פרק 5
”זה בני”
ילדים שמתנהגים יפה משמחים את מי שמשגיחים עליהם. כאשר ילדה עושה מעשה טוב, אביה שמח לומר לאחרים: ”זו בתי”. ואם ילד עושה דברים טובים, אביו שמח לומר: ”זה בני”.
ישוע עושה תמיד את מה שמוצא חן בעיני אביו. ולכן אביו גאה בו. האם אתה זוכר מה עשה אביו של ישוע בשעה שישוע היה עם שלושת תלמידיו?— כן, אלוהים דיבר מן השמים ואמר להם: ”זה בני אהובי אשר חפצתי בו; אליו תשמעון” (מתי י״ז:5).
ישוע תמיד שַמֵח לעשות מה שמוצא חן בעיני אביו. האם אתה יודע למה? כי הוא באמת אוהב את אביו. זה קשה לעשות דברים רק מתוך חובה. קל יותר לפעול מתוך רצון. האם אתה יודע מה הכוונה לפעול מתוך רצון?— הכוונה היא לעשות משהו מכל הלב.
עוד לפני שישוע בא אל כדור־הארץ, הוא היה מוכן לעשות כל דבר שאביו ביקש ממנו. מדוע? מפני שהוא אהב את אביו, את יהוה אלוהים. בשמים היה לישוע מקום נפלא לצד אביו. אך אלוהים הטיל על ישוע משימה מיוחדת. לשם כך, ישוע היה צריך לעזוב את השמים. היה עליו להיוולד כתינוק עלי אדמות. ישוע היה מוכן בשמחה לעשות זאת כי זה היה רצון יהוה.
כדי להיוולד כתינוק עלי אדמות, היתה צריכה להיות לישוע אמא. האם אתה יודע מי היתה אמו של ישוע?— שמה היה מרים.
יהוה שלח את המלאך גבריאל מן השמים כדי לדבר עם מרים. גבריאל סיפר לה שהיא תלד בן, ושמו יהיה ישוע. ומי יהיה אביו של התינוק?— המלאך אמר שאבי התינוק יהיה יהוה אלוהים. זו הסיבה שישוע ייקרא בן אלוהים.כיצד לדעתך הגיבה מרים?— האם אמרה, ”אינני רוצה להיות אמו של ישוע”? לא, מרים היתה מוכנה למלא את רצון אלוהים. אך כיצד ייתכן שבן אלוהים הנמצא בשמים ייוולד כתינוק על הארץ? במה היתה לידתו של ישוע שונה מלידתם של כל יתר התינוקות?—
אלוהים נתן להורינו הראשונים, אדם וחוה, את היכולת להתאחד בצורה מיוחדת. לאחר ההתאחדות הזאת מתפתח בתוך גופה של האמא תינוק חדש. אומרים שזה נס! אני בטוח שגם אתה חושב כך.
במקרה של ישוע חולל אלוהים נס מרשים יותר. הוא העביר את חיי בנו מן השמים לתוך מרים. זו היתה הפעם הראשונה שאלוהים עשה כן, והוא לא חזר על כך מאז. בעקבות הנס, החל ישוע לגדול בתוך מרים כשם שתינוקות גדלים בתוך אמהותיהם. לאחר מכן, נישאה מרים ליוסף.
בהגיע יום לידתו של ישוע, ביקרו מרים ויוסף בעיר בית לחם. העיר היתה מלאה באנשים, ולכן מרים ויוסף לא מצאו לעצמם
חדר. לא היתה להם ברירה אלא ללון במבנה שבו מחזיקים בהמות. שם ילדה מרים את ישוע, וישוע הונח באבוס, כפי שאתה רואה בתמונה. אבוס הוא כלי ששמים בו אוכל לפרות ולבהמות אחרות.דברים מרגשים קרו בליל לידתו של ישוע. בקירבת בית לחם הופיע מלאך בפני מספר רועים, וסיפר להם שישוע הוא דמות חשובה. המלאך אמר: ’אני מבשר לכם בשורה טובה ומשמחת. היום נולד מישהו אשר יושיע את העם’ (לוקס ב׳:10, 11).
המלאך אמר לרועים שהם יכולים למצוא את ישוע בבית לחם, שוכב באבוס. ואז, לפתע פתאום, הצטרפו מלאכים נוספים בשמים למלאך הראשון והיללו את אלוהים. ”כבוד לאלוהים לוקס ב׳:12–14).
במרומים”, שרו המלאכים, ”ובארץ שלום על בני אדם אשר אותם רצה” (כשעזבו המלאכים, הלכו הרועים לבית לחם ומצאו את ישוע. הם סיפרו ליוסף ולמרים על כל הדברים הטובים ששמעו. התוכל לתאר לעצמך עד כמה שמחה מרים על כך שהיתה מוכנה להיות אמו של ישוע?
מאוחר יותר לקחו יוסף ומרים את ישוע לעיר נצרת. שם גדל ישוע. לאחר שבגר החל ללמד. פעילות ההוראה היתה חלק מן המשימה שיהוה אלוהים רצה שבנו יבצע על הארץ. ישוע היה מוכן לבצע את המשימה כי הוא אהב מאוד את אביו השמימי.
מתי ג׳:17). נכון שזה נעים לך לשמוע מהוריך שהם אוהבים אותך?— זה ודאי היה נעים גם לישוע.
לפני שהתחיל ישוע לבצע את תפקידו כמורה הגדול, הטביל אותו יוחנן המטביל בנהר הירדן. בטבילה של ישוע אירע דבר מדהים! בעלותו מן המים, דיבר יהוה מן השמים ואמר: ”זה בני אהובי אשר בו חפצתי” (ישוע תמיד עשה את הטוב והישר. הוא לא העמיד פנים שהוא מישהו אחר. הוא לא סיפר לאנשים שהוא אלוהים. המלאך גבריאל אמר למרים שישוע ייקרא בן אלוהים. ישוע עצמו אמר שהוא בן אלוהים. הוא לא אמר שהוא יודע יותר מאביו. להיפך, הוא אמר: ”האב גדול ממני” (יוחנן י״ד:28).
עוד בהיותו בשמים, ביצע ישוע כל עבודה שנתן לו אביו. הוא לא הבטיח לעשות את העבודה, ואחר כך עשה משהו אחר. הוא אהב את אביו, ולכן שמע בקולו. לאחר שבא אל כדור־הארץ, מילא ישוע את התפקיד שהטיל עליו אביו שבשמים. הוא לא הקדיש את זמנו לדברים אחרים. אין פלא שיהוה מרוצה מבנו!
גם אנחנו רוצים לשמח את לב יהוה, נכון?— לשם כך, עלינו להראות שאנחנו באמת שומעים בקולו של אלוהים, כפי שעשה ישוע. אלוהים מדבר אלינו באמצעות המקרא. לא יהיה זה יפה מצדנו להעמיד פנים כאילו אנו שומעים בקול אלוהים, ואחר כך להאמין בדברים לא טובים או לעשות דברים המנוגדים לכתוב במקרא, נכון?— וזכור, מי שבאמת אוהב את יהוה, שמח להשביע את רצונו.
קרא כעת פסוקים נוספים המראים מה עלינו לדעת ובמה עלינו להאמין לגבי ישוע: מתי ז׳:21–23; יוחנן ד׳:25, 26; טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6.