במדבר 11:1-35
יא וְהָעָם הֵחֵלּוּ לְהִתְלוֹנֵן מָרוֹת בְּאָזְנֵי יְהֹוָה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת יְהֹוָה, בָּעַר כַּעֲסוֹ, וְאֵשׁ מֵאֵת יְהֹוָה הֵחֵלָּה לִבְעֹר בָּהֶם וְלֶאֱכֹל כַּמָּה בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
2 וְהָעָם צָעֲקוּ אֶל מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה+ וְהָאֵשׁ דָּעֲכָה.
3 עַל כֵּן נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה, כִּי בָּעֲרָה בָּהֶם אֵשׁ מֵאֵת יְהֹוָה.+
4 וְהָאֲסַפְסוּף*+ אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה אָנוֹכִית,+ וְגַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת שׁוּב וְאָמְרוּ: ”מִי יַאֲכִילֵנוּ בָּשָׂר?+
5 אָנוּ זוֹכְרִים אֶת הַדָּגִים אֲשֶׁר אָכַלְנוּ חִנָּם בְּמִצְרַיִם, אֶת הַמְּלָפְפוֹנִים, אֶת הָאֲבַטִּיחִים, אֶת הַכְּרֵשָׁה, אֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים!+
6 וְכָעֵת נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה.* אֵינֶנּוּ רוֹאִים דָּבָר מִלְּבַד הַמָּן הַזֶּה”.+
7 וְהַמָּן+ הָיָה כְּזֶרַע הַגַּד*+ וְנִרְאָה כִּשְׂרַף הַמֹּר.
8 הָעָם הִתְפָּרְשׂוּ וְלִקְּטוּ אוֹתוֹ וְטָחֲנוּ אוֹתוֹ בְּרֵחַיִם אוֹ כָּתְשׁוּ אוֹתוֹ בְּמַכְתֵּשׁ. וְהֵם בִּשְּׁלוּ אוֹתוֹ בְּסִיר אוֹ הֵכִינוּ מִמֶּנּוּ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,+ וְטַעֲמוֹ הָיָה כְּשֶׁל עוּגָה מְתוּקָה עֲשׂוּיָה בְּשֶׁמֶן.
9 וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה בַּלַּיְלָה, יָרַד גַּם הַמָּן עָלָיו.+
10 וּמֹשֶׁה שָׁמַע אֶת הָעָם בּוֹכִים, מִשְׁפָּחָה מִשְׁפָּחָה, אִישׁ אִישׁ בְּפֶתַח אָהֳלוֹ. וִיהֹוָה כָּעַס עַד מְאוֹד,+ וְגַם בְּעֵינֵי מֹשֶׁה הָיָה הַדָּבָר רַע.
11 אָמַר מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה: ”לָמָּה הֵרַעְתָּ לְעַבְדְּךָ? לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ כָּךְ שֶׁשַּׂמְתָּ עָלַי אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה?+
12 הַאִם אֲנִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה? הַאִם אֲנִי יָלַדְתִּי אוֹתָם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, ’שָׂא אוֹתָם בְּחֵיקְךָ, כְּפִי שֶׁנּוֹשֵׂא הָאוֹמֵן* אֶת הַיֶּלֶד הַיּוֹנֵק’, אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָתֵת לַאֲבוֹתֵיהֶם?+
13 מֵאַיִן אַשִּׂיג בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה? כִּי הֵם מוֹסִיפִים לִבְכּוֹת לְפָנַי וְלוֹמַר, ’תֵּן לָנוּ בָּשָׂר לֶאֱכֹל!’
14 אֵינֶנִּי יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה לְבַדִּי; כָּבֵד מִדַּי הַדָּבָר עֲבוּרִי.+
15 אִם כָּךְ תִּנְהַג בִּי, הֲרֹג נָא אוֹתִי עַכְשָׁו.+ אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל תַּרְאֶה לִי רָעוֹת נוֹסָפוֹת”.
16 הֵשִׁיב יְהֹוָה לְמֹשֶׁה: ”אֱסֹף לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אַתָּה מַכִּיר בָּהֶם* כְּזִקְנֵי הָעָם וּמְמֻנָּיו,+ וְקַח אוֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְהַעֲמֵד אוֹתָם שָׁם אִתְּךָ.
17 אֲנִי אֵרֵד+ וַאֲדַבֵּר עִמְּךָ שָׁם,+ וְאַאֲצִיל מִן הָרוּחַ+ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְאָשִׂים עֲלֵיהֶם, וְהֵם יַעַזְרוּ לְךָ לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא הָעָם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְשֵׂאתוֹ לְבַדְּךָ.+
18 וֶאֱמֹר לָעָם, ’הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר,+ כִּי תֹּאכְלוּ בָּשָׂר, כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהֹוָה+ וַאֲמַרְתֶּם: ”מִי יַאֲכִילֵנוּ בָּשָׂר? הָיָה לָנוּ טוֹב יוֹתֵר בְּמִצְרַיִם”.+ יְהֹוָה יִתֵּן לָכֶם בָּשָׂר, וְאַתֶּם תֹּאכְלוּ.+
19 לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ וְלֹא יוֹמַיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם,
20 אֶלָּא חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְיִהְיֶה לָכֶם לְדָבָר מָאוּס,+ כִּי מְאַסְתֶּם בִּיהֹוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וּבְכִיתֶם לְפָנָיו וַאֲמַרְתֶּם: ”לָמָּה יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם?”’”+
21 וּמֹשֶׁה אָמַר: ”הָעָם אֲשֶׁר אָנוֹכִי בְּקִרְבָּם מוֹנִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי,*+ וְאַתָּה אָמַרְתָּ, ’בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם, וְיֹאכְלוּ לְמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים’!
22 אִם עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר שְׁלֵמִים יִשָּׁחֲטוּ, הַאִם זֶה יַסְפִּיק לָהֶם? אוֹ אִם כָּל דְּגֵי הַיָּם יִלָּכְדוּ, הַאִם זֶה יַסְפִּיק לָהֶם?”
23 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”הַאִם קָצְרָה יַד יְהֹוָה?+ כָּעֵת תִּרְאֶה אִם יִקְרוּ לְךָ דְּבָרַי וְאִם לֹא”.
24 וּמֹשֶׁה יָצָא וְאָמַר לָעָם אֶת דִּבְרֵי יְהֹוָה. וְהוּא אָסַף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וְהֶעֱמִידָם מִסָּבִיב לָאֹהֶל.+
25 וִיהֹוָה יָרַד בְּעָנָן+ וְדִבֵּר אֵלָיו+ וְהֶאֱצִיל מִן הָרוּחַ+ אֲשֶׁר עָלָיו וְשָׂם אוֹתָהּ עַל כָּל אֶחָד מִשִּׁבְעִים הַזְּקֵנִים. וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר נָחָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, הֵחֵלּוּ לְהִתְנַהֵג כִּנְבִיאִים,*+ אַךְ הֵם לֹא עָשׂוּ זֹאת שׁוּב.
26 וּשְׁנַיִם מִן הָאֲנָשִׁים נִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה. שֵׁם הָאֶחָד הָיָה אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד. וְהָרוּחַ הֵחֵלָּה לָנוּחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הָיוּ בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶם נִכְתְּבוּ, אַךְ הֵם לֹא יָצְאוּ אֶל הָאֹהֶל. וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַהֵג כִּנְבִיאִים בַּמַּחֲנֶה.
27 וּבָחוּר אֶחָד רָץ וְדִוֵּחַ לְמֹשֶׁה: ”אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַהֲגִים כִּנְבִיאִים בַּמַּחֲנֶה!”
28 הֵגִיב יְהוֹשֻׁעַ+ בֶּן נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִנְּעוּרָיו, וְאָמַר: ”אֲדוֹנִי מֹשֶׁה, עֲצֹר אוֹתָם!”+
29 אַךְ מֹשֶׁה אָמַר לוֹ: ”הַאִם אַתָּה מְקַנֵּא לִי? מִי יִתֵּן וְכָל עַם יְהֹוָה יִהְיוּ נְבִיאִים וִיהֹוָה יָשִׂים אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם!”
30 אַחֲרֵי כֵן חָזַר מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
31 וְרוּחַ מֵאֵת יְהֹוָה הֵחֵלָּה לִנְשֹׁב וְנָשְׂאָה שַׂלְוִים מִן הַיָּם וְגָרְמָה לָהֶם לִפֹּל סְבִיב הַמַּחֲנֶה,+ כְּמֶרְחַק יוֹם הֲלִיכָה בְּצַד אֶחָד וּכְמֶרְחַק יוֹם הֲלִיכָה בַּצַּד הָאַחֵר, סְבִיבוֹת כָּל הַמַּחֲנֶה, וְהֵם נֶעֶרְמוּ לְגֹבַהּ שֶׁל כִּשְׁתֵּי אַמּוֹת* עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
32 וְכָל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת נִשְׁאֲרוּ כָּל הָעָם עֵרִים וְאָסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו. אִישׁ לֹא אָסַף פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה חֳמָרִים,* וְהֵם הוֹסִיפוּ לִשְׁטֹחַ אוֹתָם לָהֶם סְבִיב כָּל הַמַּחֲנֶה.
33 אַךְ עוֹד הַבָּשָׂר בֵּין שִׁנֵּיהֶם, בְּטֶרֶם יָכְלוּ לִלְעֹס אוֹתוֹ, בָּעַר בָּעָם כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה, וִיהֹוָה הֵחֵל לְהַכּוֹת בָּעָם מַכָּה גְּדוֹלָה מְאוֹד.+
34 עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה,+ כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה אָנוֹכִית.+
35 מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם אֶל חֲצֵרוֹת, וְנִשְׁאֲרוּ בַּחֲצֵרוֹת.+
הערות שוליים
^ או ”ערב רב”; ככל הנראה אנשים שאינם מבני ישראל.
^ או ”אנו מתייבשים”.
^ גד השדה. ידוע גם בשם כוסברה.
^ או ”המשרת”.
^ או ”אשר אתה יודע שהם; המוכרים לך”.
^ כלומר, שש מאות אלף גברים כשירים למלחמה.
^ או ”החלו להתנבא”.
