תהלים 17:1-15
תְּפִלָּה מֵאֵת דָּוִד.
יז שְׁמַע, יְהֹוָה, אֶת תְּחִנָּתִי לְצֶדֶק;הַקְשֵׁב לְשַׁוְעָתִי;הַאֲזֵן לִתְפִלָּתִי אֲשֶׁר אוֹמֵר אֲנִי לְלֹא מִרְמָה.+
2 עֲשֵׂה מִשְׁפַּט צֶדֶק לְמַעֲנִי;+יִרְאוּ עֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַיָּשָׁר.
3 בָּחַנְתָּ אֶת לִבִּי, בָּדַקְתָּ אוֹתִי בַּלַּיְלָה;+צָרַפְתָּ אוֹתִי;+תִּמְצָא כִּי לֹא זָמַמְתִּי כָּל רַע,וּפִי לֹא חָטָא.
4 בַּאֲשֶׁר לְפָעֳלֵי הָאָדָם,לְפִי דְּבַר שְׂפָתֶיךָ, נִשְׁמָר אֲנִי מֵאָרְחוֹת הַשּׁוֹדֵד.+
5 יִשָּׁאֲרוּ נָא צְעָדַי עַל נְתִיבֶיךָלְמַעַן לֹא יִמְעֲדוּ רַגְלַי.+
6 קוֹרֵא אֲנִי אֵלֶיךָ, כִּי אַתָּה תַּעֲנֶה לִי,+ אֱלֹהִים.
הַטֵּה אָזְנְךָ* אֵלַי. שְׁמַע אֶת מִלּוֹתַי.+
7 הַרְאֵה אֶת חַסְדְּךָ בְּדֶרֶךְ נִפְלָאָה,+מוֹשִׁיעָם שֶׁל הַחוֹסִים בִּימִינְךָמִפְּנֵי הַמִּתְקוֹמְמִים נֶגְדְּךָ.
8 שְׁמֹר עָלַי כְּעַל אִישׁוֹן עֵינְךָ;+הַסְתִּירֵנִי בְּצֵל כְּנָפֶיךָ.+
9 שְׁמֹר עָלַי מִפְּנֵי הָרְשָׁעִים הַתּוֹקְפִים אוֹתִי,מִפְּנֵי אוֹיְבַי הַמֻּשְׁבָּעִים* הַמַּקִּיפִים אוֹתִי.+
10 הֵם אִבְּדוּ כָּל רְגִישׁוּת;*בְּפִיהֶם מְדַבְּרִים בְּגַאֲוָה;
11 כָּעֵת הֵם סוֹגְרִים עָלֵינוּ;+מִתְבּוֹנְנִים וּמְחַפְּשִׂים הִזְדַּמְּנוּת לְהָבִיא לְמַפַּלְתֵּנוּ.*
12 דּוֹמֶה הוּא לְאַרְיֵה הַנִּכְסָף לְשַׁסֵּעַ טַרְפּוֹ לִגְזָרִים,כִּכְפִיר הַיּוֹשֵׁב בְּמַאֲרָב.
13 קוּם, יְהֹוָה, הִתְיַצֵּב מוּלוֹ+ וְהַכְרַע אוֹתוֹ;הַצִּילֵנִי* בְּחַרְבְּךָ מִן הָרְשָׁעִים;
14 הַצִּילֵנִי בְּיָדְךָ, יְהֹוָה,מֵאַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַזֶּה,* אֲשֶׁר חֶלְקָם הוּא בַּחַיִּים הָאֵלֶּה,+אֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה מְמַלֵּא בַּדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁאַתָּה מְסַפֵּק+וַאֲשֶׁר מוֹתִירִים נַחֲלָה לִבְנֵיהֶם הָרַבִּים.
15 אַךְ אֲנִי בִּצְדָקָה אֶרְאֶה אֶת פָּנֶיךָ;אֲנִי שָׂמֵחַ לְהָקִיץ בְּנוֹכְחוּתְךָ.*+
הערות שוליים
^ או ”התכופף והקשב”.
^ נה״מ, ”אויביי בנפש”, אויביי נגד הנפש.
^ או ”עטופים הם בשומנם”.
^ או ”להשליכנו ארצה”.
^ או ”הצל את נפשי”.
^ או ”הסדר העולמי הזה”.
^ או ”שמח לראות את דמותך”.
