פרק י״ז
”הנני שפחת יהוה!”
1, 2. (א) לאיזו ברכת שלום זכתה מרים מפי אדם זר? (ב) על איזו פרשת דרכים ניצבה מרים?
בהיכנס האורח אל ביתה נשאה אליו מרים את מבטה ועיניה נפערו בתימהון. הוא לא חיפש את אביה או את אמהּ, אלא בא אליה! היה ברור לה שהוא אינו מנצרת. בעיר קטנה כשלה נקל היה להבחין באדם זר. למעשה, אורח זה היה בולט לעין בכל מקום. הוא פנה אל מרים כפי שלא פנו אליה מעולם ואמר: ”שלום לך, ברוכת אלוהים, יהוה עמך” (קרא לוקס א׳:26–28).
2 כך לראשונה חושף בפנינו המקרא את מרים בת עלי מנצרת. אנו מתוודעים אליה כשהיא ניצבת על פרשת דרכים. היא הייתה מאורסת ליוסף הנגר, אשר לא היה עשיר בנכסים אך היה עשיר באמונה. נראה כי ידעה כיצד בדיוק ייראה מסלול חייה: היא תחיה חיי פשטות, תתמוך בבעלה יוסף ותגדל אתו משפחה. אולם ביום בהיר אחד מצאה עצמה מול אותו אורח אשר נשלח מטעם אלוהיה להטיל עליה משימה — משימה שתשנה את חייה.
3, 4. ממה עלינו להתעלם אם ברצוננו להכיר את מרים, ובמה עלינו להתמקד?
3 רבים מופתעים מכך שהמקרא אינו מספק לנו פרטים רבים על אודות מרים. הוא מספר לנו מעט על הרקע שלה, פחות מזה על אישיותה ומאומה באשר למראה החיצוני שלה. אבל הפרטים שדבר־אלוהים כן חושף אודותיה מאירי עיניים.
4 על מנת להכיר את מרים, עלינו לזנוח לא מעט דעות קדומות לגביה אשר התגבשו בהשפעת זרמים דתיים שונים. עלינו להתעלם אפוא מן ה”דיוקנאות” הרבים שלה בציורים, בפסלים ובתבליטים. עלינו להתעלם גם מן התיאולוגיות והדוֹגמות הסבוכות אשר העניקו לאישה צנועה זו תארים נעלים כגון ”אם האלוהים” ו”מלכת השמיים”. תחת זאת הבה נתמקד במה שמגלה עליה המקרא. הדבר יקנה לנו הבנה מעמיקה ויקרת ערך לגבי אמונתה ולגבי האופן שבו נוכל לחקותה.
ביקורו של מלאך
5. (א) מה אנו למדים על מרים מתגובתה לברכתו של גבריאל? (ב) איזה דבר חשוב נוכל ללמוד ממרים?
5 האורח שביקר את מרים לא היה אדם בשר ודם, אלא המלאך גבריאל. מרים ”נבהלה מאוד” כשקרא לה המלאך ”ברוכת אלוהים” ותהתה לפשר ברכה בלתי רגילה זו (לוקס א׳:29). מה הייתה משמעות הדבר? מרים לא ציפתה לברכה מיוחדת מאדם כלשהו; המלאך דיבר על ברכתו של יהוה אלוהים, וזה מה שהיה חשוב בעיניה. עם זאת, היא לא הניחה בגאווה שמגיע לה לקבל את ברכת אלוהים. אם נחתור לזכות לברכת אלוהים ולא נניח ביהירות שהיא כבר שורה עלינו, נראה בזאת שאנו מבינים דבר חשוב שהיה ברור לחלוטין למרים הצעירה. אלוהים מתנגד ליהירים אך אוהב את הענווים ואת שפלי הרוח (יעקב ד׳:6).
מרים לא הניחה בגאווה שמגיע לה לקבל את ברכת אלוהים
6. על איזו זכות בישר המלאך למרים?
6 למרים אכן נדרשה ענווה, שהרי המלאך גבריאל בישר לה על זכות יוצאת מגדר הרגיל. הוא הסביר לה שהיא עומדת ללדת ילד אשר יהפוך לחשוב באדם וציין: ”יהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו, והוא ימלוך על בית יעקב לעולם, ומלכותו תעמוד עד אין קץ” (לוקס א׳:32, 33). מרים ודאי הייתה מודעת להבטחה שנתן אלוהים לדוד יותר מאלף שנה קודם לכן, לפיה אחד מצאצאיו ימלוך לעד (שמ״ב ז׳:12, 13). מכאן שבנה יהיה המשיח אשר לבואו ייחל עם אלוהים לאורך הדורות!
7. (א) על מה העידה שאלתה של מרים? (ב) מה יכולים הצעירים ללמוד ממרים?
7 יתר על כן, המלאך אמר לה שבנה ’ייקרא בן האל העליון’. כיצד יכולה אישה בשר ודם ללדת את בן אלוהים? למעשה, כיצד ייתכן שמרים בכלל תהרה? היא הייתה מאורסת ליוסף אך טרם נישאה לו. לכן שאלה בגילוי לב: ”איך יהיה הדבר הזה? הרי אינני יודעת איש” (לוקס א׳:34). שים לב שמרים לא התביישה כהוא זה בבתוליה. נהפוך הוא, היא הוקירה את טוהרה. בימינו צעירים רבים להוטים לאבד את בתוליהם ולועגים למי שאינם נוהגים כמותם. העולם ללא ספק השתנה. לעומת זאת, יהוה לא השתנה (מל׳ ג׳:6). כבימי מרים, גם עתה מוקיר יהוה את מי שדבקים בעקרונות המוסר שלו (קרא עברים י״ג:4).
8. כיצד יכלה מרים ללדת בן מושלם חרף אי־שלמותה?
8 מרים אומנם שירתה את אלוהים בנאמנות, אך לא הייתה מושלמת. אם כן, כיצד תוכל ללדת בן מושלם, את בן אלוהים? גבריאל הסביר: ”רוח הקודש תבוא עלייך, וגבורת האל העליון תסוכך עלייך. לכן קדוש ייקרא היילוד, בן אלוהים” (לוקס א׳:35). קדוש משמעו נקי וטהור. בנסיבות רגילות מעבירים בני האדם בתורשה לצאצאיהם אי־שלמות וחטא. אולם במקרה הזה עמד יהוה לחולל נס ייחודי. הוא יעביר את חיי בנו מן השמיים אל רחמה של מרים ובעזרת כוחו הפעיל, כלומר רוח קודשו, ’יסוכך’ על מרים ויגן על הילד לבל ידבק בו שמץ חטא. האם האמינה מרים להבטחת המלאך? כיצד הגיבה?
תגובת מרים להודעתו של גבריאל
9. (א) מדוע הספקנים טועים באשר למרים? (ב) כיצד חיזק גבריאל את אמונתה של מרים?
9 ספקנים, וביניהם כמה תיאולוגים נוצרים, מתקשים להאמין כי בתולה יכלה ללדת. חרף כל הידע שצברו אין הם מבינים עובדה פשוטה, אשר אותה ניסח גבריאל במילים: ”כל מוצא פי אלוהים יתקיים, ולא ייבצר ממנו דבר” (לוקס א׳:37). בזכות אמונתה העזה, קיבלה מרים הצעירה את דבריו של המלאך כאמת לאמיתה. אך לא הייתה זו אמונה עיוורת. ככל אדם בר דעת, נזקקה מרים להוכחות, וגבריאל היה מוכן להציג בפניה ראיות שיחזקו את אמונתה. הוא סיפר לה על אלישבע קרובתה הקשישה שהייתה עקרה שנים רבות ועל כך שאלוהים אִפשר לה בדרך נס להרות!
10. מדוע יהיה נכון להסיק שהזכות שהוענקה למרים לוּותה בחששות ובקשיים?
10 מה תעשה מרים? היא הבינה את המשימה שהוטלה עליה, והיו לה הוכחות לכך שאלוהים עומד לבצע את כל אשר אמר גבריאל. אל נטעה לחשוב שהזכות שהוענקה לה לא לוּותה בחששות ובקשיים. קודם כול, היה עליה להביא בחשבון את אירוסיה ליוסף. האם עדיין ירצה להינשא לה לאחר שייוודע לו דבר הריונה? שנית, המשימה עצמה ודאי נראתה לה כאחריות כבירה מדי — היא עמדה לשאת ברחמה את היקר ביותר מכל ברואיו של אלוהים, את בנו אהובו! יהיה עליה לטפל בו בהיותו תינוק חסר אונים ולהגן עליו בעולם מרושע. אין ספק שהופקדה בידה אחריות כבדה!
11, 12. (א) כיצד הגיבו גברים חזקים ונאמנים כאשר הטיל עליהם אלוהים תפקידים קשים? (ב) מה ניתן ללמוד על מרים מתגובתה לגבריאל?
11 המקרא מראה שאפילו גברים חזקים ונאמנים היססו לעיתים לקבל על עצמם תפקידים קשים שהטיל עליהם אלוהים. משה טען כי אין הוא איש דברים ולכן לא יוכל לשמש כדובר אלוהים (שמ׳ ד׳:10). ירמיהו מחה ואמר שאין הוא אלא ”נער”, כלומר, צעיר מכדי לקבל על עצמו את התפקיד שהעניק לו אלוהים (יר׳ א׳:6). ויונה ברח משליחותו! (יונה א׳:3) ומה בנוגע למרים?
12 מילותיה הרוויות ענווה, פשטות וצייתנות מהדהדות עד ימינו אנו באוזני כל אנשי האמונה. היא אמרה לגבריאל: ”הנני שפחת יהוה! יהיה לי כדברך” (לוקס א׳:38). שפחות היו הנחותות שבמשרתים; חייהן היו נתונים לחלוטין ביד אדונן. כך חשה מרים כלפי אדונה, יהוה. היא ידעה שהיא מוגנת תחת כנפיו, שהוא נאמן לנאמניו ושהוא יברך אותה אם תמלא כמיטב יכולתה את התפקיד המאתגר שהוענק לה (תהל׳ י״ח:26).
מרים ידעה שהיא מוגנת תחת כנפיו של יהוה, אלוהיה הנאמן
13. כיצד נוכל לחקות את דוגמתה של מרים אם נראה לנו שמה שמבקש מאתנו אלוהים קשה לביצוע ואף בלתי אפשרי?
13 יש פעמים שאלוהים מבקש מאתנו לעשות משהו שנראה לנו קשה לביצוע ואף בלתי אפשרי. אולם הוא מספק לנו בדברו סיבות למכביר לבטוח בו ולחסות תחת כנפיו כדוגמת מרים (מש׳ ג׳:5, 6). האם ננהג כמותה? אם נעשה כן, יגמול לנו אלוהים וכך אמונתנו בו תלך ותתחזק.
הביקור אצל אלישבע
14, 15. (א) כיצד גמל יהוה למרים בעת שביקרה את אלישבע וזכריה? (ב) מה ניתן ללמוד על דמותה של מרים מדבריה בלוקס א׳:46–55?
14 מה שאמר המלאך על אודות אלישבע נשא משמעות רבה עבור מרים. הרי מי מכל הנשים בעולם יכלה להבין ללבה טוב יותר מאלישבע? מרים מיהרה ללכת להרי יהודה, מסע שאולי ארך שלושה או ארבעה ימים. בהיכנסה לביתם של אלישבע וזכריה הכוהן גמל לה יהוה בתיתו לה הוכחה איתנה נוספת לחיזוק אמונתה. בו ברגע ששמעה אלישבע את ברכת השלום של מרים, רקד הילד משמחה ברחמה. היא נתמלאה רוח הקודש וכינתה את מרים ”אם אדונִי”. אלוהים גילה לאלישבע כי בנה של מרים יהיה אדונה, המשיח. בנוסף, בהשראת רוח אלוהים שיבחה את מרים על נאמנותה ועל צייתנותה, ואמרה: ”אשרי זו שהאמינה” (לוקס א׳:39–45). כן, כל אשר הבטיח יהוה למרים יתגשם!
15 לאחר מכן פתחה מרים את פיה ואמרה את המילים שנשתמרו בקפידה בדבר־אלוהים. (קרא לוקס א׳:46–55.) זהו הקטע הארוך ביותר של דברי מרים במקרא, והוא שופך אור רב על דמותה. כעדות לתודתה ולהערכתה היללה את יהוה על כך שבירך אותה בַּזכות להיות אם המשיח. וכביטוי לעומק אמונתה אמרה כי יהוה משפיל את הגאוותנים ואת אנשי השררה ומסייע לעניים ולשפלי הרוח החפצים לשרתו. הפסוקים הללו מעידים גם על היקף ידיעותיה. לפי אחת ההערכות מצויות בהם למעלה מ־20 ציטטות מהתנ״ך! *
16, 17. (א) כיצד הפגינו מרים ובנה גישה הראויה לחיקוי? (ב) מה מזכיר לנו ביקורה של מרים אצל אלישבע?
16 נהיר אפוא שמרים הרהרה עמוקות בדבר־אלוהים. עם זאת, היא גילתה ענווה והעדיפה לתת למקרא לדבר ולא דיברה מטעם עצמה. לימים יפגין הבן שנשאה ברחמה גישה דומה ויאמר: ”הדברים שאני מלמד אינם מטעמי, אלא מטעם שולחי” (יוח׳ ז׳:16). כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם אני מגלה יראת כבוד כזו לדבר־אלוהים? או שמא אני מעדיף לדבוק בדעותיי ובתפישותיי?’ גישתה של מרים הייתה ברורה.
17 מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ושתיהן בוודאי שאבו עידוד רב זו מזו (לוקס א׳:56). התיאור המקראי בדבר ביקורה הלבבי של מרים מזכיר לנו מה גדול ערכה של ידידות אמיצה. אין ספק שאם נחתור לרכוש חברים אשר אוהבים את יהוה אלוהינו באמת ובתמים, נתחזק מבחינה רוחנית ויחסינו עמו ילכו ויתהדקו (מש׳ י״ג:20). לבסוף היה על מרים לשוב לביתה. כיצד יגיב יוסף כשישמע על הריונה?
מרים ויוסף
18. מה גילתה מרים ליוסף, וכיצד הגיב?
18 סביר להניח שמרים לא חיכתה עד אשר יבלוט הריונה. היה עליה לספר על כך ליוסף. היא מן הסתם תהתה כיצד יגיב אדם הגון וירא אלוהים זה לבשורה שבפיה. בכל אופן, היא סיפרה לו את כל אשר אירע לה. ניתן לשער שיוסף היה מוטרד מאוד. הוא רצה להאמין לארוסתו היקרה, אך דומה היה כי בגדה בו. המקרא אינו אומר אילו מחשבות עברו בראשו ומה הסיק. אך הכתוב כן מספר לנו שהוא החליט להתגרש ממנה, שכן בימים ההם זוג מאורס נחשב לנשוי. עם זאת, הוא לא רצה לבייש אותה ולהמיט עליה חרפה לעיני כול, ולכן החליט להתגרש ממנה בסתר (מתי א׳:18, 19). בוודאי כאב למרים לראות את אותו איש טוב לב מתייסר בשל מצב זה אשר לא היה כמותו מעולם. בכל זאת היא לא התמרמרה.
19. כיצד עזר יהוה ליוסף לפעול בדרך הראויה ביותר?
19 בטובו עזר יהוה ליוסף לפעול בדרך הראויה ביותר. מלאך אלוהים אמר לו בחלום שמרים אכן הרתה באורח פלא. איזו הקלה! כעת עשה יוסף את מה שעשתה מרים לפניו — הוא פעל בהתאם להדרכת יהוה. יוסף נשא את מרים לאישה ונערך לאחריות המיוחדת לטפל בבנו של יהוה (מתי א׳:20–24).
20, 21. מה יכולים זוגות נשואים ואלה השוקלים להינשא ללמוד מדוגמתם של מרים ויוסף?
20 כדאי שזוגות נשואים — ואלה השוקלים להינשא — ילמדו מזוג צעיר זה שחי לפני 000,2 שנה. כשראה יוסף כיצד אשתו הצעירה ממלאת את תפקידיה כאם, הוא ודאי שמח על כך שמלאך יהוה הנחה את צעדיו. יוסף הבין ככל הנראה עד כמה חשוב להישען על יהוה בקבלת החלטות כבדות משקל (תהל׳ ל״ז:5; מש׳ י״ח:13). בתור ראש המשפחה הוא בוודאי המשיך לקבל החלטות בצורה שקולה ומתחשבת.
21 ומה נוכל ללמוד מנכונותה של מרים להתחתן עם יוסף? אף־על־פי שבתחילה אולי התקשה יוסף להאמין לסיפורה, היא חיכתה והותירה את ההחלטה בידו בתור ראש המשפחה לעתיד. היה זה עבורה — ועבור נשים משיחיות בימינו — שיעור חשוב בסבלנות. בנוסף לכול, מאורעות אלה ודאי לימדו הן את יוסף והן את מרים עד כמה חיוני לשמור על תקשורת כנה ופתוחה (קרא משלי ט״ו:22).
22. על איזה בסיס בנו יוסף ומרים את נישואיהם, ומה צפן להם העתיד?
22 אין ספק שזוג צעיר זה בנה את נישואיו על הבסיס הטוב ביותר. שניהם אהבו את יהוה אלוהים יותר מכול והשתוקקו להשביע את רצונו כהורים אחראיים ואכפתיים. כמובן, עוד נכונו להם ברכות גדולות יותר אך גם קשיים גדולים יותר. היה עליהם לגדל את ישוע, אשר נעשה לאדם הגדול ביותר שידע העולם.
^ נראה כי מרים ציטטה בין היתר את דבריה של חנה הנאמנה, אשר גם אותה בירך יהוה בבן. (ראה התיבה ”שתי תפילות ראויות לציון” בפרק ו׳.)