האנשים שאתה רואה בתמונה נמצאים בצרה. עליהם לברוח, כיוון שאחרת ייהרגו. הם מרגלים מבני־ישראל, והאשה העוזרת להם היא רחב. רחב גרה בבית הזה, שבחומת העיר יריחו. הבה נראה מדוע הם נמצאים בצרה.‏

בני־ישראל היו מוכנים לחצות את נהר־הירדן ולהיכנס אל ארץ־כנען. אך, לפני שעשו כן, שלח יהושע שני מרגלים. הוא אמר להם: ’לכו ראו את הארץ ואת יריחו’.‏

כשנכנסו המרגלים אל יריחו, הם הלכו אל בית־רחב. אבל מישהו הודיע למלך יריחו: ’שני אנשים מבני־ישראל באו לכאן הלילה כדי לרגל את הארץ’. כששמע זאת המלך, שלח אנשים אל רחב, והם ציוו עליה: ’הוציאי את האנשים הנמצאים בביתך!’ אבל רחב החביאה את המרגלים על גג ביתה. לכן, היא אמרה: ’אנשים באו אל ביתי, אבל אינני יודעת מהיכן הם. הם עזבו מייד עם רדת החשיכה, לפני שיסגרו את שערי העיר. אם תמהרו, תוכלו לתפוס אותם!’ וכך עזבו האנשים ורדפו בעקבותיהם.‏

לאחר שיצאו, מיהרה רחב אל הגג. ’יודעת אני שיהוה יתן לכם את הארץ הזאת’, אמרה רחב למרגלים. ’שמענו כיצד ייבש אלוהים את ים־סוף כאשר יצאתם ממצרים, וכיצד הרגתם את המלכים סיחון ועוג. הנה עשיתי עימכם חסד, ולכן הבטיחו לי שגם אתם תעשו עימי חסד. הצילו נא את אבי ואת אמי, את אחיי ואת אחיותיי’.‏

המרגלים הבטיחו לה שיעשו כן, אך אמרו לה לעשות משהו. ’קחי את חוט־השני הזה וקישרי אותו בחלונך, ואיספי את כל בני־משפחתך אל ביתך. כאשר נחזור לכבוש את יריחו, נראה את חוט־השני הזה תלוי מחלונך, ולא נהרוג אף אדם שיהיה בביתך’. כאשר חזרו המרגלים אל יהושע, סיפרו לו על כל מה שקרה.‏