נושא השער
מה אלוהים עשה למענך?
”הן כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג’:16).
זהו אחד הפסוקים המוכרים והמצוטטים ביותר בכתבי־הקודש. יש אומרים שאין פסוק אחר ”המתאר בצורה כה תמציתית את היחסים בין אלוהים לאנושות ואת הדרך לישועה”. לכן במדינות מסוימות נהוג להציג באירועים ציבוריים את מילות הפסוק או את ההפניה אליו. כמו כן, הפסוק מופיע במדבקות לרכב, בכתובות גרפיטי ועוד.
מכאן שרבים משוכנעים שאהבת אלוהים היא ערובה לישועה נצחית. מה לגביך? איזו משמעות נושאת אהבת אלוהים עבורך? מה לדעתך עשה אלוהים על מנת להוכיח את אהבתו כלפיך?
”כה אהב אלוהים את העולם”
רבים מאמינים שאלוהים ברא את היקום הפיזי, את הטבע ואת בני האדם. היצורים החיים ניחנו במורכבות רבה ובמבנה מופלא, והם ללא ספק מעידים על כך שהם נוצרו על־ידי ישות תבונית נעלה ביותר. לא מעט אנשים מודים מדי יום לאלוהים על מתת החיים. הם גם מכירים בכך שהם תלויים בו לחלוטין כי הוא מספק להם את כל הדברים החיוניים לקיומם — כגון אוויר, מים, מזון ומחזורי הטבע — ושבזכותו הם ממשיכים לחיות וליהנות מפרי עמלם.
חשוב להודות לאלוהים על כל הדברים הללו מכיוון שהוא בוראנו ומכלכלנו (תהלים ק”ד:10–28; קמ”ה:15, 16; מעשי השליחים ד’:24). כאשר אנו חושבים על כל הדברים שאלוהים עושה רק כדי לאפשר את קיום החיים, הערכתנו כלפי אהבתו גוברת. בהקשר לכך אמר השליח פאולוס: ”[אלוהים] נותן לכל אדם חיים ונשימה וכל דבר. בזכותו אנו חיים ומתנועעים וקיימים” (מעשי השליחים י”ז:25, 28).
מלבד העובדה שאלוהים דואג לנו מבחינה פיזית, אהבתו באה לידי ביטוי גם בדרכים נוספות. הוא נטע בנו צורך רוחני והעניק לנו כלים לספקו, ובזאת רומם אותנו מעל בעלי החיים (מתי ה’:3). תודות לכך, נפתחת בפני מי שמצייתים לאלוהים האפשרות להפוך לחלק ממשפחתו, כלומר להיות ’ילדיו’ (רומים ח’:19–21).
מן הכתוב ביוחנן ג’:16 אנו למדים שאלוהים הראה את אהבתו כלפינו בכך ששלח אל הארץ את בנו ישוע כדי שילמד אותנו עליו וימות למעננו. אך רבים יאמרו שהם אינם מבינים לגמרי מדוע היה על ישוע למות עבור האנושות וכיצד מותו מהווה ביטוי לאהבת אלוהים כלפינו. הבה נראה כיצד מסביר המקרא מדוע היה על ישוע למות ואיזה ערך נושא מותו עבורנו.
”נתן את בנו יחידו”
כל בני האדם הם בני תמותה ומשועבדים לחולי, לזקנה ולמוות. אך לא זו הייתה מטרתו המקורית של יהוה אלוהים. הוא העניק לזוג האנושי הראשון את התוחלת לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות. אולם היה לכך תנאי אחד: הם נדרשו לציית לו. אלוהים אמר שאם הם לא יצייתו לו, הם ימותו (בראשית ב’:17). אדם הראשון מרד בסמכותו של אלוהים והביא מוות על עצמו ועל צאצאיו. ”על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות, וכך התפשט המוות אל כל בני האדם משום שכולם חטאו”, מסביר השליח פאולוס (רומים ה’:12).
אולם אלוהים ”אוהב משפט [צדק]” (תהלים ל”ז:28). אלוהים לא יכול היה להתעלם מן העבירה שביצע אדם הראשון בזדון. עם זאת, לא נגזר על האנושות לחוות לעד סבל ומוות בשל אי־ציותו של אדם אחד. ההיפך הוא הנכון, אלוהים פתח בפני מי שמצייתים לו את האפשרות לחיות לנצח. לשם כך הוא פעל על־פי העיקרון ”נפש תחת נפש” ואיזן את מאזני הצדק (שמות כ”א:23). השאלה המתבקשת היא: כיצד ניתן להשיב את השלמות שאיבד אדם הראשון? היה על מישהו לתת, או להקריב, חיים השווים בערכם לחייו של אדם הראשון — חיי אנוש מושלמים.
כמובן, איש מצאצאיהם הלא־מושלמים של אדם וחוה לא יכול היה לשלם את המחיר הזה. אולם ישוע יכול היה לעשות כן (תהלים מ”ט:7–10). ישוע נולד ללא החטא התורשתי, ולכן הוא היה מושלם כמו אדם הראשון. לפיכך כאשר הקריב ישוע את חייו, הוא שילם את המחיר הנדרש לשחרור צאצאי הזוג הראשון מן העבדות לחטא. בעשותו כן הוא פתח בפני האנושות את האפשרות ליהנות מהחיים המושלמים שאיבדו אדם וחוה (רומים ג’:23, 24; ו’:23). מה עלינו לעשות כדי להפיק תועלת מביטוי אהבה עילאי זה?
”כל המגלה אמונה בו”
הבה נחזור ליוחנן ג’:16 ונשים לב למילים: ”למען לא יאבד כל המגלה אמונה [בישוע], אלא ינחל חיי עולם”. מכאן עולה שיש לעשות משהו כדי לקבל את מתנת חיי הנצח. אם ברצוננו ’לנחול חיי עולם’, עלינו להאמין בישוע וגם לציית לו.
אך אולי תשאל: ’מדוע צריך גם לציית? הרי ישוע אמר שכל מי שמאמין בו ינחל חיי עולם’. אמת, אמונה היא דבר חיוני. אולם חשוב לזכור שלאור הכתוב במקרא אין זה מספיק רק להאמין בישוע. על־פי המילון הפרשני למילים בתנ”ך ובברית החדשה מאת וַין (אנג’), המילה שבה השתמש יוחנן בשפת המקור משמעה ”לסמוך על משהו בפועל ולא רק לחשוב שהוא נכון”. על מנת לזכות בחסדו של אלוהים נדרש יותר מאשר רק לדעת שישוע הוא המושיע. על המאמין גם להתאמץ בכל מאודו ליישם את מה שלימד ישוע. אמונה שאינה באה לידי ביטוי בפועל היא אמונה ריקה מתוכן. ”אמונה ללא מעשים מתה היא”, נאמר במקרא (יעקב ב’:26). במילים אחרות, מה שנדרש מן המאמינים הוא לגלות אמונה בישוע, כלומר לחיות על־פי אמונתם.
פאולוס הסביר נקודה זו באמרו: ”אהבתו של המשיח דוחקת בנו, כי הגענו לכלל הבנה שאדם אחד [ישוע] מת בעד הכול... והוא מת בעד הכול, כדי שהחיים לא יחיו עוד למען עצמם, אלא למען זה אשר מת בעדם והוקם לתחייה” (קורינתים ב’. ה’:14, 15). אם נעריך בכנות את קורבנו של ישוע, יניע אותנו הדבר לערוך שינויים בחיינו. אנו נחדל לחיות למען עצמנו ונתחיל לחיות למען ישוע, אשר מת למעננו. לפיכך עלינו לנהל את כל אורח חיינו בהתאם לתורתו של ישוע. אין ספק שהשינויים שנערוך ישפיעו על ערכינו, על בחירותינו ועל כל מעשינו. מה יהיה גמולם של מי שמאמינים בישוע ומוכיחים זאת בפועל?
”לא יאבד... אלא ינחל חיי עולם”
בחלק האחרון של יוחנן ג’:16 מופיעה הבטחתו של אלוהים למי שמגלים אמונה בקורבן הכופר וחיים על־פי אמות המידה שבמקרא. מטרתו של אלוהים היא שאנשים אלה ’לא יאבדו, אלא ינחלו חיי עולם’. מי שנענים לאהבת אלוהים נחלקים לשתי קבוצות בעלות תוחלת שונה.
ישוע הבטיח לקבוצה הראשונה חיי נצח בשמיים. הוא אמר לתלמידיו הנאמנים שהוא מתכוון להכין להם מקום בשמיים על מנת שימלכו עמו ברוב פאר (יוחנן י”ד:2, 3; פיליפים ג’:20, 21). מי שיוקמו לתחייה שמימית ”יהיו כוהניהם של אלוהים ושל המשיח, וימלכו עמו במהלך אלף השנים” (ההתגלות כ’:6).
רק מספר מצומצם מקרב תלמידי המשיח יקבלו זכות זו. למעשה, ישוע אמר: ”אל תירא, עדר קטן, שכן אביכם כבר החליט לתת לכם את המלכות” (לוקס י”ב:32). מה יהיה מספרם של חברי ’העדר הקטן’? בההתגלות י”ד:1, 4 נאמר: ”ראיתי והנה השה [ישוע המשיח שהוקם לתחייה] עומד על הר ציון [השמימי] ואתו מאה ארבעים וארבעה אלף אשר שמו ושם אביו כתובים על מצחם. ... הם נקנו מקרב בני האדם כביכורים לאלוהים ולשה”. בהשוואה למיליארדי האנשים שחיו לאורך הדורות, 144,000 איש הם רק ”עדר קטן”. מאחר שהם מתוארים כמלכים, נשאלת השאלה על מי הם ישלטו?
ישוע לימד שגם הקבוצה השנייה של הנאמנים תזכה לברכות תודות למלכות השמימית. ביוחנן י’:16 ציין ישוע: ”יש לי כבשים אחרים אשר אינם מן המכלא הזה; עליי להנהיג גם אותם. הם יקשיבו לקולי וכולם יהיו לעדר אחד תחת רועה אחד”. ”כבשים” אלה מייחלים לחיות לנצח עלי אדמות — החיים שהיו אמורים להיות מנת חלקם של אדם וחוה. מניין לנו שזה הגמול שמצפה להם?
במקרא ישנם פסוקים רבים המתארים את תנאי גן העדן שישררו בכדור הארץ. פתח את המקרא שלך ועיין בפסוקים הבאים: תהלים ל”ז:9–11; מ”ו:9, 10; ע”ב:7, 8, 16; ישעיהו ל”ה:5, 6; ס”ה:21–23; מתי ה’:5; יוחנן ה’:28, 29; ההתגלות כ”א:4. בפסוקים הללו מנובא שיבוא קץ למלחמות, לרעב, לחולי ולמוות. מתוארת בהם תקופה שבה אנשים ישרי לב יבנו את בתיהם במו ידיהם, יעבדו בשמחה את אדמתם ויגדלו את ילדיהם בסביבה שלווה. * אין ספק שאלו הבטחות מחממות לב. יש לנו סיבות טובות להאמין שבקרוב יתגשמו ההבטחות הללו.
אלוהים עשה רבות למענך
אם תחשוב על כל מה שאלוהים עשה למענך ולמען האנושות כולה, תיווכח שהוא כבר עשה רבות. בזכותו יש לנו חיים, יכולת חשיבה, בריאות ומה שדרוש לנו לקיומנו. מעל לכול, מתת הכופר שסיפק אלוהים באמצעות ישוע, אשר מת למעננו, סוללת בפנינו את הדרך לברכות רבות אף יותר, כפי שאנו למדים מהכתוב ביוחנן ג’:16.
חיי נצח בתנאים שלווים ושקטים ללא חולי, מלחמות, רעב ומוות יביאו עמם אושר וברכות אין קץ. האם תזכה לחזות בברכות הללו? הדבר תלוי רק בך. אם כן, השאלה היא: מה אתה עושה למען אלוהים?
^ ס' 24 למידע נוסף באשר לנבואות אלה, ראה פרק 3 בספר מה באמת מלמד המקרא? שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.