הידעת?
הידעת?
מדוע גילו היהודים עניין כה רב בשושלות היוחסין שלהם?
▪ רשימות יוחסין היו חיוניות לקביעת קשרים שבטיים ומשפחתיים. הן נדרשו גם לקביעת חלוקת הקרקעות והנחלות. שושלת יוחסין חשובה במיוחד הייתה שושלתו של המשיח המובטח. היהודים ידעו כי המשיח חייב לבוא משושלת דוד אשר משבט יהודה (יוחנן ז׳:42).
בנוסף, ”מאחר ותפקידי הכוהנים והלוויים עברו בירושה... היה חשוב מאוד לשמור על טוהר השושלת”, מציין החוקר יואכים ירמיאס. נשות ישראל שבאו בברית נישואין עם בני משפחות הכהונה, נדרשו להציג את שושלת היוחסין שלהן כדי שהכהונה תישאר ”טהורה וללא רבב”. בימיו של נחמיה, נפסלו משפחות שלמות של לוויים כאשר ”ביקשו כתבם, המתיחשׂים, ולא נמצא” (נחמיה ז׳:61–65).
יתר על כן, התורה קבעה ש”לא יבוא ממזר... עמוני ומואבי בקהל יהוה” (דברים כ״ג:3, 4). מסיבה זו, מוסיף ירמיאס, ”על מנת שאדם יוכל לקבל זכויות אזרחיות היה עליו להוכיח את טוהר שושלתו, ועובדה זו מאשרת את מסקנתנו... [ש]אפילו הפשוט בבני ישראל הכיר את אילן היוחסין שלו, ויכול היה להגיד לאיזה מבין שנים עשר השבטים הוא משתייך”.
כיצד תיעדו היהודים את שושלות היוחסין שלהם ושימרו אותן?
▪ כותבי ספרי הבשורה מתי ולוקס הציגו שושלות יוחסין מפורטות של אבות אבותיו של ישוע (מתי א׳:1–16; לוקס ג׳:23–38). גם רשימות יוחסין אחרות נשתמרו. למשל, באחד המדרשים נאמר באשר לרב הלל, שחי בימיו של ישוע: ”מגילת יוחסין מצאו בירושלים, וכתוב בה הלל מדוד”. ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה, יוסף בן מתתיהו, טען בספרו חיי יוסף שאבות אבותיו היו כוהנים, ושמצד אימו היה ”משורשי מלכים”. הוא ציין שמצא מידע זה ”רשום במסמכים הציבוריים”.
באשר לשמירת הרשומות של משפחות הכהונה, מציין יוסף בן מתתיהו בספרו נגד אפיון שעמו הטיל את העבודה על ”הטובים שבהם”. האנציקלופדיה היהודית (אנג׳) מציינת: ”נראה כי פקיד מיוחד הופקד לשמור על רשומות אלו, ומצוין כי בירושלים ישבה ועדת חקירה” שעסקה בכך. יהודים שלא השתייכו למשפחות הכהונה התפקדו בערי אבותיהם (לוקס ב׳:1–5). אין ספק שכותבי ספרי הבשורה נעזרו בארכיונים הציבוריים הללו. נראה כי רשומות אישיות הוחזקו גם בידי משפחות שונות.