נושא השער | מהו המסר של המקרא?
מניין באנו?
הספר הראשון במקרא מסביר בפשטות ובקצרה כיצד נוצר היקום: ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1). לאחר שברא אלוהים את הצמחים ואת בעלי החיים, הוא יצר את שני האנשים הראשונים, אדם וחוה. הם היו שונים מבעלי החיים מפני שהם היו מסוגלים לשקף במידה מסוימת את תכונותיו של אלוהים, לרבות יכולת הבחירה החופשית. לכן היה עליהם לשאת באחריות למעשיהם. אילו היו מצייתים לחוקיו של אלוהים, הם היו יכולים ליטול חלק בהגשמת מטרתו ולהפוך להוריה של משפחה אנושית כלל עולמית מושלמת שתחיה לנצח בשלום עלי אדמות.
אולם אחד המלאכים החליט להשתמש בבני האדם למימוש מטרותיו האנוכיות. כך הוא הפך לשטן (שם שמשמעו ”מתנגד”). השטן הטעה את חוה כאשר דיבר אליה באמצעות נחש ואמר לה שיהיה לה טוב יותר ללא הדרכת אלוהים. כאשר בחרו אדם וחוה לצדד בשטן, הם ניתקו את הקשר שלהם עם בוראם. בשל החלטתם הגרועה איבדו הורינו הראשונים את התוחלת לחיות לנצח והורישו לכולנו חטא, אי־שלמות ומוות.
אלוהים הכריז מייד על כוונתו לתקן את המצב העגום ולפתוח בפני צאצאי אדם הראשון את האפשרות לזכות בחיי נצח. אלוהים ניבא שיבוא ’זרע’, מישהו ייחודי, שישמיד בסופו של דבר את השטן וישים קץ לכל הסבל שגרמו השטן, אדם וחוה (בראשית ג׳:15). מי יהיה אותו ’זרע’? התשובה נועדה להתגלות עם חלוף הימים.
לאורך כל אותו הזמן ניסה השטן ללא ליאות לסכל את מטרתו הטובה של אלוהים. החטא והרשע התפשטו במהירות. לכן החליט אלוהים להשמיד את הרשעים במבול. הוא הורה לנוח הצדיק לבנות תיבה עצומת ממדים כדי שהוא ובני ביתו יינצלו, וכן גם בעלי החיים שאלוהים אמר לו להכניס לתוכה.
שנה לאחר תחילת המבול יצאו נוח ובני משפחתו מן התיבה אל ארץ מטוהרת. אך ’הזרע’ המובטח עדיין לא הופיע.
(מבוסס על הכתוב בבראשית פרקים א׳ עד י״א; יהודה 6, 14, 15; ההתגלות י״ב:9).