ירמיהו 13:1-27
יג כָּךְ אָמַר אֵלַי יְהֹוָה: ”לֵךְ וּקְנֵה לְךָ חֲגוֹרַת פִּשְׁתָּן וְשִׂים אוֹתָהּ סְבִיב מָתְנֶיךָ, אַךְ אַל תִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּמַיִם”.
2 לָכֵן קָנִיתִי אֶת הַחֲגוֹרָה כִּדְבַר יְהֹוָה וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ סְבִיב מָתְנַי.
3 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי שֵׁנִית:
4 ”קַח אֶת הַחֲגוֹרָה אֲשֶׁר קָנִיתָ וַאֲשֶׁר חֲגוּרָה עָלֶיךָ וְקוּם, לֵךְ אֶל הַפְּרָת וּטְמֹן אוֹתָהּ שָׁם בִּנְקִיק הַסֶּלַע”.
5 לָכֵן הָלַכְתִּי וְטָמַנְתִּי אוֹתָהּ לְיַד הַפְּרָת, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלַי יְהֹוָה.
6 אַךְ מִקֵּץ יָמִים רַבִּים אָמַר אֵלַי יְהֹוָה: ”קוּם, לֵךְ אֶל הַפְּרָת וְקַח מִשָּׁם אֶת הַחֲגוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ לִטְמֹן שָׁם”.
7 לָכֵן הָלַכְתִּי אֶל הַפְּרָת וְחָפַרְתִּי וְלָקַחְתִּי אֶת הַחֲגוֹרָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ טָמַנְתִּי אוֹתָהּ, וְרָאִיתִי שֶׁהַחֲגוֹרָה נִשְׁחֲתָה; הִיא הָיְתָה חַסְרַת כָּל תּוֹעֶלֶת.
8 אָז הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי:
9 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גַּאֲוַת יְהוּדָה וְאֶת גַּאֲוָתָהּ הָעֲצוּמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.+
10 הָעָם הָרַע הַזֶּה הַמְּסָרְבִים לְצַיֵּת לִדְבָרַי,+ הַהוֹלְכִים בְּעַקְשָׁנוּת אַחֲרֵי לִבָּם,+ וַאֲשֶׁר הוֹלְכִים אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְעוֹבְדִים אוֹתָם וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם, יִהְיוּ כַּחֲגוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֵין בָּהּ כָּל תּוֹעֶלֶת’.
11 ’כִּי כְּפִי שֶׁחֲגוֹרָה דְּבֵקָה אֶל מָתְנֵי הָאִישׁ, כָּךְ הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’לִהְיוֹת לִי לְעַם,+ לְשֵׁם,+ לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת. אַךְ הֵם לֹא צִיְּתוּ’.+
12 ”וֶאֱמֹר לָהֶם גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”כָּל כַּד גָּדוֹל יֵשׁ לְמַלֵּא בְּיַיִן”’. וְהֵם יָשִׁיבוּ לְךָ, ’הַאִם אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים שֶׁכָּל כַּד גָּדוֹל יֵשׁ לְמַלֵּא בְּיַיִן?’
13 וְאָז אֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הִנְנִי מְמַלֵּא בְּשִׁכָּרוֹן אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת,+ אֶת הַמְּלָכִים הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָּוִד, אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים, וְאֶת כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.
14 וַאֲנַפְּצֵם זֶה בָּזֶה, אָבוֹת וּבָנִים כְּאֶחָד”, מַכְרִיז יְהֹוָה.+ ”לֹא אֶחְמֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם עֲלֵיהֶם; דָּבָר לֹא יַעֲצֹר בַּעֲדִי מִלְּהַשְׁחִיתָם”’.+
15 שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ.
אַל תִּתְיַהֲרוּ, כִּי יְהֹוָה דִּבֵּר.
16 תְּנוּ לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹדבְּטֶרֶם יָבִיא חֲשֵׁכָהוּבְטֶרֶם יִמְעֲדוּ רַגְלֵיכֶם עַל הֶהָרִים בֵּין הָעַרְבַּיִם.
אַתֶּם תְּקַוּוּ לְאוֹר,אַךְ הוּא יָבִיא צַלְמָוֶת;*הוּא יַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לַחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה.+
17 וְאִם תְּסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב,אֶבְכֶּה* בַּסֵּתֶר בְּשֶׁל גַּאֲוַתְכֶם.
אַזִּיל דְּמָעוֹת רַבּוֹת, וּדְמָעוֹת יֵרְדוּ מֵעֵינַי,+כִּי עֵדֶר יְהֹוָה+ נִלְקַח בַּשֶּׁבִי.
18 אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה,*+ ’שְׁבוּ בְּמָקוֹם נָמוּךְ,כִּי כֶּתֶר תִּפְאַרְתְּכֶם יִפֹּל מֵרֹאשְׁכֶם’.
19 עָרֵי הַדָּרוֹם סְגוּרוֹת,* וְאִישׁ אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אוֹתָן.
יְהוּדָה כֻּלָּהּ הֻגְלְתָה, הֻגְלְתָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ.+
20 שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ אֶת הַבָּאִים מִן הַצָּפוֹן.+
הֵיכָן הָעֵדֶר שֶׁנִּתַּן לָךְ, צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ?+
21 מָה תֹּאמְרִי בְּבוֹא עָלַיִךְ עָנְשֵׁךְמֵאֵת חֲבֵרַיִךְ הַקְּרוֹבִים אֲשֶׁר עִמָּם הִתְיַדַּדְתְּ מִן הַהַתְחָלָה?+
הַאִם לֹא יֹאחֲזוּ בָּךְ חֶבְלֵי לֵדָה, כְּשֶׁל אִשָּׁה יוֹלֶדֶת?+
22 וְכַאֲשֶׁר תֹּאמְרִי בִּלְבָבֵךְ, ’מַדּוּעַ קָרוּ לִי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?’+
בִּגְלַל עֲווֹנֵךְ הָרַב הוּסְרוּ שׁוּלֵי שִׂמְלָתֵךְ+
וַעֲקֵבַיִךְ חָשׁוּ כְּאֵב עָצוּם.*
23 הֲיַהֲפֹךְ* כּוּשִׁי* עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבּוּרוֹתָיו?+
אִם כֵּן, גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב,הַמְּלֻמָּדִים בַּעֲשִׂיַּת הָרַע.
24 לָכֵן אֲפִיצֵם כְּקַשׁ הַנִּדָּף בְּרוּחַ הַמִּדְבָּר.+
25 זֶה גּוֹרָלֵךְ, הַמָּנָה אֲשֶׁר מָדַדְתִּי לָךְ”, מַכְרִיז יְהֹוָה,”כִּי שָׁכַחְתְּ אוֹתִי+ וְאַתְּ בּוֹטַחַת בִּשְׁקָרִים.+
26 עַל כֵּן אָרִים אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלָתֵךְ עַל פָּנַיִךְ,וְיֵרָאוּ קְלוֹנֵךְ,+
27 נִאוּפַיִךְ+ וְצַהֲלוֹתַיִךְ מְלֵאוֹת הַתְּשׁוּקָה,זִמַּת זְנוּתֵךְ.*
עַל הַגְּבָעוֹת, בַּשָּׂדֶה,רָאִיתִי אֶת הִתְנַהֲגוּתֵךְ הַמְּתֹעֶבֶת.+
אוֹי לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם!
עַד מָתַי תִּשָּׁאֲרִי טְמֵאָה?”+
הערות שוליים
^ או ”עלטה כבדה”.
^ או ”תבכה נפשי”.
^ או ”למלכה האם”.
^ או ”נצורות”.
^ או ”חוו אלימות”.
^ או ”האם ישנה”.
^ כלומר, מכוש; אתיופיה.
^ או ”זנותך המבישה; הגסה”.
