פרק 6
”כעת הקץ עלייך”
במוקד: כיצד התגשמו נבואות המשפט של יהוה נגד ירושלים
1, 2. (א) מה מוזר בהתנהגותו של יחזקאל? (ראה תמונה בתחילת הפרק.) (ב) מה ניבאו מעשיו?
השמועות על התנהגותו המוזרה של הנביא יחזקאל התפשטו במהירות בין הגולים היהודים בבבל. במשך שבוע הוא ישב בקרב בני עמו בתדהמה ובדממה מוחלטת. לפתע קם והסתגר בביתו. כעת, לעיני שכניו ההמומים, הנביא יוצא מביתו, לוקח לבנה, מניח אותה לפניו וחוקק עליה ציור. ואז, מבלי לומר מילה, יחזקאל מתחיל לבנות חומה מיניאטורית (יח׳ ג׳:10, 11, 15, 24–26; ד׳:1, 2).
2 מספר הצופים מן הצד הולך וגדל. הם ודאי תוהים: ’מה פשר כל העניין?’ רק מאוחר יותר יבינו אותם גולים יהודים שהתנהגותו המוזרה של יחזקאל ניבאה על מאורע נורא שביטא את כעסו המוצדק של יהוה אלוהים. באיזה מאורע מדובר? כיצד הוא השפיע על עם ישראל הקדום? ואיזו משמעות הוא נושא עבור עובדיו האמיתיים של אלוהים כיום?
”קח לך לבנה... קח לך חיטה... קח לך חרב חדה”
3, 4. (א) אילו שלושה היבטים של משפט אלוהים הדגים יחזקאל? (ב) כיצד המחיש יחזקאל את המצור על ירושלים?
3 בערך בשנת 613 לפה״ס הורה יהוה ליחזקאל להדגים באמצעות אותות שלושה היבטים של משפטו הקרב ובא על ירושלים: המצור על העיר, סבל תושביה, וחורבן העיר על אנשיה. * הבה נבחן את שלושת ההיבטים הללו יותר מקרוב.
4 המצור על ירושלים. יהוה אמר ליחזקאל: ”קח לך לבנה ושים אותה לפניך... הטל עליה מצור”. (קרא יחזקאל ד׳:1–3.) הלבנה סימלה את העיר ירושלים, ואילו יחזקאל ייצג את הצבא הבבלי ששימש כלי ביד יהוה. יחזקאל גם הונחה לבנות חומה מיניאטורית, סוללת מצור ואילי ברזל, ולהציבם מסביב ללבנה. הם סימלו את כלי המלחמה שבהם ישתמשו צבאות האויב כאשר יצורו על ירושלים ויתקפו אותה. כדי להמחיש עד כמה עוצמתיים יהיו חיילי האויב, היה על יחזקאל להניח ”מחבת ברזל”, או לוח ברזל, בינו לבין העיר. לאחר מכן, הוא ’שם פניו מול’ העיר. כל הפעולות המלחמתיות הללו שימשו כ’אות לבית ישראל’ שהבלתי ייאמן עומד להתרחש. יהוה עתיד היה להשתמש בצבא אויב כדי להטיל מצור על ירושלים, בירת עמו ועיר מקדשו.
5. תאר כיצד המחיש יחזקאל את מה שיקרה לתושבי ירושלים.
5 סבלם של תושבי ירושלים. יהוה ציווה על יחזקאל: ”קח לך חיטה ושעורה ופול ועדשים ודוחן וכוסמין... ועשה אותם לך ללחם... ותשקול ותאכל את מזונך במשקל, עשרים שקל ליום”. יהוה הסביר: ”הינני משבית את אספקת המזון” (יח׳ ד׳:9–16). בשלב זה יחזקאל כבר לא ייצג את הצבא הבבלי, אלא את תושבי ירושלים. מעשיו ניבאו שבעקבות המצור שיוטל על העיר תידלדל אספקת המזון. באותם ימים יכינו את הלחם מתערובת משונה של מרכיבים. מכאן שאנשים יהיו חייבים לאכול מכל הבא ליד. עד כמה יחמיר הרעב? יחזקאל פנה ישירות לירושלים ואמר: ”אבות בקרבך יאכלו את בניהם, ובנים יאכלו את אבותיהם”. רבים בסופו של דבר יסבלו מ”חיצי הרעב הקטלניים” ו”יימקו” (יח׳ ד׳:17; ה׳:10, 16).
6. (א) אילו שני תפקידים גילם יחזקאל במקביל? (ב) על מה מצביע הצו ”לשקול ולחלק את השיער”?
6 חורבן ירושלים על אנשיה. בחלק הבא של סדרת מעשיו הסמליים, גילם יחזקאל שני תפקידים במקביל. תחילה המחיש מה יעשה יהוה. יהוה אמר לו: ”קח לך חרב חדה והשתמש בה כתער סַפָּרִים”. (קרא יחזקאל ה׳:1, 2.) ידו של יחזקאל שאחזה בחרב סימלה את ידו של יהוה — את המשפט שהוא עתיד להוציא לפועל באמצעות הצבא הבבלי. לאחר מכן, המחיש יחזקאל מה יקרה ליהודים. יהוה אמר לו: ”גלח את ראשך ואת זקנך”. גילוח ראשו של יחזקאל המחיש כיצד היהודים יותקפו ויושמדו. בנוסף, הצו ”קח לך מאזניים כדי לשקול ולחלק את השיער” הצביע על כך שמשפטו של יהוה נגד ירושלים יהיה שיטתי ויסודי.
7. מדוע הורה יהוה ליחזקאל לחלק את שערו המגולח לשלושה חלקים ולנהוג בכל חלק בצורה שונה?
7 מדוע הורה יהוה ליחזקאל לחלק את שערו המגולח לשלושה חלקים ולנהוג בכל חלק בצורה שונה? (קרא יחזקאל ה׳:7–12.) שליש מהשיער הבעיר יחזקאל ”בתוך העיר” כדי להמחיש למתבוננים מן הצד שחלק מתושבי ירושלים ימותו בעיר. שליש נוסף הכה בחרב ”סביב העיר” כסימן לכך שחלק מהתושבים ייהרגו מחוץ לעיר. את השליש האחרון פיזר ברוח כדי להראות שיתר התושבים יתפזרו בקרב העמים, אלא ש”חרב... תרדוף אחריהם”. לכן לאן שלא יברחו, אותם ניצולים לא ימצאו שלום.
8. (א) איזה זיק של תקווה כללו מעשיו הסמליים של יחזקאל? (ב) כיצד התגשמה הנבואה בנוגע ל’מעט קווצות השיער’?
8 עם זאת, מעשיו הסמליים של יחזקאל כללו גם זיק של תקווה. יהוה אמר לו באשר לשיער שגילח: ”עליך גם לקחת משם מעט קווצות שיער ולצרור אותן בקפלי בגדך” (יח׳ ה׳:3). דבריו הצביעו על כך שכמה מהיהודים שיתפזרו בקרב האומות יינצלו. חלק מ’מעט קווצות השיער’ יהיו בין הגולים שישובו לירושלים בתום 70 שנות השבי בבבל (יח׳ ו׳:8, 9; י״א:17). האם נבואה זו התגשמה? כן. כמה שנים לאחר סיום השבי בבבל דיווח הנביא חגי שחלק מהיהודים שהתפזרו בקרב העמים אכן שבו לירושלים. היו אלה ”הזקנים אשר ראו את הבית הראשון”, את מקדש שלמה (עז׳ ג׳:12; חגי ב׳:1–3). יהוה דאג לשמר את עבודתו הטהורה, בדיוק כפי שהבטיח. בפרק 9 נבחן פרטים נוספים בנוגע לשיקום זה (יח׳ י״א:17–20).
מה נוכל ללמוד מנבואה זו על אירועים עתידיים?
9, 10. אילו אירועים עתידיים חשובים מזכירים לנו מעשיו הסמליים של יחזקאל?
9 מעשיו הסמליים של יחזקאל מזכירים לנו אירועים חשובים שדבר־אלוהים מנבא שיקרו בעתיד. מה הם כמה מהם? כשם שקרה במקרה של ירושלים הקדומה, יהוה ישתמש בכוחות חילוניים כדי לבצע דבר בלתי נתפס — לתקוף את כל דתות הכזב עלי אדמות (ההת׳ י״ז:16–18). כפי שהשמדתה של ירושלים הייתה ”רעה יחידה במינה”, כך ’הצרה הגדולה’ הכוללת את מלחמת הר מגידון תהיה מאורע ’אשר לא היה כמותו’ (יח׳ ה׳:9; ז׳:5; מתי כ״ד:21).
10 דבר־אלוהים מלמד שרוב האנשים התומכים בדתות הכזב ישרדו את השמדתם הקרובה של המוסדות הדתיים. אותם ניצולים מפוחדים יחברו לאחרים בניסיון למצוא מחסה (זכ׳ י״ג:4–6; ההת׳ ו׳:15–17). הדבר מזכיר לנו את שאירע לתושבי ירושלים הקדומה ששרדו את השמדתה והתפזרו לכל עבר. כשם שראינו בסעיף 7, אף שחייהם ניצלו לזמן מה, יהוה שלף ’חרב אשר רדפה אחריהם’ (יח׳ ה׳:2). באופן דומה, אף מחבוא שאליו ינוסו ניצולי המתקפה על דתות הכזב לא יגן עליהם מפני חרב יהוה. הם יומתו בהר מגידון יחד עם כל יתר דמויי העיזים (יח׳ ז׳:4; מתי כ״ה:33, 41, 46; ההת׳ י״ט:15, 18).
בכל הנוגע לבשורה הטובה, אנחנו ’נהיה כאילמים’
11, 12. (א) כיצד הבנתנו בנוגע לנבואת יחזקאל על מצור ירושלים משפיעה על השקפתנו על השירות כיום? (ב) כיצד פעילות הבישור והמסר שבפינו עשויים להשתנות?
11 כיצד הבנתנו בנוגע לנבואה זו משפיעה על השקפתנו על שירותנו ודחיפותו? היא מבליטה כמה חשוב שנעשה כיום כמיטב יכולתנו כדי לעזור לאנשים להפוך למשרתי יהוה. מדוע? מפני שנותר זמן מוגבל ’לעשות תלמידים מקרב כל האומות’ (מתי כ״ח:19, 20; יח׳ ל״ג:14–16). כשתחל מתקפת ”המטה” (הכוחות החילוניים) נגד הדתות, כבר לא נכריז על מסר של ישועה (יח׳ ז׳:10). בכל הנוגע לבשורה הטובה, אנחנו ’נהיה כאילמים’, בדיוק כפי שיחזקאל נאלם כאשר חדל להכריז את מסריו במהלך חלק משירותו (יח׳ ג׳:26, 27; ל״ג:21, 22). אחרי השמדת דתות הכזב אנשים יחפשו נואשות ”חזון מנביא”, אך לא יינתנו להם הנחיות מצילות חיים (יח׳ ז׳:26). ההזדמנות לקבל את ההנחיות הללו ולהפוך לתלמידי המשיח כבר לא תהיה פתוחה בפניהם.
12 אולם פעילות הבישור לא תיפסק. למה לא? במהלך הצרה הגדולה ייתכן מאוד שנתחיל להכריז מסר של משפט שיהיה דומה למכת ברד. יהיה זה סימן ברור שסופו של העולם המרושע הגיע (ההת׳ ט״ז:21).
”הינה הוא בא!”
13. מדוע הנחה יהוה את יחזקאל לשכב על צידו השמאלי ואז על צידו הימני?
13 יחזקאל לא רק המחיש כיצד תושמד ירושלים, אלא גם מתי יקרה הדבר. יהוה הנחה את יחזקאל לשכב על צידו השמאלי במשך 390 יום ועל צידו הימני במשך 40 יום, כשכל יום מייצג שנה. (קרא יחזקאל ד׳:4–6; במ׳ י״ד:34.) המעשה הסמלי שביצע יחזקאל ככל הנראה במשך כמה שעות מדי יום הצביע על השנה המדויקת שבה תושמד ירושלים. נראה כי 390 שנות העוון של ישראל החלו ב־997 לפה״ס, השנה שבה ממלכת 12 השבטים חולקה לשתי ממלכות (מל״א י״ב:12–20). ונראה כי 40 שנות העוון של יהודה החלו ב־647 לפה״ס, השנה שבה התמנה ירמיהו לנביא ונשלח להזהיר את יהודה באופן חד וחלק מפני השמדתה הקרובה (יר׳ א׳:1, 2, 17–19; י״ט:3, 4). מכאן ששתי התקופות עתידות היו להסתיים ב־607 לפה״ס, השנה שבה נפלה ירושלים ונחרבה, בדיוק כפי שניבא יהוה. *
14. (א) כיצד הראה יחזקאל שהוא בטוח שיהוה יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע? (ב) מה יקרה לפני חורבן ירושלים?
14 כאשר קיבל יחזקאל את הנבואה על 390 הימים ו־40 הימים, ייתכן שלא הבחין בשנה המדויקת שבה תיחרב ירושלים. יחד עם זאת, בשנים שהובילו לחורבן, הוא הזהיר שוב ושוב את היהודים שמשפטו של יהוה קרב ובא. הוא הכריז: ”כעת הקץ עלייך”. (קרא יחזקאל ז׳:3, 5–10.) ליחזקאל לא היה כל ספק שיהוה יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע (יש׳ מ״ו:10). הוא גם ניבא מה יקרה לפני חורבן ירושלים: ”אסון על אסון יבוא”. הדבר יוביל להתמוטטות חברתית, דתית ופוליטית (יח׳ ז׳:11–13, 25–27).
15. אילו חלקים מנבואת יחזקאל החלו להתגשם ב־609 לפה״ס?
15 שנים ספורות אחרי שהכריז יחזקאל על נפילתה של ירושלים, החלה הנבואה להתגשם. בשנת 609 לפה״ס נודע ליחזקאל שהמתקפה נגד ירושלים החלה. באותה עת קראה תקיעת החצוצרה לתושבים להגן על עירם, אך כפי שיחזקאל ניבא ’איש לא הלך לקרב’ (יח׳ ז׳:14). תושבי ירושלים לא התאחדו להגנת העיר מפני הפולשים הבבלים. חלק מהיהודים אולי חשבו שיהוה יבוא להגנתם, כשם שקרה כאשר האשורים איימו לכבוש את ירושלים, ומלאך יהוה השמיד את רוב צבאם (מל״ב י״ט:32). אך הפעם שום מלאך לא נחלץ לעזרתם. תוך זמן קצר העיר הנצורה דמתה ל”סיר” שהונח על האש, ותושביה היו כ”נתחי בשר” בתוך הסיר (יח׳ כ״ד:1–10). בתום מצור מייסר שנמשך 18 חודשים, ירושלים הוחרבה.
”אצרו לכם אוצרות בשמיים”
16. כיצד נוכל להראות כיום שאנו בטוחים שיהוה יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע?
16 מה נוכל ללמוד מחלק זה של נבואת יחזקאל? האם היא נוגעת למסר שאנחנו מכריזים ולתגובת האנשים שלהם אנו מבשרים? יהוה קבע את המועד המדויק שבו תתרחש השמדת דתות הכזב, וגם הפעם הוא יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע (פט״ב ג׳:9, 10; ההת׳ ז׳:1–3). אין אנו יודעים את המועד המדויק שבו זה יקרה. אך בדומה ליחזקאל אנחנו נשמעים להנחיית יהוה וממשיכים להזהיר את האנשים: ’כעת הקץ עליכם’. מדוע אנו שבים וחוזרים על אותו המסר? מאותה הסיבה שיחזקאל עשה כן. * רוב האנשים שלהם הכריז את נבואתו של אלוהים על נפילת ירושלים לא האמינו לו (יח׳ י״ב:27, 28). אולם בהמשך חלק מהגולים היהודים בבבל גילו נטיית לב נכונה ושבו למולדתם (יש׳ מ״ט:8). בדומה לכך, רבים כיום דוחים את הרעיון שהעולם הזה יגיע לקיצו (פט״ב ג׳:3, 4). למרות זאת, עד שייסגר חלון ההזדמנויות עבור בני האדם לקבל את המסר שמטעם אלוהים, עלינו לעזור לישרי הלב למצוא את הדרך המובילה לחיים (מתי ז׳:13, 14; קור״ב ו׳:2).
17. לאילו תנאים ומאורעות נהיה עדים במהלך הצרה הגדולה המתקרבת?
17 נבואתו של יחזקאל גם מזכירה לנו שכאשר תפרוץ בקרוב המתקפה נגד הארגונים הדתיים, המאמינים ’לא ילכו לקרב’ כדי להגן על דתם. כאשר יבינו שזעקתם לעזרה ”אדוני, אדוני” נופלת על אוזניים ערלות, ”ידיהם ירפו” ו’רעדה תאחז בהם’ (יח׳ ז׳:3, 14, 17, 18; מתי ז׳:21–23). מה עוד הם יעשו? (קרא יחזקאל ז׳:19–21.) יהוה אמר: ”את כספם בחוצות ישליכו”. הצהרתו של יהוה לא רק מתארת את מה שקרה לתושבי ירושלים הקדומה, אלא גם ממחישה היטב את מה שיקרה במהלך הצרה הגדולה. באותה עת אנשים יבינו שכספם לא יוכל להצילם מהאסון שניחת עליהם.
18. מה אנו לומדים מנבואת יחזקאל על קביעת סדר עדיפויות נכון?
18 מה נוכל ללמוד מחלק זה של נבואת יחזקאל? עלינו לקבוע סדר עדיפויות נכון. חשוב על כך: רק אחרי שתושבי ירושלים הבינו שעירם עומדת להיחרב, שקץ חייהם קרוב ושנכסיהם החומריים לא יוכלו להצילם — רק אז הם שינו לחלוטין את סדר העדיפויות שלהם. הם השליכו את רכושם והחלו ’לחפש חזון מנביא’, אך הם איחרו את המועד (יח׳ ז׳:26). בניגוד אליהם, אנו מודעים לגמרי לעובדה שאנו עומדים בפני קץ העולם המרושע הזה. אמונתנו בהבטחות אלוהים הניעה אותנו להציב לעצמנו סדר עדיפויות נכון בחיים. לכן אנו עסוקים ברדיפה אחר אוצרות רוחניים בעלי ערך נצחי אשר לעולם לא ’יושלכו בחוצות’ (קרא מתי ו׳:19–21, 24).
19. כיצד מסריו הנבואיים של יחזקאל משפיעים עלינו כיום?
19 לסיכום, מה הן כמה מהדרכים שבהן נבואות יחזקאל על נפילת ירושלים משפיעות עלינו כיום? הן מזכירות לנו שלא נותר עוד זמן רב לעזור לאחרים להפוך למשרתי אלוהים. לכן אנחנו מבצעים את מלאכת עשיית התלמידים בתחושת דחיפות. אנו חשים שמחה אדירה כאשר אנשים ישרי לב מתחילים לעבוד את אבינו יהוה. אך אנו גם ממשיכים להזהיר את מי שאינם נוקטים צעד זה ולומר להם את מה שאמר יחזקאל לאנשים בזמנו: ’כעת הקץ עליכם’ (יח׳ ג׳:19, 21; ז׳:3). זאת ועוד, אנחנו נחושים להמשיך לבטוח ביהוה ולהציב את עבודתו הטהורה במקום הראשון בחיינו (תהל׳ נ״ב:7, 8; מש׳ י״א:28; מתי ו׳:33).
^ הגיוני להסיק שיחזקאל הדגים את כל הסימנים הללו לעיני אחרים. מדוע? מפני שלגבי חלק מאותם מעשים סמליים, כמו אפיית הלחם ונשיאת הכלים, יהוה ציווה עליו במפורש לעשות זאת ”לנגד עיניהם” (יח׳ ד׳:12; י״ב:7).
^ כשאפשר את השמדת ירושלים, יהוה הוציא לפועל את משפטו לא רק נגד ממלכת יהודה בת שני השבטים, אלא גם נגד ממלכת ישראל בת עשרת השבטים (יר׳ י״א:17; יח׳ ט׳:9, 10). ראה הבנה מכתבי־הקודש כרך א׳, עמוד 462, ”כרונולוגיה — מ־997 לפה״ס ועד חורבן ירושלים” (אנג׳); והחוברת ”כל הכתוב”, שיעור מספר 3, עמוד 3, סעיף 7.
^ שים לב שבקטע הקצר שביחזקאל ז׳:5–7, יהוה מציין את המילה ”בא” על הטיותיה השונות שש פעמים.