קרב אל אלוהים

רועה דואג ואכפתי

מתי י”ח:‏12–14

‏’‏האם אלוהים דואג לי?‏’‏ אם שאלה זו צצה אי פעם במחשבותיך,‏ אינך לבד.‏ רבים מאיתנו מתמודדים עם בעיות וקשיים,‏ ומדי פעם תוהים אם בורא היקום העצום הזה מגלה בנו עניין.‏ חשוב לנו לדעת אם ליהוה אלוהים אכפת מאיתנו כיחידים.‏ בתקופת חייו עלי אדמות סיפר ישוע,‏ אשר הכיר את יהוה טוב יותר מכל אחד אחר,‏ משל המספק תשובה מחממת לב לשאלה זו.‏

את הרקע למשלו שאב ישוע ממציאות חייהם של רועי הצאן.‏ הוא אמר:‏ ”אם יש לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם,‏ האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד?‏ וכאשר ימצא אותו,‏ אמן אומר אני לכם,‏ ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו.‏ כך אין רצון מלפני אביכם שבשמיים שיאבד אחד מן הקטנים האלה” (‏מתי י”ח:‏12–14‏)‏.‏ הבה נראה כיצד ישוע מתאר כאן את דאגתו ויחסו הרך של יהוה כלפי כל אחד מעובדיו.‏

הרועה חש אחריות כלפי כל כבש וכבש.‏ אם אבד אחד מהם,‏ ידע מי חסר.‏ הוא העניק שמות לכבשיו והכיר כל אחד בשמו (‏יוחנן י’‏:‏3‏)‏.‏ הרועה הדואג לא נח ולא שָקט עד אשר החזיר את הכבש האובד אל העדר.‏ בלכתו לחפש אחריו לא השאיר את יתר ה־99 חשופים לסכנות.‏ הרועים נהגו לצאת למרעה עם רועים אחרים ולאפשר לעדריהם להתערבב.‏ * לכן הרועה שיצא לחפש את הכבש האובד יכול היה להותיר זמנית את יתר כבשיו בהשגחת הרועים האחרים.‏ כאשר מצא את הכבש בריא ושלם,‏ שמח הרועה.‏ הוא שם את הכבש המבוהל על כתפיו ונשא אותו חזרה אל סביבתו המוגנת והבטוחה של העדר (‏לוקס ט”ו:‏5,‏ 6‏)‏.‏

בהסבירו את המשל אמר ישוע שאין רצון מלפני אלוהים ”שיאבד אחד מן הקטנים האלה”.‏ קודם לכן,‏ הזהיר ישוע את תלמידיו לבל יכשילו ”אחד מן הקטנים האלה המאמינים [בו]” (‏מתי י”ח:‏6‏)‏.‏ אם כן,‏ מה אנו לומדים על יהוה ממשלו של ישוע?‏ ובכן,‏ יהוה הוא רועה הדואג מאוד לכל אחד מכבשיו,‏ כולל ”הקטנים” — אלה הנתפסים כפחותי ערך בעיני העולם.‏ בעיני אלוהים כל אחד מעובדיו יקר לו כפרט.‏

אם ברצונך להשתכנע בכך שאתה יקר בעיני אלוהים,‏ למד עוד על הרועה הגדול,‏ יהוה אלוהים,‏ ולמד כיצד תוכל לקרוב אליו.‏ אם תעשה כן,‏ יהיה לך הביטחון שהיה לשליח פטרוס,‏ אשר ללא ספק שמע במו אוזניו את משל ישוע על הכבש האובד.‏ לימים כתב פטרוס:‏ ”השליכו עליו [על אלוהים] כל יהבכם,‏ כי הוא דואג לכם” (‏פטרוס א’‏.‏ ה’‏:‏7‏)‏.‏

‏[הערת שוליים]‏