פרק שביעי
תקווה אמיתית ליקיריך שנפטרו
-
מניין לנו שתחיית המתים באמת תתרחש?
-
מה חש יהוה ביחס להקמת המתים?
-
מי יוקמו לתחייה?
1–3. איזה אויב רודף אחרי כולנו, ומדוע הדיון במה שמלמד המקרא יביא לנו הקלה?
תאר לך שאתה בורח מפני אויב מרושע. הוא הרבה יותר מהיר והרבה יותר חזק ממך. אתה יודע שהוא חסר רחמים משום שראית אותו הורג כמה מחבריך. אתה רץ בכל כוחך, אבל הוא בכל זאת מדביק את צעדיך. המצב נראה אבוד. לפתע, מופיע לצידך מושיע. הוא חזק פי כמה וכמה מהאויב הרודף אחריך, והוא מבטיח לעזור לך. איזו הקלה!
2 ניתן לומר שמבחינה מסוימת אויב כזה אכן רודף אחריך, ולמעשה אחרי כולנו. כפי שלמדנו בפרק הקודם, המקרא מכנה את המוות אויב. איש אינו מסוגל להימלט מפניו או להדוף אותו. רובנו ראינו כיצד אויב זה גבה את חייהם של אנשים היקרים לנו. אך יהוה חזק פי כמה וכמה מהמוות. הוא המושיע האוהב אשר כבר הוכיח שבכוחו להביס את האויב, והוא מבטיח לשים קץ למוות אחת ולתמיד. המקרא מלמד: ”האויב האחרון שימוגר הוא המוות” (קורינתים א׳. ט״ו:26). אלו הן בהחלט חדשות טובות!
3 הבה נבחן כעת בקצרה כיצד אנו מושפעים מן המכות שמנחית אויב זה. הדיון יעזור לנו להבין דבר שישמח את לבנו. יהוה מבטיח שהמתים יחיו שוב (ישעיהו כ״ו:19). הם יוחזרו לחיים. זוהי תקוות תחיית המתים.
כאשר אחד מיקיריך נפטר
4. (א) מדוע תגובתו של ישוע לגבי מות אדם יקר מלמדת אותנו על רגשותיו של יהוה? (ב) עם מי טיפח ישוע יחסי ידידות מיוחדים?
4 האם איבדת את אחד מיקיריך? הכאב, הצער, ותחושת חוסר האונים נראים קשים מנשוא. בזמנים כאלה מן הראוי לפנות לדבר־אלוהים ולשאוב מתוכו נחמה (קורינתים ב׳. א׳:3, 4). המקרא עוזר לנו להבין מה חשים יהוה וישוע לגבי המוות. ישוע, ששיקף באופן מושלם את אביו, הכיר את תחושת הכאב הנגרמת עקב מותו של אדם (יוחנן י״ד:9). כשהיה בירושלים, נהג ישוע לבקר את אלעזר ואחיותיו, מרים ומרתא, שהתגוררו בעיירה הסמוכה בית עניה. הם נעשו לידידים קרובים. המקרא מוסר: ”ישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת אלעזר” (יוחנן י״א:5). אבל, כפי שלמדנו בפרק הקודם, אלעזר מת.
5, 6. (א) כיצד הגיב ישוע כשהיה בחברת קרוביו וחבריו האבלים של אלעזר? (ב) מדוע אנו יכולים לשאוב עידוד מהצער שחש ישוע?
5 מה חש ישוע בעקבות מות ידידו? הכתוב מספר לנו שישוע הצטרף לקרוביו ולחבריו האבלים של אלעזר. כראותו אותם התרגש ישוע עד עמקי נשמתו. ’נסערה רוחו והוא הזדעזע’. בהמשך נאמר: ”בכה ישוע” (יוחנן י״א:33, 35). האם הצער שהביע ישוע הראה שלא הייתה לו תקווה? כלל וכלל לא. לאמיתו של דבר, הוא ידע שמשהו נפלא עומד לקרות (יוחנן י״א:3, 4). בכל זאת, ישוע חש את הכאב והיגון שמביא המוות.
6 במובן מסוים, אנו יכולים לשאוב עידוד מהצער שחש ישוע. הוא מלמדנו שישוע ואביו, יהוה, שונאים את המוות. אך יש בכוחו של יהוה אלוהים להילחם באויב זה ולהכריעו! הבה נראה מה עשה ישוע בעזרת אלוהים.
”אלעזר, צא החוצה!”
7, 8. מדוע מצבו של אלעזר נראה חסר תקווה מנקודת מבט אנושית, אך מה עשה ישוע?
7 אלעזר נקבר במערה, וישוע ביקש להסיר את האבן שחסמה את פתחה. מרתא הביעה התנגדות מכיוון שעברו ארבעה ימים וגופתו כבר החלה להירקב (יוחנן י״א:39). הרי איזו תקווה נותרה עוד לאלעזר מנקודת מבט אנושית?
8 לאחר שגללו את האבן, קרא ישוע בקול גדול: ”אלעזר, צא החוצה!” ומה קרה? ”יצא המת” (יוחנן י״א:43, 44). התוכל לשער בנפשך את השמחה שהציפה את הנוכחים שם? אלעזר היה עבורם אח, קרוב משפחה, חבר או שכן, וכולם ידעו שהוא מת. והנה, אותו איש יקר עומד שוב ביניהם. אין ספק שהמחזה שנגלה לעיניהם נראה בלתי יאומן. רבים ודאי חיבקו את אלעזר בשמחה גדולה. איזה ניצחון על המוות!
9, 10. (א) כיצד גילה ישוע מיהו מקור הכוח שבעזרתו הקים את אלעזר לתחייה? (ב) מה הם כמה מהיתרונות שאנו מפיקים מקריאת ניסי התחייה המתועדים במקרא?
9 ישוע לא טען שהוא חולל נס מדהים זה בכוחו שלו. בתפילה שנשא ממש לפני שקרא לאלעזר, הבהיר ישוע שיהוה הוא העומד מאחורי התחייה (יוחנן י״א:41, 42). אין זו הפעם היחידה שבה השתמש יהוה בכוחו בדרך זו. נס תחייתו של אלעזר הוא רק אחד מבין תשעה ניסים כאלה המתועדים בדבר־אלוהים. a עד כמה מהנה לקרוא וללמוד תיאורים אלה. הם מלמדים אותנו שאלוהים אינו נושא פנים, שהרי הוא הקים לתחייה צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, יהודים ונוכרים. ואיזו שמחה מתוארת בקטעים אלה! לדוגמה, כאשר הקים ישוע נערה מהמתים, הוריה לא ידעו את נפשם ”מרוב שמחה” (מרקוס ה׳:42, ע״ח). יהוה העניק להם סיבה לשמחה שאותה לא ישכחו לעולם!
10 מובן שהאנשים אשר הקים ישוע לתחייה מתו לבסוף בשנית. האם יוצא מכאן שתחייתם הייתה לשווא? לא ולא. תיעודים מקראיים אלו נותנים תוקף לאמיתות חשובות ונוסכים בנו תקווה.
ללמוד מניסי התחייה
11. כיצד המקרה של אלעזר נותן תוקף לאמת המצוינת בקהלת ט׳:5?
11 המקרא מלמד שהמתים ”אינם יודעים מאומה”. הם אינם חיים ואין להם קיום מודע במקום כלשהו. המקרה של אלעזר נותן תוקף לכך. האם לאחר שהוקם לתחייה ריגש אלעזר את האנשים בתיאורים על השמים? או שמא הבהיל אותם בסיפורים מטילי אימה על גיהינום בוער? לא. המקרא אינו מציין שאלעזר דיבר כך. במשך ארבעת הימים שבהם לא היה בין החיים, הוא ’לא ידע מאומה’ (קהלת ט׳:5). אלעזר פשוט ישן את שנת המוות (יוחנן י״א:11).
12. מניין לנו הביטחון שאלעזר אכן הוקם לתחייה?
12 כמו כן, המקרה של אלעזר מלמדנו שתחיית המתים היא דבר ממשי ולא סיפור אגדה. ישוע הקים את אלעזר לעיני המון רב של עדי ראייה. אפילו מנהיגי הדת ששנאו את ישוע לא הכחישו את הנס. במקום זאת אמרו: ”מה נעשה? הרי האיש הזה [ישוע] עושה אותות רבים!” (יוחנן י״א:47) אנשים באו בהמוניהם לראות את האיש שהוקם לתחייה. כתוצאה מכך, עוד רבים האמינו בישוע. הם ראו באלעזר עדות חיה לכך שישוע נשלח מאת אלוהים. זו הייתה הוכחה רבת־עוצמה עד כדי כך שכמה ממנהיגי הדת היהודים קשי הלב זממו להרוג את ישוע ואלעזר גם יחד (יוחנן י״א:53; י״ב:9–11).
13. איזה בסיס יש לנו להאמין שבכוחו של יהוה להקים את המתים לתחייה?
13 האם יהיה זה לא־מציאותי לקבל את תחיית המתים כעובדה? לא, משום שישוע לימד שיבוא יום ”שכל שוכני קבר ישמעו את קולו” ויוקמו לתחייה (יוחנן ה׳:28). יהוה הוא בורא כל חי. האם קשה להאמין שבכוחו לברוא חיים מחדש? מובן שהדבר תלוי מאוד בזיכרון של יהוה. האם הוא מסוגל לזכור את יקירינו שנפטרו? מיליארדי כוכבים לאינספור ממלאים את היקום, ולמרות זאת אלוהים מכנה כל אחד מהם בשם! (ישעיהו מ׳:26) לפיכך, יש בכוחו של יהוה אלוהים לזכור את יקירינו המתים לפרטי פרטים, והוא מוכן להשיבם לחיים.
14, 15. מה חש יהוה ביחס להקמת המתים לתחייה, על־פי דבריו של איוב?
14 אך מה חש יהוה ביחס להקמת המתים? המקרא מלמד שהוא משתוקק להקים את המתים. איוב הנאמן שאל: ”אם ימות גבר היחיה?” איוב דיבר על כך שהוא ימתין בקבר עד בוא הזמן שאלוהים יזכור אותו. הוא אמר ליהוה: ”תקרא ואנוכי אענךָּ. למעשה ידיך תכסוף” (איוב י״ד:13–15).
15 עצור לרגע וחשוב. יהוה ממש נכסף להשיב את המתים לחיים! האין זה מחמם את הלב לדעת שכך חש יהוה? ומה לגבי תחיית המתים שתתרחש בעתיד? מי יוקמו לתחייה, והיכן?
”כל שוכני קבר”
16. אילו תנאים ישררו כאשר יוקמו המתים לתחייה?
16 ניסי התחייה המתועדים במקרא מלמדים אותנו רבות על התחייה שתתרחש בעתיד. מי שהוחזרו לחיים כאן עלי אדמות, התאחדו מחדש עם יקיריהם. התחייה הצפונה בחיק העתיד תהיה דומה — אך טובה בהרבה. כפי שלמדנו בפרק 3, מטרת אלוהים היא שכדור־הארץ כולו יהפוך לגן עדן. לכן, המתים לא יוקמו לתחייה בעולם מלא מלחמות, פשע ומחלות. תינתן להם ההזדמנות לחיות לנצח כאן על הארץ בתנאי שלווה ואושר.
17. מה יהיה היקפה של תחיית המתים?
17 מי יוקמו לתחייה? ישוע אמר ש”כל שוכני קבר ישמעו את קולו [של ישוע] ויֵצאו” (יוחנן ה׳:28, 29). במקביל, נאמר בההתגלות כ׳:13: ”הים נתן את המתים אשר בו, מוות ושאול נתנו את מתיהם”. המילה ”שאול” (הָדֶס ביוונית) מתייחסת לקבר המשותף של האנושות. (ראה נספח ”מה משמעות המונחים שְׁאול והָדֶס?”.) קבר קיבוצי זה עתיד להתרוקן ממתיו. כל המיליארדים הישנים בו ישובו לחיות. השליח פאולוס אמר: ”תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15). למה הכוונה?
18. מי נמנים עם ”הצדיקים” שיוקמו לתחייה, וכיצד עשויה תקווה זו להשפיע עליך אישית?
18 ”הצדיקים” כוללים רבים מהאנשים עליהם אנו קוראים במקרא אשר חיו לפני בואו של ישוע אל העולם. אולי אתה נזכר בנוח, באברהם, בשרה, במשה, ברות, באסתר ובעוד רבים אחרים. כמה מגברים ונשים נאמנים אלה מוזכרים בפרק י״א באיגרת אל העברים. עם ”הצדיקים” האלה נמנים גם משרתי יהוה בני זמננו שאינם עוד בין החיים. הודות לתקוות התחייה, אנו יכולים להיות משוחררים מכל פחד מפני המוות (עברים ב׳:15).
19. מי הם ”הרשעים”, ואיזו הזדמנות מושיט להם יהוה בטובו?
19 מה לגבי כל אותם אנשים שלא שירתו את יהוה ולא צייתו לו משום שמעולם לא שמעו עליו? מיליארדי ’רשעים’ אלה לא יישכחו. גם הם יוקמו לתחייה ויינתן להם זמן ללמוד על אלוהי האמת ולשרתו. במהלך תקופה בת אלף שנים, יוקמו המתים ותינתן להם הזדמנות להצטרף למשרתי יהוה הנאמנים על הארץ. תהיה זו עת נפלאה. תקופה זו נקראת במקרא יום הדין. b
20. מהו הגיהינום, ומי מושלכים לשם?
20 האם המסקנה היא שכל אדם שחי אי פעם ומת יוקם לתחייה? לא. המקרא אומר שחלק מהמתים נמצאים ב”גיהינום” (לוקס י״ב:5). המילה ”גיהינום” מקורה במזבלה ששכנה מחוץ לירושלים הקדומה. במקום זה נהגו לשרוף גופות ואשפה. המתים שגופותיהם הושלכו לשם נחשבו בעיני היהודים כבלתי ראויים לקבורה ולתחייה. לכן, הגיהינום הוא סמל מתאים לאבדון עולם. אף שישוע ייטול חלק בשפיטת החיים והמתים, יהוה הוא הפוסק האחרון (מעשי השליחים י׳:42). הוא לעולם לא יקים לתחייה את מי שאותם הוא שופט כרשעים חסרי תקנה שאינם מוכנים להשתנות.
התחייה השמימית
21, 22. (א) איזה סוג תחייה נוסף קיים? (ב) מי היה הראשון שזכה לקום לתחייה לחיים רוחניים?
21 המקרא מתייחס לתחייה מסוג נוסף, תחייה כיצור רוחני בשמים. במקרא מתועדת דוגמה אחת בלבד של תחייה מסוג זה, תחייתו של ישוע המשיח.
22 לאחר שישוע הומת כבן אנוש, לא הרשה יהוה שבנו הנאמן יישאר בקבר (תהלים ט״ז:10; מעשי השליחים י״ג:34, 35). אלוהים הקימוֹ לתחייה, אך לא כאדם בשר ודם. השליח פטרוס מסביר שהמשיח ”הומת בבשרו, אך הוחיה ברוח” (פטרוס א׳. ג׳:18). היה זה באמת נס גדול מאוד. ישוע חזר לחיות כיצור רוחני רב־עוצמה! (קורינתים א׳. ט״ו:3–6) הוא היה הראשון שזכה לתחייה מפוארת מסוג זה (יוחנן ג׳:13). אך הוא לא נועד להיות האחרון.
23, 24. מי מרכיבים את ’העדר הקטן’ של ישוע, ומה מספרם?
23 בידיעה שבקרוב ישוב השמיימה, אמר ישוע לתלמידיו הנאמנים כי הוא ’הולך להכין להם מקום’ בשמים (יוחנן י״ד:2). ישוע הגדיר את העולים השמיימה כ’עדרו הקטן’ (לוקס י״ב:32). מה יהיה מספרם של המשיחיים הנאמנים שירכיבו את אותה קבוצה קטנה יחסית? לפי ההתגלות י״ד:1 השליח יוחנן אומר: ”ראיתי והנה השה [ישוע המשיח] עומד על הר ציון ואיתו מאה וארבעים וארבעה אלף אשר שמו ושם אביו כתובים על מצחותיהם”.
24 משיחיים אלה המונים 000,144 ואשר כוללים את שליחיו הנאמנים של ישוע, יוקמו לתחייה בשמים. מתי תתרחש תחייה זו? השליח פאולוס כתב שהיא תתרחש במהלך נוכחות המשיח (קורינתים א׳. ט״ו:23, ע״ח). כפי שתלמד בפרק 9, אנו חיים כיום בתקופה זו. לכן, המעטים שנותרו מתוך ה־000,144 ושמתים בימינו, מוקמים בן רגע לתחייה לחיים בשמים (קורינתים א׳. ט״ו:51–55). לעומת זאת, לרובה המכריע של האנושות שמורה התקווה לקום לתחייה בעתיד ולחיות בגן עדן עלי אדמות.
25. במה ידון הפרק הבא?
25 יהוה אכן יביס את אויבנו, המוות, והוא ימוגר לעולמי עד! (ישעיהו כ״ה:8) עם זאת, אתה אולי תוהה ’מה יעשו המוקמים לתחייה בשמים?’ הם יהוו חלק מממשלה מלכותית נהדרת בשמים. נלמד עוד על ממשלה זו בפרק הבא.
a תיאורים נוספים מופיעים במלכים א׳. י״ז:17–24; מלכים ב׳. ד׳:32–37; י״ג:20, 21; מתי כ״ח:5–7; לוקס ז׳:11–17; ח׳:40–56; מעשי השליחים ט׳:36–42; כ׳:7–12.
b למידע נוסף על יום הדין ועל הבסיס למשפט, ראה נספח ”מהו יום הדין?”.