זה עתה סיפר ישוע על הר הזיתים את המשל על עשר הבתולות ואת המשל על הכיכרים.‏ כיצד הוא מסיים את תשובתו לשאלת שליחיו לגבי אות נוכחותו ואחרית הסדר העולמי?‏ הוא עושה כן באמצעות משל אחרון,‏ משל על כבשים ועזים.‏

ישוע מציין תחילה את הרקע של המשל:‏ ”‏כאשר יבוא בן האדם בתפארתו וכל המלאכים אתו,‏ יֵשב על כיסא כבודו”‏ (‏מתי כ״ה:‏31‏)‏.‏ ישוע מבהיר מעל לכל ספק שהוא עצמו הדמות הראשית במשל.‏ פעמים רבות הוא כינה את עצמו ”‏בן האדם”‏ (‏מתי ח׳:‏20;‏ ט׳:‏6;‏ כ׳:‏18,‏ 28‏)‏.‏

מתי יתגשם המשל הזה?‏ הוא יתגשם כאשר ישוע ”‏יבוא.‏.‏.‏ בתפארתו”‏ עם המלאכים ויֵשב ”‏על כיסא כבודו”‏.‏ ישוע כבר דיבר על ”‏בן האדם [‏אשר]‏ בא בָּעננים בגבורה רבה וברוב פאר”‏ ביחד עם מלאכיו.‏ מתי יקרה הדבר?‏ ’‏מייד אחרי הצרה’‏ (‏מתי כ״ד:‏29–31;‏ מרקוס י״ג:‏26,‏ 27;‏ לוקס כ״א:‏27‏)‏.‏ לפיכך משל זה יתגשם במהלך ביאתו העתידית של ישוע בתפארתו.‏ מה הוא יעשה אז?‏

ישוע מסביר:‏ ”‏כאשר יבוא בן האדם.‏.‏.‏ ייאספו לפניו כל העמים,‏ והוא יפריד בין בני האדם כרועה המפריד את הכבשים מן העזים.‏ את הכבשים יציב לימינו ואת העזים לשמאלו”‏ (‏מתי כ״ה:‏31–33‏)‏.‏

באשר לכבשים אשר מופרדים ומוצבים בצד המועדף,‏ ישוע אומר:‏ ”‏אז יאמר המלך אל הניצבים לימינו:‏ ’‏בואו,‏ ברוכי אבי,‏ ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז נוסד העולם’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏34‏)‏.‏ מדוע הכבשים נושאים חן בעיני המלך?‏

 המלך מסביר:‏ ”‏כי רעב הייתי ונתתם לי לאכול;‏ צמא הייתי ונתתם לי לשתות.‏ זר הייתי ואירחתם אותי;‏ עירום הייתי והלבשתם אותי.‏ חליתי וטיפלתם בי.‏ בבית הסוהר הייתי ובאתם אליי”‏.‏ כאשר אותם כבשים,‏ ”‏הצדיקים”‏,‏ שואלים כיצד הם עשו את כל הדברים הטובים הללו,‏ הוא משיב להם:‏ ”‏מה שעשיתם לאחד מאחיי הקטנים האלה,‏ לי עשיתם”‏ (‏מתי כ״ה:‏35,‏ 36,‏ 40,‏ 46‏)‏.‏ הם אינם עושים את המעשים הטובים האלה בשמיים,‏ שהרי אין שם חולים או רעבים.‏ מן ההכרח שמדובר במעשים הנעשים למען אֶחיו של המשיח עלי אדמות.‏

ומה לגבי העזים,‏ המוצבות בצד שמאל?‏ ישוע אומר:‏ ”‏אז יאמר [‏המלך]‏ אל הניצבים לשמאלו:‏ ’‏סורו ממני,‏ ארורים,‏ אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו,‏ כי רעב הייתי ולא נתתם לי לאכול;‏ צמא הייתי ולא נתתם לי לשתות.‏ זר הייתי ולא אירחתם אותי;‏ עירום הייתי ולא הלבשתם אותי;‏ חליתי ובבית הסוהר הייתי ולא טיפלתם בי’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏41–43‏)‏.‏ משפט זה נגזר על העזים מפני שהן לא מילאו את חובתן לגלות טוב לב כלפי אֶחיו של המשיח עלי אדמות.‏

השליחים לומדים שיהיו למשפט עתידי זה השלכות תמידיות ונצחיות.‏ ישוע אומר להם:‏ ”‏אז ישיב [‏המלך]‏ ויאמר,‏ ’‏אמן אומר אני לכם:‏ מה שלא עשיתם לאחד מן הקטנים האלה,‏ גם לי לא עשיתם’‏.‏ אלה ילכו לאבדון עולם,‏ והצדיקים לחיי עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏45,‏ 46‏)‏.‏

תשובתו של ישוע לשאלת שליחיו מספקת חומר רב למחשבה עבור כל תלמידיו,‏ והיא עוזרת להם לבחון את גישתם ואת מעשיהם.‏