בשעת אסון עדי־יהוה מארגנים ללא דיחוי סיוע למען אחיהם שנפגעו.‏ מאמצים אלה הם ביטוי לאהבתנו הכנה זה כלפי זה (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35;‏ יוחנן א׳.‏ ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ באילו דרכים אנו מושיטים עזרה?‏

אנו תורמים כספים.‏ כאשר פקד את יהודה רעב כבד שלחו המשיחיים הקדומים באנטיוכיה עזרה כספית לאחיהם לאמונה (‏מעשי השליחים י״א:‏27–30‏)‏.‏ באותו אופן,‏ כאשר אנו שומעים שאחינו במקומות מסוימים בעולם סובלים ושרויים במצוקה קשה,‏ אנו שולחים תרומות דרך קהילתנו המקומית כדי שתינתן להם עזרה חומרית (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏13–15‏)‏.‏

אנו מספקים עזרה מעשית.‏ הזקנים הנמצאים באזור האסון מאתרים כל חבר קהילה כדי לוודא שאיש מהם אינו נעדר ושכולם בריאים ושלמים.‏ לעיתים מוקמת ועדת סיוע אשר תפקידה לתאם אספקה של מזון,‏ מי שתייה נקיים,‏ ביגוד,‏ מחסה ועזרה רפואית.‏ עדי־יהוה רבים בעלי הכישורים הנחוצים מתנדבים להגיע על חשבונם אל אזור האסון כדי ליטול חלק בעבודות הסיוע או כדי לשפץ בתים ואולמי מלכות שניזוקו.‏ האחדות ששוררת בינינו כארגון והניסיון שצברנו בעבודה משותפת מאפשרים לנו להתארגן במהירות בעתות צרה.‏ אנו אומנם מושיטים עזרה ל”בני אמונתנו”,‏ אך גם עוזרים לאחרים כאשר הדבר אפשרי,‏ ואין זה משנה לאיזו דת הם משתייכים (‏גלטים ו׳:‏10‏)‏.‏

אנו מעניקים תמיכה רוחנית ורגשית.‏ נפגעי אסונות זקוקים במיוחד לנחמה.‏ בשעות כאלו אנו שואבים כוח מיהוה,‏ ”אלוהי כל נחמה” (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏​3,‏ 4‏)‏.‏ אנו שמחים לחלוק עם אנשים נטולי תקווה את הבטחות המקרא,‏ אשר לפיהן מלכות אלוהים תשים בקרוב קץ לכל האסונות הגורמים לכאב ולסבל (‏ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏

• מה מאפשר לעדי־יהוה להגיב במהירות בשעת אסון?‏

• איזו נחמה רוחנית ביכולתנו לחלוק עם נפגעי אסונות?‏