פרק י״ט
הוא הגן, הוא פרנס, הוא התמיד
1, 2. (א) בפני אילו שינויים ניצבו יוסף ומשפחתו? (ב) אילו חדשות רעות היה על יוסף לספר לאשתו?
יוסף העמיס צרור מיטלטלין נוסף על גב החמור. דמיין אותו מתבונן סביב על בית לחם העטופה חשיכה וטופח קלות על צדה של בהמת המשא החסונה. הוא ללא ספק חשב על המסע הארוך שציפה לו. מצרים! עם זר, שפה זרה, מנהגים זרים — כיצד תסתגל משפחתו הקטנה לשינויים כה גדולים?
2 לא היה קל ליוסף לספר לאשתו האהובה מרים את החדשות הרעות, אך הוא אזר אומץ ועשה זאת. הוא סיפר לה על מה שאמר לו אלוהים בחלום ביד מלאכו: המלך הורדוס חפץ במותו של בנם הקטן, ועליהם לעזוב תיכף ומייד! (קרא מתי ב׳:13, 14.) מרים הייתה מודאגת מאוד. כיצד ייתכן בכלל שמישהו ירצה להרוג את בנה התמים? מרים ויוסף לא יכלו לתפוס זאת. אבל הם בטחו ביהוה ולכן נערכו למסע.
3. תאר את ראשית מסעם של יוסף ומשפחתו מבית לחם למצרים. (ראה גם האיור.)
3 אנשי בית לחם היו שקועים בשינה ולא היו מודעים לדרמה המתפתחת בשעה שיוסף, מרים וישוע חמקו מן הכפר בחסות החשיכה. בדרכם דרומה, כשהשמיים החלו להתבהר במזרח, ודאי תהה יוסף מה צופן להם העתיד. כיצד יוכל נגר פשוט להגן על משפחתו מפני כוחות חזקים כל כך? האם תמיד יעלה בידו לפרנס את בני ביתו? האם יצליח להתמיד במילוי המשימה כבדת המשקל שהטיל עליו יהוה אלוהים — לטפל בילד יוצא דופן זה ולגדלו? אתגרים עצומים נכונו ליוסף. כאשר נבחן כיצד התמודד בהצלחה עם כל אחד מהם, נראה מדוע האבות בימינו, ולמעשה כולנו, צריכים לחקות את אמונתו.
יוסף הגן על משפחתו
4, 5. (א) כיצד השתנו לעד חייו של יוסף? (ב) כיצד עודד המלאך את יוסף לקבל על עצמו משימה כבדת משקל?
4 חודשים רבים קודם לכן, בעיר מגוריו נצרת, נוכח יוסף שחייו השתנו לעד לאחר אירוסיו לבת עלי. יוסף הכיר את מרים כבחורה תמה ונאמנה, והנה נודע לו שהיא הרה! הוא התכוון להתגרש ממנה בסתר כדי לא להמיט עליה חרפה לעיני כול. * אך אז נגלה אליו מלאך בחלום והסביר לו שמרים הרתה על־ידי רוח קודשו של יהוה. עוד אמר לו המלאך שהבן שברחמה ”יושיע את עמו מחטאיהם”. הוא הרגיע אותו במילים: ”אל תחשוש לקחת את מרים אשתך לביתך” (מתי א׳:18–21).
5 יוסף, שהיה אדם צדיק וצייתן, עשה בדיוק את מה שהורה לו המלאך. הוא קיבל על עצמו משימה כבדה מאין כמוה: לגדל בן שלא יצא מחלציו אך שהיה יקר עד מאוד לאלוהים. מאוחר יותר צייתו יוסף ואשתו ההרה לצו הקיסר והלכו לבית לחם כדי להתפקד. ושם נולד בנם.
6–8. (א) אילו מאורעות הובילו לשינוי נוסף בחייהם של יוסף ומשפחתו הקטנה? (ב) מה מוכיח שהשטן עמד מאחורי ה”כוכב”? (ראה גם הערת שוליים.)
6 יוסף לא החזיר את משפחתו לנצרת. הם התיישבו בבית לחם, מרחק קילומטרים ספורים מירושלים. הם היו דלי אמצעים, אך יוסף עשה כל שביכולתו כדי להגן על מרים וישוע מפני מחסור וסבל. בתוך זמן קצר עברה המשפחה להתגורר בבית צנוע. ואז, כאשר ישוע כבר לא היה תינוק אלא ילד קטן — אולי בן יותר משנה — שוב השתנו חייהם בפתאומיות.
7 קבוצת אסטרולוגים מן המזרח, ככל הנראה מבבל הרחוקה, ביקרו אצל יוסף ומרים. הם הלכו בעקבות ”כוכב” עד לביתם בחיפושם אחר הילד שנועד להיות מלך היהודים, וניכר היה עליהם שהם רוחשים לו כבוד עמוק.
8 בין אם ידעו זאת ובין אם לאו, האסטרולוגים העמידו את ישוע הקטן בסכנת חיים. ה”כוכב” שראו הוליך אותם תחילה לירושלים ולא לבית לחם. * שם אמרו למלך הורדוס המרושע שהם מחפשים את הילד שעתיד להיות מלך היהודים, ודבריהם עוררו בו זעם וקנאה יוקדת.
9–11. (א) כיצד פעלו מאחורי הקלעים כוחות חזקים יותר מהורדוס ומהשטן? (ב) במה היה המסע למצרים שונה מן המתואר במיתוסים אפוקריפיים?
9 אך למרבה השמחה פעלו מאחורי הקלעים כוחות חזקים יותר מהורדוס ומהשטן. מה אירע? ובכן, כשהגיעו האורחים לביתו של ישוע וראו אותו עם אמו, הם הגישו לו מתנות ולא ביקשו דבר בתמורה. היה זה ודאי מוזר עבור יוסף ומרים להחזיק לפתע בבעלותם ”זהב, לבונה ומור”, שהיו דברי ערך. האסטרולוגים התכוונו לחזור אל המלך הורדוס ולספר לו היכן מצאו את הילד. אך יהוה התערב; הוא הורה להם בחלום לשוב אל ביתם בדרך אחרת (קרא מתי ב׳:1–12).
10 זמן קצר לאחר שעזבו האסטרולוגים הזהיר מלאך יהוה את יוסף: ”קום, קח את הילד ואת אמו וברח למצרים, והישאר שם עד אשר אומר לך לחזור, כי הורדוס מתכוון לחפש את הילד כדי להורגו” (מתי ב׳:13). בעקבות זאת, כפי שהוזכר בתחילת הפרק, מיהר יוסף לציית. הוא העמיד את שלום בנו מעל לכל דבר אחר וירד עם משפחתו מצרימה. תודות למתנות היקרות שנתנו האסטרולוגים הפגאנים, היו בידי יוסף משאבים שעזרו למשפחה במהלך מסעם למצרים ושהותם בה.
11 מיתוסים ואגדות אפוקריפיים שנכתבו מאוחר יותר מציגים באור רומנטי את המסע למצרים. מסופר בהם שישוע הקטן חולל נסים שבעזרתם קיצר את המסע, הציל את המשפחה מהתקפת שודדים ואף גרם לעצי דקל להתכופף כדי שאמו תוכל ללקט מפריים. * אך לאמיתו של דבר היה זה מסע ארוך ומפרך אל הלא־נודע.
יוסף הקריב את נוחותו האישית למען משפחתו
12. מה יכולים הורים המגדלים ילדים בעולמנו המסוכן ללמוד מיוסף?
12 הורים יכולים ללמוד רבות מיוסף. הוא היה מוכן לוותר על עבודתו ולהקריב את נוחותו האישית כדי להגן על משפחתו מפני סכנות. ברור אפוא שהוא ראה במשפחתו פיקדון קדוש מאת יהוה. הורים מגדלים כיום את ילדיהם בעולם רווי איומים, עולם שיש בו כוחות רבים היכולים לסכן, להשחית ואף להרוס לגמרי את חיי הצעירים. עד כמה מעורר הערצה לראות אימהות ואבות הפועלים באופן נחרץ והחלטי, כדוגמת יוסף, ועושים כל מאמץ להגן על ילדיהם מפני השפעות אלו!
יוסף דאג לפרנסת משפחתו
13, 14. מדוע חזרו יוסף ומרים לנצרת וגידלו שם את משפחתם?
13 נראה כי המשפחה לא נשארה זמן רב במצרים, שכן עד מהרה הודיע המלאך ליוסף שהורדוס מת. יוסף החזיר את משפחתו אל ארצם. בנבואה קדומה נחזה שיהוה יקרא לבנו ”ממצרים” (מתי ב׳:15). יוסף תרם להתגשמות הנבואה, אך לאן ייקח כעת את משפחתו?
14 יוסף פעל בזהירות. הוא חשש בצדק מפני אַרְכֵלָאוֹס, יורשו של הורדוס, אשר היה אכזרי ותאב דם כאביו. בהדרכת אלוהים לקח יוסף את משפחתו בחזרה צפונה, הרחק מירושלים ותככיה, אל עירו נצרת שבגליל. שם גידלו הוא ומרים את משפחתם (קרא מתי ב׳:19–23).
15, 16. איזו מין עבודה הייתה ליוסף, ובאילו כלים הוא ככל הנראה השתמש?
15 הם חיו חיים פשוטים אך בהחלט לא־קלים. המקרא מכנה את יוסף ”הנגר”, ומילה זו טומנת בחובה עבודות רבות הכרוכות בשימוש בעץ, כגון כריתת עצים, גרירת בולי העץ וייבושם, וזאת לצורך בניית בתים, סירות, גשרים קטנים, עגלות, גלגלים, עוּלים וכלי עבודה חקלאיים למיניהם (מתי י״ג:55). הייתה זו עבודה פיזית קשה. הנגרים בימי המקרא עבדו בדרך כלל מול פתח ביתם הצנוע או בבית מלאכה הסמוך לו.
16 יוסף השתמש במגוון רחב של כלי עבודה, אשר את חלקם ירש מן הסתם מאביו. ייתכן שנעזר בזוויתן, באנך, בחוט גיר, בגרזן, במסור, בקרדום להקצעת עץ, בפטיש, באזמלים, במקדחה שהופעלה על־ידי משיכת קשת, בדבקים שונים ואולי גם במסמרים, אף שהיו יקרים.
17, 18. (א) מה למד ישוע מאביו המאמץ? (ב) מדוע היה על יוסף לעבוד קשה יותר?
17 ראה בעיני רוחך את ישוע צופה כילד באביו המאמץ בשעה שהלה עבד. עיניו הפעורות התבוננו בריכוז בכל תנועה שעשה יוסף, והוא ללא ספק העריץ את העוצמה הגלומה בכתפיו הרחבות ובזרועותיו המגוידות, את ידיו המיומנות ואת עיניו הנבונות. אולי יוסף החל להראות לבנו הצעיר איך לבצע עבודות פשוטות, כגון שיוף עץ בעורות דג מיובשים. הוא ככל הנראה לימד את ישוע את ההבדלים בין סוגי העץ השונים ששימשו אותו — כמו השקמה, האלון או הזית.
18 עוד למד ישוע שהידיים החסונות הללו שכרתו עצים, הכינו קורות עץ וחיברו אותן יחדיו הן הידיים העדינות שליטפו וניחמו אותו, את אמו ואת אֶחיו ואחיותיו. כן, משפחתם של יוסף ומרים הלכה והתרחבה ולבסוף היו בה לפחות שישה ילדים מלבד ישוע (מתי י״ג:55, 56). יוסף היה צריך לעבוד קשה יותר לפרנסתם.
יוסף הבין שעליו לדאוג בראש ובראשונה לצרכיה הרוחניים של משפחתו
19. כיצד דאג יוסף לצרכיה הרוחניים של משפחתו?
19 עם זאת, יוסף הבין שעליו לדאוג בראש ובראשונה לצרכיה הרוחניים של משפחתו. משום כך לימד את ילדיו על יהוה אלוהים ועל חוקיו. הוא ומרים לקחו אותם דרך קבע לבית הכנסת המקומי, היכן שהקריאו את התורה וביארו את הכתוב בה. ייתכן שלאחר מכן ניעורו במוחו של ישוע שאלות רבות, ויוסף ניסה כמיטב יכולתו להשביע את הרעב הרוחני של בנו. יוסף גם לקח את משפחתו לירושלים לרגל החגים, כגון חג הפסח. ככל הנראה נדרשו ליוסף שבועיים ימים כדי להגיע עד ירושלים — מרחק 120 קילומטר — לקיים את החג ולחזור הביתה.
20. כיצד יכולים ראשי משפחות לחקות את דוגמתו של יוסף?
20 ראשי משפחות משיחיים בימינו פועלים כדוגמת יוסף. הם מקריבים מעצמם למען ילדיהם ומציבים את הדרכתם הרוחנית מעל לכל דבר אחר, לרבות נוחות חומרית. הם עושים כל מאמץ לנהל בביתם את התוכנית הרוחנית המשפחתית ולקחת את ילדיהם להתכנסויות משיחיות, קטנות כגדולות. בדומה ליוסף, הם יודעים שזו ההשקעה הטובה ביותר שהם יכולים להשקיע למען ילדיהם.
”בדאגה רבה”
21. מה נהגה לעשות משפחתו של יוסף בחג הפסח, ומתי הבחינו יוסף ומרים שישוע נעדר?
21 כשהיה ישוע בן 12 לקח יוסף כהרגלו את משפחתו לירושלים. היה זה חג הפסח, ומשפחות גדולות נסעו יחד בשיירות ארוכות דרך אזורים כפריים ששפעו ירק, כאופייני לעונת האביב. בהתקרבם אל הנופים הצחיחים יותר שבהרי ירושלים, שרו רבים את שירי המעלות המוכרים (תהל׳ ק״כ עד קל״ד). את העיר ודאי פקדו מאות אלפי מבקרים. לאחר החג החלו המשפחות לשוב הביתה עם שיירותיהן. יוסף ומרים, שמן הסתם היו טרודים בעניינים רבים, הניחו שישוע הצטרף לקבוצה אחרת, אולי לקרובי משפחה. רק אחרי שירושלים כבר הייתה מאחוריהם מרחק יום הליכה, התברר להם לחרדתם שישוע נעדר! (לוקס ב׳:41–44).
22, 23. מה עשו יוסף ומרים כשנודע להם שבנם נעדר, ומה אמרה מרים כאשר לבסוף מצאו אותו?
22 ההורים המבוהלים שבו על עקבותיהם וחזרו לירושלים. תאר לעצמך כמה ריקה וזרה נראתה להם העיר בשעה שהלכו הנה והנה בין הרחובות וקראו בשם בנם. לאן הוא נעלם? האם ביום השלישי לחיפושים החל יוסף לתהות אם הוא נכשל כישלון חרוץ ולא שמר על הפיקדון הקדוש שהפקיד בידיו יהוה? לבסוף הלכו אל בית המקדש. במהלך חיפושיהם הגיעו אל לשכה גדולה שבה התכנסו מלומדים רבים יודעי תורה — והנה הנער ישוע יושב ביניהם! תאר לעצמך עד כמה הוקל ליוסף ולמרים! (לוקס ב׳:45, 46).
23 ישוע הקשיב למלומדים הללו ושאל אותם שאלות בלהיטות. שומעיו התפלאו על הבנתו של הילד ועל תשובותיו. מרים ויוסף, לעומת זאת, היו מוכי תדהמה. על־פי המסופר במקרא יוסף לא אמר דבר. אך דברי מרים מיטיבים לבטא את מה שחשו שניהם: ”בני, למה עשית לנו את זה? הנה אביך ואני חיפשנו אותך בדאגה רבה” (לוקס ב׳:47, 48).
24. כיצד מצייר המקרא תמונה מציאותית של מהות ההורות?
24 וכך, במשיכות מכחול ספורות מצייר דבר־אלוהים כביד אומן תמונה מציאותית של מהות ההורות. זו משימה היכולה להיות רווית דאגות — גם אם הילד מושלם! גידול ילדים בעולמנו המסוכן כרוך לעיתים ”בדאגה רבה” מאוד, אך האבות והאימהות יכולים להתנחם בידיעה שהמקרא מכיר בקשיים שעמם הם מתמודדים.
25, 26. מה השיב ישוע להוריו, ואיזו תחושה ככל הנראה עוררו דברי ישוע בלבו של יוסף?
25 ישוע נשאר במקום היחיד בעולם שבו הרגיש הכי קרוב לאביו השמימי, יהוה, ושתה בצמא את כל מה שיכול היה להעשיר את ידיעותיו. הוא השיב להוריו בכנות פשוטה: ”מדוע חיפשתם אותי? האם לא ידעתם שעליי להיות בבית אבי?” (לוקס ב׳:49).
26 יוסף ודאי חשב פעמים רבות על מילים אלו. הן אולי הציפו אותו בתחושת גאווה. אחרי הכול, הוא שקד ללמד את בנו המאומץ להרגיש כך כלפי יהוה אלוהים. בשלב זה בחייו כנער עוררה המילה ’אב’ בישוע רגשות חמים, רגשות אשר עוצבו במידה רבה בזכות השנים שבילה במחיצת יוסף.
27. איזו זכות נפלה בחלקך אם אתה אב לילדים, ומדוע כדאי שתזכור את דוגמתו של יוסף?
27 אם אתה אב לילדים, האם אתה מבין שנפלה בחלקך הזכות לעזור להם לגבש במוחם תמונה של אב אוהב ומגונן? כמו כן, אם יש לך ילדים חורגים או מאומצים, זכור את דוגמתו של יוסף והתייחס לכל ילד כמיוחד ויקר. עזור להם להתקרב לאביהם שבשמיים, יהוה אלוהים (קרא אפסים ו׳:4).
יוסף התמיד בשירותו הנאמן
28, 29. (א) מה אנו למדים על יוסף מן הכתוב בלוקס ב׳:51, 52? (ב) כיצד עזר יוסף לבנו לגדול בחוכמה?
28 המקרא אומנם מוסר מעט מאוד פרטים על שאר חייו של יוסף, אבל הם ראויים לבחינה מעמיקה. הכתוב אומר שישוע ”נכנע למרותם” של הוריו. עוד מסופר ש”ישוע גדל והוסיף חוכמה, וחִנו הלך וגדל בעיני אלוהים ובעיני בני אדם”. (קרא לוקס ב׳:51, 52.) מה אנו למדים ממילים אלו על יוסף? מספר דברים. אנו לומדים שיוסף המשיך למלא את תפקידיו כראש משפחה, שהרי בנו המושלם כיבד את סמכותו ונכנע למרותו.
29 עוד אנו לומדים שישוע הוסיף לגדול בחוכמה. אין ספק שיוסף תרם לכך רבות. על סמך תימוכין שבנמצא, רווחה באותם ימים בקרב היהודים ממרה עתיקה שנחשבה לפתגם חכם. לפי ממרה זו, רק מי שחופשי ממלאכה יכול להחכים, ואילו על בעלי מקצוע כגון נגרים, חקלאים ונפחים נאמר: ”צדק ומשפט בל ידעו... ומשלי חכמה אין בפיהם”. בבגרותו חשף ישוע את הבלותו של משל זה. הוא גם ודאי שמע בילדותו אינספור פעמים את אביו המאמץ, הנגר הפשוט, מלמד ביעילות על ’הצדק והמשפט’ של יהוה!
30. איזו דוגמה הציב יוסף לראשי משפחות בימינו?
30 אנו יכולים גם לראות עדויות להשפעתו של יוסף על גדילתו הפיזית של ישוע. ישוע גדל והפך לגבר חזק ובריא בזכות הטיפול המסור שקיבל לאורך שנות ילדותו. זאת ועוד, יוסף הכשיר את בנו ועזר לו להיות מיומן בעבודתו הפיזית. ישוע היה מוכר לא רק כבנו של הנגר, אלא גם בתור ”הנגר” (מר׳ ו׳:3). ההכשרה שהעניק לו יוסף הוכתרה בהצלחה. ראשי משפחות נבונים מחקים את דוגמתו של יוסף — הם דואגים לרווחתם הפיזית של ילדיהם ומקנים להם את הכלים שיאפשרו להם לפרנס את עצמם.
31. (א) על מה מצביעות הראיות באשר לזמן מותו של יוסף? (התייחס גם לתיבה.) (ב) איזו דוגמה הציב עבורנו יוסף?
31 כאשר מספר לנו המקרא על טבילתו של ישוע בהיותו בערך בן 30, דמותו של יוסף כבר אינה חלק מהעלילה. הראיות מצביעות על כך שמרים הייתה אלמנה בעת שהחל ישוע את שירותו. (ראה התיבה ”מתי מת יוסף?”) עם זאת, יוסף הותיר אחריו חותם עמוק — הוא היה אב למופת אשר הגן על משפחתו, פרנס אותה והתמיד בשירותו הנאמן עד הסוף. מן הראוי שכל אב, כל ראש משפחה ולמעשה כל משיחי יחקה את אמונתו של יוסף.
^ באותם ימים נחשבו אירוסין כקשר מחייב כמעט כמו נישואין.
^ ה”כוכב” לא היה תופעת טבע אסטרונומית, והוא גם לא נשלח על־ידי אלוהים. אין ספק שהשטן השתמש בתופעה על־טבעית זו כחלק ממזימתו המרושעת להרוג את ישוע.
^ המקרא מראה בבירור ש”הראשון בנסיו” של ישוע אירע רק לאחר טבילתו (יוח׳ ב׳:1–11).