מרקוס 3:1-35
ג הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית כְּנֶסֶת וְהָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ מְשֻׁתֶּקֶת.*+
2 הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִמְצֹא בּוֹ דְּבַר אַשְׁמָה.
3 אָמַר לָאִישׁ בַּעַל הַיָּד הַמְּשֻׁתֶּקֶת:* ”קוּם וּבוֹא לָאֶמְצַע”.
4 שָׁאַל אוֹתָם: ”הַאִם מֻתָּר בְּשַׁבָּת לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע, לְהַצִּיל חַיִּים* אוֹ לַהֲרֹג?”+ אַךְ הֵם שָׁתְקוּ.
5 הִבִּיט בָּהֶם סָבִיב בְּכַעַס וּבְעֶצֶב רַב עַל קֵהוּת לִבָּם,+ וְאָז אָמַר לָאִישׁ: ”הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ”. הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְהִיא שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ.
6 יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וּמִיָּד נוֹעֲצוּ עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס+ אֵיךְ לְהָרְגוֹ.
7 אַךְ יֵשׁוּעַ הָלַךְ מִשָּׁם עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם, וְהָמוֹן רַב מִן הַגָּלִיל וּמִיְּהוּדָה הָלְכוּ אַחֲרָיו.+
8 גַּם מִיְּרוּשָׁלַיִם, מֵאִידוּמֵיאָה, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִסְּבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן בָּאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב, כִּי שָׁמְעוּ עַל הַדְּבָרִים הָרַבִּים שֶׁעָשָׂה.
9 הוּא בִּקֵּשׁ מִתַּלְמִידָיו שֶׁיַּעֲמִידוּ לִרְשׁוּתוֹ סִירָה קְטַנָּה כְּדֵי שֶׁהֶהָמוֹן לֹא יִדָּחֵק אֵלָיו,
10 שֶׁכֵּן הוֹאִיל וְרִפֵּא רַבִּים, הִתְקַהֲלוּ סְבִיבוֹ כָּל מִי שֶׁסָּבְלוּ מִמַּחֲלוֹת קָשׁוֹת כְּדֵי לָגַעַת בּוֹ.+
11 וְהָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת,+ בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, נָפְלוּ לְפָנָיו וְצָעֲקוּ: ”אַתָּה בֶּן אֱלֹהִים!”+
12 אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת צִוָּה עֲלֵיהֶן בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אֶת זֶהוּתוֹ.+
13 הוּא עָלָה לְהַר וְקָרָא אֵלָיו אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁרָצָה בָּהֶם,+ וְהֵם בָּאוּ אֵלָיו.+
14 אָז הֵקִים* קְבוּצָה בַּת שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ, שֶׁאוֹתָם כִּנָּה שְׁלִיחִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַוּוּ אֵלָיו וְשֶׁיִּשְׁלַח אוֹתָם לְבַשֵּׂר
15 וְשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְגָרֵשׁ שֵׁדִים.+
16 וְאֵלֶּה הַשְּׁנֵים עָשָׂר+ אֲשֶׁר בָּחַר:* שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר גַּם כִּנָּה אוֹתוֹ פֶּטְרוֹס,+
17 יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב (לָהֶם נָתַן אֶת הַכִּנּוּי ”בְּנֵי רֶגֶשׁ”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ ”בְּנֵי רַעַם”),+
18 אַנְדְּרֵי, פִילִיפּוֹס, בַּר־תַּלְמַי, מַתַּי, תּוֹמָא, יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי, תַּדַּי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי*
19 וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, אֲשֶׁר בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מָסַר אוֹתוֹ.
הוּא נִכְנַס לְבַיִת,
20 וְשׁוּב הִתְאַסְּפוּ הַהֲמוֹנִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתָם.
21 שָׁמְעוּ עַל כָּךְ קְרוֹבָיו וְיָצְאוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, כִּי אָמְרוּ: ”הוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ”.+
22 כְּמוֹ כֵן, הַסּוֹפְרִים שֶׁיָּרְדוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם אָמְרוּ: ”בַּעַל זְבוּב* שׁוֹכֵן בּוֹ, וּבְעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים”.+
23 אָז קָרָא אוֹתָם אֵלָיו וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם בְּעֶזְרַת דֻּגְמָאוֹת: ”אֵיךְ יָכוֹל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן?
24 אִם מַמְלָכָה מְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, אֵין הִיא יְכוֹלָה לַעֲמֹד;+
25 וְאִם בַּיִת יִהְיֶה מְפֻלָּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא יוּכַל הַבַּיִת הַהוּא לַעֲמֹד.
26 וְאִם הַשָּׂטָן קָם נֶגֶד עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּג, לֹא יוּכַל לַעֲמֹד אֶלָּא יָבוֹא אֶל קִצּוֹ.
27 לְמַעֲשֶׂה, מִי שֶׁנִּכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ חָזָק אֵינוֹ יָכוֹל לִגְנֹב אֶת חֲפָצָיו אֶלָּא אִם כֵּן יִכְפֹּת אוֹתוֹ תְּחִלָּה. רַק אָז יוּכַל לִבְזֹז אֶת בֵּיתוֹ.
28 אָמֵן* אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַל כָּל חֵטְא וְעַל כָּל גִּדּוּף* יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם.
29 אַךְ הַמְּגַדֵּף אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵין לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם,+ אֶלָּא אָשֵׁם הוּא בְּחֵטְא עוֹלָם”.+
30 אֶת זֹאת אָמַר כִּי טָעֲנוּ: ”רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ”.+
31 בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו,+ וּכְשֶׁעָמְדוּ בַּחוּץ שָׁלְחוּ לִקְרֹא לוֹ.+
32 בְּאוֹתָהּ עֵת יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים, וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ בַּחוּץ, וְהֵם מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ”.+
33 הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: ”מִי הֵם אִמִּי וְאַחַי?”
34 וּבְהַבִּיטוֹ עַל הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ אָמַר: ”הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי!+
35 כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי”.+
הערות שוליים
^ או ”יבשה; מנוונת”.
^ או ”יבשה; מנוונת”.
^ או ”נפש”.
^ או ”מינה”.
^ או ”מינה”.
^ ”קנאי”, כלומר נלהב.
^ כינוי לשטן.
^ ישוע השתמש תכופות במילה ”אמן” כדי להדגיש שדבריו הם אמת לאמיתה ומהימנים.