מי מאתנו אינו מרגיש מודאג לפעמים ורואה צורך לפנות למישהו לעזרה?‏ קרוב לוודאי שבמצב כזה נפנה לחבר שיכול להזדהות אתנו ואשר יש לו ניסיון בהתמודדות עם המצב שלנו.‏ שילוב של חמלה וניסיון חיים הופך אותו לחבר שיוכל לעזור לנו רבות.‏

כך חשים כמה לגבי התפילות.‏ במקום לפנות לאלוהים — הנתפס בעיניהם כנשגב מדי ומעורר יראה — הם חשים יותר בנוח לפנות לאחד מהקדושים.‏ הם סבורים שהקדושים,‏ אשר חוו ניסיונות וקשיים בחייהם כמו שאר בני האדם,‏ יגלו כלפיהם הזדהות רבה יותר.‏ למשל,‏ אנשים שאיבדו חפץ יקר ערך עשויים לפנות לאנטוניוס ”הקדוש” מפדואה — פטרון האחראי לפי המסורת על השבת אבידות או חפצים גנובים.‏ יש הפונים לפרנציסקוס ”הקדוש” מאסיזי כדי להתפלל בעבור בעל חיים חולה,‏ ואחרים פונים ליהודה תדאוס ”הקדוש” כאשר הם מצויים בנקודת שפל בחייהם.‏

אך כיצד נוכל לדעת אם מנקודת המבט המקראית ראוי להתפלל לקדושים?‏ הואיל ותפילותינו הן צורה של פנייה לאלוהים,‏ ודאי נרצה לדעת:‏ האם אלוהים מקשיב להן?‏ עלינו גם לשאול:‏ מה מרגיש אלוהים לגבי תפילות לקדושים?‏

המנהג להתפלל לקדושים מבוסס על דוקטרינה של הכנסייה הקתולית לפיה הקדושים יכולים לשמש כמתווכים בין האדם לאלוהים.‏ על־פי האנציקלופדיה הקתולית החדשה ‏(‏אנג׳)‏,‏ ביסודו של דבר הרעיון הוא ”לבקש את רחמי אלוהים עבור מישהו הזקוק לעזרה באמצעות מי שבעיני אלוהים יש לו הזכות לעשות זאת”.‏ לפיכך מי שמתפלל לקדושים עושה כן בתקווה לזכות באמצעותם לחסד מיוחד בשל מעמדם המבורך בעיני אלוהים.‏

האם המקרא מלמד דוקטרינה זו?‏ יש הטוענים שהשליח פאולוס סיפק בכתביו את הבסיס לתפילות לקדושים.‏ לדוגמה,‏ הוא כתב למשיחיים ברומא:‏ ”אני קורא לכם,‏ אחים,‏ על יסוד אמונתכם באדוננו ישוע המשיח ועל יסוד האהבה שמניבה הרוח,‏ להתפלל אתי בעוז לאלוהים ולבקש בעדי” (‏רומים ט״ו:‏30‏)‏.‏ האם פאולוס ביקש מאחיו לאמונה שישמשו כמתווכים בינו לבין אלוהים?‏ כלל וכלל לא.‏ פאולוס הראה שראוי לבקש מאח לאמונה להתפלל לאלוהים למעננו.‏ אך זהו דבר שונה לגמרי להתפלל למישהו שאנו מאמינים ששוכן בשמיים ולבקש ממנו שיעביר לאלוהים את בקשותינו.‏ מדוע?‏

 ישוע ציין בספר הבשורה של השליח יוחנן:‏ ”אני הדרך והאמת והחיים.‏ איש אינו בא אל האב אלא דרכי” (‏יוחנן י״ד:‏6‏)‏.‏ הוא גם אמר:‏ ”כל מה שתבקשו מן האב בשמי הוא ייתן לכם” (‏יוחנן ט״ו:‏16‏)‏.‏ ישוע לא אמר שעלינו להתפלל אליו ושהוא אחרי כן יפציר באלוהים בעדנו.‏ תחת זאת,‏ כדי שתפילותינו יישמעו עלינו להפנותן לאלוהים דרך ישוע ולא דרך אף אחד אחר.‏

לאחר שתלמידיו של ישוע ביקשו ממנו שילמד אותם להתפלל,‏ הוא אמר:‏ ”כאשר אתם מתפללים אִמרו:‏ ’‏אבינו,‏ יתקדש שמך’‏” (‏לוקס י״א:‏2‏)‏.‏ אם כן,‏ ”כאשר”,‏ כלומר בכל פעם שאנו מתפללים,‏ עלינו לפנות אך ורק לאלוהים ולא לישוע או לאף אחד אחר.‏ לאור הדברים החד־משמעיים הללו שלימד ישוע,‏ האין זה הגיוני להסיק שעלינו להפנות את תפילותינו לאלוהים דרך ישוע המשיח ולא להתפלל לאף מתווך או ”קדוש”?‏

התפילה היא היבט חשוב מאוד בעבודתנו את אלוהים,‏ ואם נעבוד מישהו אחר מלבד אלוהים יהיה זה מנוגד לחלוטין למה שמלמד המקרא (‏יוחנן ד׳:‏23,‏ 24;‏ ההתגלות י״ט:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לפיכך עלינו להפנות את תפילותינו אך ורק לאלוהים.‏

בדרשת ההר סיפר ישוע דוגמה של ילד המבקש מזון מאביו.‏ האם האב יביא לבנו אבן במקום לחם או נחש ארסי במקום דג?‏ (‏מתי ז׳:‏9,‏ 10‏)‏ לא יעלה על הדעת שהורה אוהב יעשה דבר שכזה!‏

חשוב על דוגמה דומה מנקודת מבטו של הורה.‏ תאר לעצמך שילדך רוצה לבקש ממך דבר חשוב.‏ אתה מצדך עשית כל שביכולתך כדי לטפח את היחסים ביניכם ותמיד היית נגיש.‏ אולם הוא חושש שלא בצדק מתגובתך ומבקש מאדם אחר להפנות אליך את בקשתו.‏ כיצד היית מרגיש?‏ מה אם הוא עושה לעצמו הרגל לתקשר אתך רק דרך אותו אדם ונראה שהוא מתכוון להמשיך לנהוג כך?‏ האם היית מרוצה מכך?‏ ודאי שלא!‏ הורים אוהבים מעוניינים שילדיהם יפנו אליהם ישירות וחפצים שהם ירגישו חופשיים לבקש את צורכיהם.‏

בהסבירו את הדוגמה על הילד שמבקש מזון מאביו אמר ישוע למאזיניו:‏ ”לפיכך אם אתם,‏ על אף היותכם רעים,‏ יודעים לתת מתנות טובות לילדיכם,‏ על אחת כמה וכמה אביכם שבשמיים ייתן את הטוב למבקשים ממנו!‏” (‏מתי ז׳:‏11‏)‏ אין ספק שהורים חפצים מאוד לתת לילדיהם דברים טובים.‏ אך רצונו של אבינו השמימי להקשיב ולהשיב לתפילותינו חזק אף יותר.‏

אלוהים חפץ שנפנה אליו ישירות בתפילה גם אם מגרעותינו האישיות מכבידות עלינו מאוד.‏ הוא אינו מטיל על מישהו אחר את התפקיד להקשיב לתפילותינו.‏ המקרא מעודד אותנו:‏ ”השלך על יהוה יהבך [משאך] והוא יכלכלך” (‏תהלים נ״ה:‏23‏)‏.‏ במקום להישען על תיווכם של קדושים או של כל אחד אחר,‏ עלינו לטפח השקפה חיובית באשר ליהוה אלוהים.‏

לאבינו השמימי אכפת מכל אחד ואחד מאתנו.‏ הוא רוצה לעזור לנו להתמודד עם בעיותינו ומזמין אותנו לקרוב אליו (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ עד כמה אנו שמחים שיש לנו הזכות לפנות אל אלוהינו ואבינו,‏ ה”שומע תפילה”!‏ (‏תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏