פרק ז׳
הוא ’גדל עם יהוה’
1, 2. מה היה הרקע לנאומו של שמואל בפני עם ישראל, ומדוע היה עליו להביאם לידי חרטה?
שמואל הביט בפניהם של בני עמו. העם נאסף בעיר גלגל; הם זומנו לשם על־ידי איש נאמן זה אשר שירת עשרות שנים כנביא וכשופט. היה זה מאי או יוני על־פי לוח השנה בן זמננו, והעונה היבשה הייתה כבר בעיצומה. שדות החיטה הזהובים שמסביב היו בשלים לקציר. שקט השתרר בקרב ההמון. כיצד ימצא שמואל מסילות ללבם?
2 העם לא עמדו על חומרת מצבם. הם התעקשו שימלוך עליהם מלך בשר ודם. הם לא הבינו שהיה זה חוסר כבוד משווע כלפי אלוהיהם, יהוה, וכלפי נביאו. הם למעשה דחו את יהוה כמלכם! כיצד יוכל שמואל להביאם לידי חרטה?
שנות נעוריו של שמואל יכולות ללמד אותנו רבות באשר לבניית אמונה ביהוה חרף השפעות שליליות
3, 4. (א) מדוע דיבר שמואל על נעוריו? (ב) מדוע נוכל להפיק תועלת מן הדוגמה שהציב שמואל כאיש אמונה?
3 בפתח דבריו אמר שמואל להמון: ”אני זקנתי ושַׂבתי”. שיער השיבה שלראשו הוסיף משקל לדבריו. אז אמר: ”אני התהלכתי לפניכם מנעוריי עד היום הזה” (שמ״א י״א:14, 15; י״ב:2). על אף גילו המבוגר, לא שכח שמואל את נעוריו. זיכרונותיו מאותם ימים עברו היו עדיין צלולים במוחו. ההחלטות שהחליט אז, כנער מתבגר, הובילו אותו לחיי אמונה ומסירות ליהוה אלוהיו.
4 שמואל היה צריך לבנות ולשמר את אמונתו, וזאת לנוכח העובדה שפעמים רבות מצא עצמו מוקף באנשים חסרי אמונה וחסרי נאמנות. כיום קשה באותה מידה לבנות אמונה, שכן אנו חיים בעולם מושחת וחסר אמונה. (קרא לוקס י״ח:8.) הבה נראה מה נוכל ללמוד מדוגמתו של שמואל, החל משנות נעוריו המוקדמות.
’שמואל משרת את פני יהוה כנער’
5, 6. במה הייתה ילדותו של שמואל יוצאת דופן, אך מדוע היו הוריו בטוחים שיהיה מי שיטפל בו?
5 לשמואל הייתה ילדות יוצאת דופן. זמן קצר לאחר שנגמל, אולי בגיל שלוש או מעט יותר, החל לחיות חיי שירות במשכנו הקדוש של יהוה בשילה, שהייתה מרוחקת יותר מ־30 קילומטר מביתו שברמה. הוריו, אלקנה וחנה, הקדישו את בנם ליהוה כדי שישרת בשירות מיוחד כנזיר עולם. * האם עולה מכך ששמואל היה ילד דחוי שהוריו לא אהבוהו?
6 ודאי שלא! הם ידעו שיהיה מי שיטפל בבנם בשילה. הכוהן הגדול עלי ללא ספק פיקח על הנעשה, שכן שמואל עבד בצמוד אליו. כמו כן, היו מספר נשים שביצעו בצורה מאורגנת מלאכות שונות במשכן (שמ׳ ל״ח:8; שופ׳ י״א:34–40).
7, 8. (א) כיצד הוריו של שמואל העניקו לו עידוד אוהב מדי שנה בשנה? (ב) מה יכולים הורים ללמוד מדוגמתם של הורי שמואל?
7 זאת ועוד, חנה ואלקנה מעולם לא שכחו את בכורם האהוב, אשר לידתו הייתה מענה לתפילה. חנה ביקשה מאלוהים שיברך אותה בבן והבטיחה שחייו יוקדשו לעבודת אלוהים. מדי שנה בשנה, כשביקרה חנה את שמואל, הביאה לו מעיל חדש שתפרה עבורו כדי שישמש אותו בשירותו במשכן. בנה הקטן ודאי הוקיר את הביקורים הללו. הוא ללא ספק הפיק תועלת מן העידוד וההדרכות שהעניקו לו הוריו באהבה, בשעה שלימדו אותו מה גדולה היא הזכות לשרת את יהוה במקום מיוחד זה.
8 הורים יכולים ללמוד רבות מדוגמתם של חנה ואלקנה. הורים רבים נוטים להתמקד בסיפוק הצרכים החומריים של ילדיהם ולהתעלם מצורכיהם הרוחניים. לעומת זאת, הוריו של שמואל נתנו עדיפות לעניינים הרוחניים, והדבר השפיע במידה ניכרת על אישיותו של שמואל בבגרותו (קרא משלי כ״ב:6).
9, 10. (א) תאר את המשכן ואת מה שחש שמואל הצעיר כלפי מקום קדוש זה. (ראה גם הערת שוליים.) (ב) מה היו אולי חלק מתפקידיו של שמואל, וכיצד לדעתך יכולים הצעירים כיום לחקות את דוגמתו?
9 אנו יכולים לדמיין את הנער המתבגר מטייל לו בגבעות שמסביב לשילה. סביר להניח שבשעה שהתבונן מטה אל העיר ואל העמק שנפרש מתחתיה בצדה האחד, התמלא לבו שמחה וגאווה למראה משכן יהוה. המשכן היה אכן מקום קדוש. * מבנה זה, אשר הוקם כ־400 שנה קודם לכן בהשגחתו של משה בכבודו ובעצמו, היה המרכז היחידי של עבודת אלוהים הטהורה בעולם כולו.
10 שמואל הצעיר למד לאהוב את המשכן. לימים כתב: ”ושמואל משרת את פני יהוה, נער, חגור אפוד בד” (שמ״א ב׳:18). האפוד, בגד פשוט חסר שרוולים, היה כנראה עדות לכך ששמואל סייע לכוהנים במשכן. אף ששמואל לא היה ממשפחת הכוהנים, היו לו תפקידים שונים; בין היתר היה עליו לפתוח את דלתות חצר המשכן בבוקר ולשרת את עלי הזקן. הוא אומנם נהנה מזכויות אלו, אך עם הזמן החלו דברים מסוימים להטריד את לבו התמים. מצב פסול מעיקרו שרר בבית יהוה.
שמירה על טוהר אל מול השחיתות
11, 12. (א) איזו מגרעת בסיסית בלטה אצל חופני ופינחס? (ב) אילו מעשים מרושעים ומושחתים עשו חופני ופינחס במשכן? (ראה גם הערת שוליים.)
11 בגיל צעיר היה שמואל עד לרשעות ולשחיתות מזוויעות. לעלי היו שני בנים, חופני ופינחס. שמואל כתב עליהם: ”ובני עלי בני בלייעל; לא ידעו את יהוה” (שמ״א ב׳:12). שני הרעיונות בפסוק הולכים יד ביד. חופני ופינחס היו ”בני בלייעל”, כלומר חסרי תועלת, כי לא היה להם שום כבוד ליהוה. הם זלזלו באמות המידה ובדרישות הצודקות שלו, ומגרעת זו הובילה לכל שאר חטאיהם.
12 תורת אלוהים הגדירה מפורשות את תפקידי הכוהנים ואת הדרך שבה היה עליהם להקריב את הקורבנות במשכן, ולא בכדי. הרי קורבנות אלה סימלו את כל מה שסיפק אלוהים לשם סליחת חטאים, כדי שעמו יוכל להיות טהור בעיניו וראוי לברכתו ולהדרכתו. אולם חופני ופינחס גרמו לעמיתיהם הכוהנים להתייחס לזבחים בחוסר כבוד מחפיר. *
13, 14. (א) מה חשו אנשים ישרי לב לנוכח מעשי הרשע שנעשו במשכן? (ב) באיזה מובן כשל עלי הן כאב והן ככוהן גדול?
13 דמיין לעצמך את שמואל הצעיר מביט בעיניים קרועות לרווחה במעשי עוול קשים אלה הנעשים מבלי שאיש נוקף אצבע לתיקון המצב. הוא ודאי ראה לא־מעט אנשים — ובהם עניים, פשוטים ונדכאים — באים אל המשכן הקדוש בתקווה למצוא מעט נחמה וחיזוק רוחניים ואחר כך עוזבים את המקום כשהם מאוכזבים, פגועים או מושפלים. ומה חש כאשר נודע לו שחופני ופינחס בזו לחוקי יהוה גם בנושא המוסריות המינית ושכבו עם כמה מן הנשים ששירתו במשכן? (שמ״א ב׳:22) אולי נשא עיניו אל עלי וציפה שיפעל בנידון.
שמואל היה ודאי מוטרד עד מאוד לנוכח רשעותם של בני עלי
14 עלי היה במעמד הטוב ביותר לטפל בתופעה קשה זו שהלכה והחריפה. בתור הכוהן הגדול הוא היה אחראי למתרחש במשכן, ובתור אב חובה היה עליו לתקן את בניו. הרי הם פגעו בעצמם ובאינספור אחרים מקרב העם. אך עלי כשל במילוי שני תפקידים אלה, הן כאב והן ככוהן גדול. הוא הסתפק רק במתן נזיפה קלה ושטחית לבניו. (קרא שמואל א׳. ב׳:23–25.) אלא שבניו היו זקוקים למוסר חריף בהרבה. הם ביצעו חטאים שדינם מוות!
15. איזה מסר נוקב העביר יהוה לעלי, וכיצד הגיבה משפחתו של עלי לאזהרה?
15 המצב הידרדר עד כדי כך שיהוה שלח אל עלי נביא עלום שם, ”איש אלוהים”, ובפיו מסר תקיף של משפט. יהוה אמר לעלי: ”ותכבד את בניך [יותר] ממני”. לכן אלוהים ניבא כי ביום אחד ימותו שני בניו המרושעים של עלי, ושמשפחתו של עלי תסבול סבל רב ואף תאבד את מעמדה המכובד בכהונה. האם אזהרה תקיפה זו חוללה שינוי במשפחה? אין בכתוב כל עדות לשינוי גישה מצדם (שמ״א ב׳:27 עד ג׳:1).
16. (א) מה מוסר לנו הכתוב על התקדמותו של שמואל הצעיר? (ב) האם אמירות אלו מחממות את לבך? הסבר.
16 כיצד הושפע שמואל הצעיר מכל השחיתות הזו? בפרשה קודרת זו מבליחות מדי פעם קרני אור בהירות — אמירות חיוביות על גדילתו של שמואל ועל התקדמותו. זכור שבשמואל א׳. ב׳:18 כתוב ששמואל שירת בנאמנות את יהוה כנער. כבר בגיל צעיר העמיד שמואל את שירות אלוהים במרכז חייו. בפסוק 21 באותו פרק אנו קוראים מילים המחממות עוד יותר את הלב: ”ויגדל הנער שמואל עם יהוה”. ככל שגדל הלכו והתהדקו יחסיו עם אביו שבשמיים. יחסים אישיים והדוקים אלה עם יהוה הם ההגנה הטובה ביותר מפני שחיתות על כל צורותיה.
17, 18. (א) כיצד יכולים צעירים משיחיים לחקות את דוגמתו של שמואל לנוכח מעשי שחיתות? (ב) מניין לנו ששמואל בחר בדרך הנכונה?
17 בנקל עלול היה שמואל להסיק שאם הכוהן הגדול ובניו מרשים לעצמם לחטוא, גם הוא יכול לעשות כאוות נפשו. אבל שחיתותם של אחרים, כולל בעלי סמכות, לעולם אינה מצדיקה חטאים. כיום, צעירים משיחיים רבים מחקים את דוגמתו של שמואל ו’גדלים עם יהוה’ — גם כאשר יש מסביבם כאלה שאינם מהווים דוגמה טובה.
18 לאן הובילה הדרך שבה בחר שמואל? הכתוב מציין: ”והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים” (שמ״א ב׳:26). אם כן, שמואל מצא חן בעיני אחרים, לפחות בעיני מי שדעתם הייתה חשובה. יהוה עצמו הוקיר את הנער על נאמנותו. ושמואל ידע בביטחון שאלוהיו יפעל נגד הרשע ששרר בשילה, אך אולי הוא תהה מתי יקרה הדבר. לילה אחד זכתה שאלה זו למענה.
”דַבֵּר, כי שומע עבדך”
19, 20. (א) תאר מה אירע לילה אחד לשמואל במשכן. (ב) כיצד הבין שמואל מה מקור המסר, וכיצד נהג בעלי?
19 היה זה לפנות בוקר אך חשכת הלילה טרם נמוגה; אורה המהבהב של המנורה הגדולה שבאוהל עדיין דלק. מתוך הדממה שמע לפתע שמואל קול קורא בשמו. הוא חשב שזהו עלי, שהיה כעת זקן מאוד וכמעט עיוור. שמואל קם ו’רץ’ אל עלי הקשיש. האם אתה יכול לראות בעיני רוחך את הנער חש לעזרת עלי ברגליים יחפות? מרגש לראות ששמואל נהג בעלי בכבוד ובטוב לב. למרות כל חטאיו עלי עדיין היה הכוהן הגדול שמינה יהוה (שמ״א ג׳:2–5).
20 שמואל העיר את עלי ואמר: ”הנני, כי קראת לי”. אך עלי אמר שהוא לא קרא לו, וביקש ממנו לחזור למיטתו. כך קרה בשנית ובשלישית! לבסוף הבין עלי את המתרחש. בימים ההם נדיר היה שעמו של יהוה קיבל חזון או מסר נבואי מטעמו, ואין זה קשה להבין מדוע. אך עלי ידע שיהוה שוב מדבר — והפעם אל הנער שמואל! עלי ביקש משמואל לחזור למיטתו והסביר לו כיצד לענות לאלוהים. שמואל עשה כדברו ועד מהרה שמע את הקול קורא: ”שמואל, שמואל!”. בתגובה ענה הנער ואמר: ”דבר, כי שומע עבדך” (שמ״א ג׳:1, 5–10).
21. כיצד יכולים אנו לשמוע את קול יהוה כיום, ומדוע כדאי לעשות כן?
21 סוף סוף היה ליהוה בשילה משרת ששמע בקולו. זה מה שאפיין את חייו של שמואל. האם זה מאפיין גם את חייך? איננו צריכים לחכות שקול על־טבעי ידבר אלינו בלילה. במובן מסוים אנו יכולים כיום לשמוע תמיד את קולו של אלוהים. הוא מצוי בתוך דברו השלם, המקרא. ככל שנקשיב לאלוהים ונפעל בהתאם, כך תתחזק אמונתנו, כפי שמעידים חייו של שמואל.
22, 23. (א) כיצד התגשם המסר ששמואל פחד בתחילה למסור? (ב) כיצד שמו של שמואל כנביא נאמן הלך והתבסס?
22 הלילה ההוא בשילה היווה ציון דרך בחייו של שמואל, מפני שאז הוא החל להכיר את יהוה בצורה מיוחדת והפך לנביאו ולדוברו. בתחילה חשש הנער למסור לעלי את דבר יהוה, שכן הייתה זו הכרזה סופית על כך שהנבואה נגד משפחתו עומדת להתגשם. לבסוף אזר שמואל את האומץ, ועלי קיבל בענווה את הדין האלוהי. לא חלף זמן רב וכל אשר אמר יהוה התקיים: עם ישראל יצא למלחמה מול הפלשתים, חופני ופינחס נהרגו שניהם באותו יום, ועלי עצמו מת כשנודע לו כי ארון הקודש של יהוה נשבה בידי האויב (שמ״א ג׳:10–18; ד׳:1–18).
23 לעומת זאת, שמו של שמואל כנביא נאמן הלך והתבסס. הכתוב מוסר כי ”יהוה היה עמו” וגרם לכך שלא ייפול דבר מנבואותיו של שמואל (קרא שמואל א׳. ג׳:19).
”ויקרא שמואל אל יהוה”
24. איזו החלטה קיבלו עם הזמן בני ישראל, ומדוע היה זה חטא חמור?
24 האם חיקו בני ישראל את דוגמתו של שמואל והפכו לעם רוחני ונאמן? לא. עם הזמן הם החליטו שלא די להם בנביא שישפוט אותם. הם רצו שמלך בשר ודם ימלוך עליהם ככל הגויים. במצוות יהוה נענה שמואל לבקשתם. עם זאת, היה עליו להדגיש בפני עם ישראל את כובד חטאם. הם לא דחו בן אנוש, אלא את יהוה עצמו! על כן זימן שמואל את העם אל גלגל.
25, 26. כיצד עזר שמואל הקשיש לעמו בגלגל להבין סוף סוף את חומרת חטאם נגד יהוה?
25 הבה נחזור אל שמואל לאותם רגעים טעונים כאשר נאם בפני עם ישראל בגלגל. בנאומו הזכיר שמואל הקשיש לבני ישראל כי התהלך בתום לאורך השנים. ואז נאמר: ”ויקרא שמואל אל יהוה”. הוא ביקש מיהוה שיחולל סופת רעמים (שמ״א י״ב:17, 18).
26 סופת רעמים? בעונה היבשה? מעולם לא היה כדבר הזה! גם אם היה שמץ של ספקנות או לעג בקרב העם, הרי שהם חלפו עד מהרה. השמיים התקדרו לפתע בעננים, והרוחות הצליפו בשדות החיטה. אז נשמעו שאגות רעמים מחרישות אוזניים והגשם ניתך ארצה. כיצד הגיב העם? ”ויירא כל העם מאוד את יהוה ואת שמואל”. סוף סוף הבינו את חומרת חטאם (שמ״א י״ב:18, 19).
27. מה חש יהוה כלפי מי שמחקים את אמונתו של שמואל?
27 לא שמואל מצא מסילות ללבם המרדני כי אם יהוה אלוהיו. מנעוריו ועד זקנתו האמין ובטח שמואל באלוהיו, ויהוה גמל לו. יהוה לא השתנה עד עצם היום הזה. הוא עדיין תומך במי שמחקים את אמונתו של שמואל.
^ הנזירים קיבלו על עצמם בנדר שלא לשתות משקאות אלכוהוליים ולא להעלות מורה על שיער ראשם. הרוב נדרו את נדר הנזירות לפרק זמן קצוב מראש, אך מעטים, וביניהם שמשון, שמואל ויוחנן המטביל, היו נזירי עולם.
^ המשכן היה מבנה מלבני ולמעשה אוהל גדול הפרוש על מסגרת עץ. עם זאת, הוא היה עשוי מחומרים משובחים ביותר — עורות תחשים, יריעות בד משולבות ברקמות יפהפיות ועצים יקרי ערך המצופים בכסף ובזהב. המשכן ניצב בתוך חצר מלבנית אשר היה בה גם מזבח מרשים להקרבת קורבנות. ברבות הימים הוקמו מן הסתם עוד חדרים בצדי המשכן לשימושם של הכוהנים. דומה כי שמואל לן באחד מחדרים אלה.
^ הכתוב מציג שתי דוגמאות לגילוי חוסר כבוד מצדם. ראשית, התורה קבעה במפורש אילו חלקים מן הזבח יינתנו לכוהנים למאכל (דב׳ י״ח:3). אלא שבמשכן הנהיגו הכוהנים המרושעים שיטה שונה לגמרי. הם ביקשו מנעריהם לנעוץ מזלג גדול בבשר שהתבשל בקלחת וליטול את הנתח המובחר ביותר שהעלה המזלג! שנית, כאשר הביאו בני העם את זבחיהם שלחו הכוהנים הרשעים את אחד הנערים לתבוע באיומים את הבשר החי מידי המקריב עוד בטרם הוקטר החֵלֶב ליהוה (וי׳ ג׳:3–5; שמ״א ב׳:13–17).