פרק 20
מתן סיוע כחלק משירותנו המקודש
1, 2. (א) עם איזה קושי התמודדו המשיחיים שביהודה? (ב) באיזה ביטוי של אהבה התנסו המשיחיים שביהודה?
השנה היא 46 לספירה בערך, ויהודה מוכת רעב. תלמידי המשיח ממוצא יהודי החיים שם אינם יכולים לעמוד במחירים מרקיעי השחקים לקניית אספקות התבואה הזעומות, והם כמעט גוועים ברעב. אך הם עומדים לחוש בידו המגוננת של יהוה בצורה ששום תלמיד אחר של המשיח לא חווה קודם לכן. מה עומד לקרות?
2 לנוכח סבלם של המשיחיים בירושלים וביהודה נכמרים רחמיהם של המשיחיים היהודים והנוכרים באנטיוכיה שבסוריה, והם אוספים כסף למען אחיהם לאמונה. אחר כך הם בוחרים שני אחים אחראים מקרבם, בר־נבא ושאול, כדי להעביר את סיוע החירום לזקני־הקהילה בירושלים. (קרא מעשי השליחים י״א:27–30; י״ב:25.) דמיין לעצמך עד כמה התרגשו האחים הנזקקים ביהודה מביטוי זה של אהבה מצד אחיהם באנטיוכיה!
3. (א) כיצד משרתי אלוהים בימינו מחקים את המשיחיים הקדומים באנטיוכיה? הבא דוגמה. (ראה גם התיבה ” מבצע הסיוע רחב ההיקף הראשון שלנו בעת המודרנית”.) (ב) באילו שאלות נדון בפרק זה?
3 אירוע זה מן המאה הראשונה לספירה הוא המקרה המתועד הראשון שבו משיחיים ממקום אחד בעולם שולחים סיוע חירום למשיחיים במקום אחר. כיום אנו מחקים את אחינו באנטיוכיה. כאשר אנו שומעים שבני אמונתנו באזור מסוים נפגעו מאסון או נתונים בקשיים, אנו נחלצים לעזרתם. a כדי להבין כיצד מאמצי הסיוע קשורים לשירותנו את אלוהים, הבה נדון בשלוש שאלות הנוגעות למתן סיוע במצבי חירום: מדוע פעולות הסיוע נחשבות בעינינו לשירות מקודש? מה הם יעדיהן? ואיזו תועלת צומחת לנו משירות זה?
מדוע מתן סיוע הוא חלק מעבודת אלוהים
4. מה אמר פאולוס לקורינתים על השירות המשיחי?
4 באיגרתו השנייה אל הקורינתים הסביר פאולוס שהמשיחיים מבצעים שירות כפול. אף שאיגרתו הופנתה אל המשיחיים המשוחים, דבריו חלים כיום גם על ’הכבשים האחרים’ (יוח׳ י׳:16). חלק אחד משירותנו הוא ”שירות הפיוס”, כלומר, פעילות הבישור וההוראה (קור״ב ה׳:18–20; טימ״א ב׳:3–6). החלק השני קשור ל”שירות למען הקדושים” שהזכיר פאולוס, כלומר, לסיוע שאנו מושיטים לאחינו לאמונה (קור״ב ח׳:4). בשני הצירופים, ”שירות הפיוס” ו”שירות למען הקדושים”, המילה ”שירות” מתורגמת מצורה מסוימת של המילה היוונית דיאקוניה. מדוע עובדה זו משמעותית?
5. מדוע משמעותית העובדה שפאולוס השתמש במילה ”שירות” לתיאור מתן סיוע?
5 בעזרת השימוש באותה מילה יוונית לתיאור שתי הפעילויות, העמיד פאולוס את עבודות הסיוע בשורה אחת עם צורות שירות אחרות שבוצעו בקהילה המשיחית. קודם לכן אמר: ”יש תפקידי שירות שונים, אך האדון הוא אותו אדון; ויש פעולות שונות, ... [אך הן] נעשות על־ידי אותה רוח” (קור״א י״ב:4–6, 11). למעשה פאולוס קשר בין פעולות השירות השונות בקהילה לבין ’עבודתנו’ את אלוהים b (רומ׳ י״ב:1, 6–8). אין פלא שהוא ראה לנכון להקדיש מזמנו גם ’לשירות הקדושים’! (רומ׳ ט״ו:25, 26).
6. (א) מדוע מתן סיוע לאחים הוא חלק מעבודתנו את אלוהים לפי הסברו של פאולוס? (ב) תאר כיצד אנו מבצעים כיום את פעולות הסיוע ברחבי העולם כולו. (ראה התיבה ” כאשר קורה אסון!”.)
6 פאולוס עזר לקורינתים להבין מדוע עבודות הסיוע הן חלק משירותם ועבודתם את יהוה. שים לב לקו טיעוניו: משיחיים המעניקים סיוע לאחיהם עושים כן משום שהם ”נכנעים לבשורה הטובה על המשיח” (קור״ב ט׳:13). לפיכך הואיל והם רוצים ליישם את תורת המשיח הם מושיטים עזרה לבני אמונתם. לדברי פאולוס, מעשיהם הטובים אינם אלא ביטויים של ’החסד הנעלה שמעניק אלוהים’ (קור״ב ט׳:14; פט״א ד׳:10). על כן, בהתייחסו לשירות שאנו מבצעים למען אחינו הנזקקים, כולל מתן סיוע חירום, אמר המצפה מ־1 בדצמבר 1975: ”לעולם אל נפקפק בכך שיהוה אלוהים ובנו ישוע המשיח מייחסים חשיבות רבה לשירות מסוג זה”. כן, מתן סיוע לאחים הוא היבט רב־חשיבות של עבודת אלוהים (רומ׳ י״ב:1, 7; קור״ב ח׳:7; עב׳ י״ג:16).
פעולות סיוע בעלות יעדים ברורים
7, 8. מהו היעד הראשון של פעולות הסיוע? הסבר.
7 מה הם יעדי פעולות הסיוע? פאולוס התייחס לשאלה זו באיגרתו השנייה אל הקורינתים. (קרא קורינתים ב׳. ט׳:11–15.) בפסוקים אלה מדגיש פאולוס שלושה יעדים מרכזיים שאנו משיגים על־ידי ”השירות הזה”, כלומר, מתן הסיוע לאחינו. נדון בהם אחד לאחד.
8 ראשית, הסיוע שאנו מגישים מסב כבוד ליהוה. שים לב כמה פעמים בחמשת הפסוקים שהוזכרו לעיל מפנה השליח את תשומת לב אחיו ליהוה אלוהים. השליח מזכיר להם את ה”הודיה לאלוהים” ואת ’ההודיה הרבה לאלוהים’ (פסוקים 11, 12). הוא מציין כיצד מאמצי הסיוע גורמים למשיחיים ’להלל את אלוהים’ ולפאר את ’החסד הנעלה שמעניק אלוהים’ (פסוקים 13, 14). ובסיום דבריו על מתן הסיוע לאחים אומר פאולוס: ”תודה לאלוהים” (פסוק 15; פט״א ד׳:11).
9. איזה שינוי בחשיבה עשויות עבודות הסיוע לחולל? הבא דוגמה.
9 בדומה לפאולוס, משרתי אלוהים כיום רואים במאמצי הסיוע הזדמנות להסב כבוד ליהוה ולהרבות את יופייה של תורתו (קור״א י׳:31; טיט׳ ב׳:10). למעשה, פעולות הסיוע תורמות לא מעט להפרכת דעות שליליות שיש לאנשים על יהוה ועל עדיו. הנה דוגמה: לאישה שחיה באזור שנפגע מסופת הוריקן היה על דלת ביתה שלט האומר: ”אין כניסה לעדי־יהוה”. יום אחד היא ראתה עובדי סיוע מתקנים את אחד הבתים שמעבר לכביש. במשך ימים התבוננה בפועלים הידידותיים, ובשלב מסוים התקרבה למקום כדי לברר מי הם. כשהתברר לה שהמתנדבים הם עדי־יהוה היא התרשמה ואמרה, ”טעיתי לגביכם”. ומה קרה בעקבות זאת? היא הסירה את השלט מדלת ביתה.
10, 11. (א) אילו דוגמאות מראות שאנו מצליחים להשיג את היעד השני של פעולות הסיוע? (ב) איזו חוברת עוזרת למתנדבי הסיוע? (ראה התיבה ” כלי עזר נוסף לצוותי הסיוע”.)
10 שנית, אנו ’ממלאים את מחסורם’ של אחינו לאמונה (קור״ב ט׳:12א). אנו להוטים למלא את צורכיהם המיידיים של אחינו ואחיותינו ולהקל את סבלם. מדוע? מפני שחברי הקהילה המשיחית הם כאיברים המהווים ”גוף אחד”, ו”אם איבר אחד סובל, כל יתר האיברים סובלים אתו” (קור״א י״ב:20, 26). מכאן עולה שהחיבה הלבבית והחמלה מניעות אחים ואחיות רבים לחדול בהתראה קצרה מעיסוקיהם, לקחת את כליהם ולהגיע לאזורים מוכי אסונות כדי לסייע לבני אמונתם (יעקב ב׳:15, 16). לדוגמה, אחרי אסון הצונאמי ביפן בשנת 2011 שלח משרד הסניף של ארצות הברית מכתב אל ועדות הבנייה האזוריות המקומיות ושאל אם ”מספר אחים כשירים” יוכלו להתפנות כדי לעזור בשיקום אולמי המלכות ביפן. מה הייתה התגובה? בתוך מספר שבועות התקבלו בקשות התנדבות מקרוב ל־600 איש, אשר ציינו שהם מוכנים לטוס ליפן על חשבונם! ”היינו המומים מהתגובה”, ציין משרד הסניף של ארצות הברית. כאשר שאל אח מיפן את אחד המתנדבים שהגיעו מארץ אחרת מדוע הוא בא לעזור, השיב לו האח: ”אחינו ביפן הם חלק מ’גופנו’. אנחנו מרגישים את כאבם ואת סבלם”. לעיתים מתנדבי הסיוע אף סיכנו את חייהם למען בני אמונתם ברוח של אהבה והקרבה עצמית c (יוח״א ג׳:16).
11 גם אנשים שאינם עדי־יהוה מביעים את הערכתם על מאמצי הסיוע שלנו. למשל, לאחר שניחת אסון על מדינת ארקנסו בארה״ב ב־2013 דוּוח באחד העיתונים על תגובתם המהירה של המתנדבים מקרב עדי־יהוה: ”המבנה הארגוני של עדי־יהוה העלה את השירות ההתנדבותי בשעת אסונות לדרגת אומנות”. אנו בהחלט מעניקים סיוע איכותי ומשובח לאחינו ו’ממלאים את מחסורם’, כפי שאמר השליח פאולוס.
12–14. (א) מדוע השגת היעד השלישי של פעולות הסיוע כה חשובה? (ב) אילו דברים שאמרו אחים ואחיות שונים מדגישים עד כמה חשוב להמשיך בפעילויות רוחניות?
12 שלישית, אנו עוזרים לנפגעים לחזור לשגרתם הרוחנית. מדוע זה חשוב? פאולוס אומר שהסיוע לנזקקים יניע אותם ’לשפוע בהודיה רבה לאלוהים’ (קור״ב ט׳:12ב). האם יש דרך טובה יותר לנפגעים להביע את תודתם ליהוה מאשר לחזור לשגרתם הרוחנית מהר ככל האפשר? (פיל׳ א׳:10) בשנת 1945 נאמר בכתב העת המצפה: ”פאולוס אישר את... איסוף התרומות משום שהדבר עזר... לאחים המשיחיים שהיו שרויים בצורך ליהנות במידת מה מהקלה חומרית, ואִפשר להם לעסוק ביתר חופשיות וביתר מרץ בפעילות מתן העדות על יהוה”. וזו גם מטרתנו היום. כאשר אחינו חוזרים לפעילות הבישור הם מחזקים לא רק את שכניהם הנתונים במצוקה אלא גם את עצמם (קרא קורינתים ב׳. א׳:3, 4).
13 תן דעתך לדברים שאמרו אחים שזכו לסיוע חיוני ותודות לכך שבו לפעילות הבישור ושאבו מכך כוח. ”זו הייתה ברכה עבור המשפחה שלי לצאת לשירות”, אמר אח אחד. ”זה אפשר לנו לנחם את הזולת, וכך הייתה לנו הפוגה קצרה מדאגותינו האישיות”. אחות אחת אמרה: ”ההתמקדות בפעילויות רוחניות הסיחה את דעתי מן ההרס סביבי והעניקה לי תחושת ביטחון”. אחות אחרת סיפרה: ”היו אומנם הרבה דברים שלא היו בשליטתנו, אבל השירות עזר למשפחה שלי להתמקד בעיקר. השיחות שניהלנו עם אחרים על תקוות העולם החדש חיזקו את ביטחוננו בכך שאלוהים יעשה הכול חדש”.
14 הנוכחות באסיפות היא פעילות רוחנית נוספת שנפגעי אסונות צריכים לחזור אליה בהקדם האפשרי. ראה מה אירע לקיוקו, אחות שהייתה אז בשנות ה־50 המאוחרות לחייה. לאחר שאיבדה הכול בצונאמי מלבד הבגדים והסנדלים שלגופה, היא לא ידעה כיצד תשרוד. אז אמר לה זקן־קהילה שהם יערכו את תוכנית האסיפה במכוניתו. קיוקו מספרת: ”זקן־קהילה ואשתו ואחות אחרת ואני ישבנו במכונית. האסיפה הייתה פשוטה, אבל כמו בדרך נס היא השכיחה ממני את הצונאמי. חשתי שלוות נפש. האסיפה הזו המחישה לי את עוצמת ההתרועעות המשיחית”. אחות אחרת אמרה על האסיפות שנכחה בהן אחרי אסון: ”הן היו כמו חבל הצלה בשבילי!” (רומ׳ א׳:11, 12; י״ב:12).
מתן סיוע ותועלתו ארוכת הטווח
15, 16. (א) איזו תועלת צמחה למשיחיים בקורינתוס ובמקומות אחרים מתמיכתם בפעולות הסיוע? (ב) איזו תועלת דומה צומחת לנו מפעולות הסיוע?
15 בדיונו על מתן סיוע לאחים הסביר פאולוס לקורינתים גם את התועלת שתצמח להם ולמשיחיים אחרים תודות לפעילות זו. הוא אמר: ”בתחינותיהם בעדכם הם [המשיחיים היהודים בירושלים שקיבלו את הסיוע] מביעים את חיבתם אליכם תודות לחסד הנעלה שמעניק לכם אלוהים” (קור״ב ט׳:14). כן, נדיבותם של הקורינתים תניע את המשיחיים היהודים להתפלל בעד אחיהם בקורינתוס, כולל הנוכרים שביניהם, ותעמיק את חיבתם כלפיהם.
16 המצפה מ־1 בדצמבר 1945 הראה כיצד חלים דבריו של פאולוס על ימינו וציין: ”כאשר קבוצה אחת של עובדיו המוקדשים של אלוהים תורמת למילוי צרכיה של קבוצת משיחיים אחרת, חשוב עד כמה מאחד הדבר!” וזה בדיוק מה שמתנדבי הסיוע חווים כיום. ”מתן סיוע לאחים גרם לי להרגיש קרוב אליהם יותר מאי פעם”, אומר זקן־קהילה שסייע לאחים באזור שנפגע משיטפונות. אחות אחת שזכתה לסיוע דומה אמרה בלב גדוש הערכה, ”אגודת האחים שלנו היא הדבר הכי קרוב שיש לנו לגן עדן עלי אדמות” (קרא משלי י״ז:17).
17. (א) כיצד הכתוב בישעיהו מ״א:13 נוגע למתן סיוע לאחים? (ב) הבא מספר דוגמאות המראות כיצד פעולות הסיוע מסבות כבוד ליהוה ומחזקות את אחדותנו. (ראה גם התיבה ” מתנדבים ברחבי העולם מקלים את סבלם של הנפגעים”.)
17 כאשר מתנדבי סיוע מגיעים לזירת האסון, זוכים האחים שנפגעו להתנסות בצורה מיוחדת בהתגשמות הבטחת אלוהים: ”אני, יהוה אלוהיך, מחזיק ימינך, האומר לך, ’אל תירא. אני עזרתיך’” (יש׳ מ״א:13). אחות שניצלה מאסון אמרה: ”חשתי חסרת אונים לנוכח הנזקים, אבל יהוה הושיט לי את ידו. אין לי מילים לתאר את העזרה שהעניקו לי האחים”. שני זקני־קהילה שאזורם נהרס בעקבות אסון כתבו בשם הקהילות שבהן הם משרתים: ”רעידת האדמה גרמה כאב רב, אבל התנסינו בעזרה שמעניק יהוה באמצעות האחים. קראנו על עבודות סיוע במקומות אחרים, אבל עכשיו זכינו לראות זאת במו עינינו”.
התוכל לתרום את חלקך?
18. מה תוכל לעשות אם ברצונך לתרום את חלקך למאמצי הסיוע? (ראה גם התיבה ” זה עיצב את מסלול חייו”.)
18 התרצה לטעום מן האושר שבמתן סיוע לאחים? אם כן, זכור שמתנדבי הסיוע נבחרים בדרך כלל מקרב האחים שעובדים בבניית אולמי מלכות. לכן אמור לזקני־הקהילה שלך שברצונך למלא טופס בקשה. זקן־קהילה עתיר ניסיון בעבודות סיוע מזכיר לנו: ”סע אל אזור האסון רק אחרי שקיבלת הזמנה רשמית מוועדת הסיוע לנפגעי אסונות”. כך יבוצעו פעולות הסיוע בצורה מסודרת.
19. מדוע נכון יהיה לומר שמתנדבי הסיוע תורמים רבות להוכחת היותנו תלמידי המשיח האמיתיים?
19 מתן סיוע לאחים הוא ללא ספק אחת הדרכים הבולטות שבהן אנו נשמעים למצוות ישוע ’לאהוב זה את זה’. בגילוי אהבה זו אנו מוכיחים שאנו אכן תלמידי המשיח (יוח׳ י״ג:34, 35). עד כמה מבורכים אנו כיום שיש בקרבנו כל כך הרבה מתנדבים המוכנים בנפש חפצה להעניק סיוע חיוני לתומכיה הנאמנים של מלכות אלוהים, ובזאת מסבים כבוד ליהוה!
a פרק זה דן בפעולות סיוע למען אחינו לאמונה. אך במקרים רבים עוזרים מתנדבי הסיוע גם למי שאינם עדי־יהוה (גל׳ ו׳:10).
b פאולוס השתמש בצורת הרבים דיאקונוס (משרת) בהתייחסו למשרתים־העוזרים (טימ״א ג׳:12).
c ראה המאמר ”הושטת סיוע למשפחתנו הרוחנית בבוסניה”, בכתב העת המצפה מ־1 בנובמבר 1994, עמודים 23–27 (אנג׳).