צוהר אל העבר
ג’וזף פריסטלי
”הרבגוניות, הלהיטות, הפעלתנות והאנושיות שלו; סקרנותו שלא ידעה שובע בכל הנוגע לפיזיקה, למוסר ולחברה; התרומה שלו למדע, לתיאולוגיה, לפילוסופיה ולפוליטיקה; הקשר המשונה שהיה לו למהפכה [הצרפתית] והסיפור מעורר החמלה על הסבל שחווה על לא עוול בכפו, הופכים אותו לגיבור של המאה השמונה עשרה” (פרדריק הריסון, פילוסוף).
לאילו הישגים מרשימים הגיע ג’וזף פריסטלי? תגליותיו וכתביו השפיעו על השקפת החברה לגבי תפקידה של הממשלה, טיבו של אלוהים ואף האוויר שאנו נושמים.
בכתביו הן בנושאי מדע והן בתחום הדת דחה פריסטלי תיאוריות ומסורות לטובת העובדות והאמת. הבה נראה כיצד.
חיפושו אחר אמת מדעית
לאחר שפגש את המדען האמריקני בנג’מין פרנקלין ב־1765 החל ג’וזף פריסטלי — שעד לאותה תקופה עסק במדע רק בתור תחביב — לערוך ניסויים בחשמל. שנה לאחר מכן החליטו עמיתיו המדענים, אשר התרשמו עד מאוד מתגליותיו, לצרפו לחברה המלכותית של לונדון.
בהמשך החל פריסטלי להתעניין בתחום הכימיה. תוך זמן קצר גילה מספר גזים חדשים, לרבות אמוניה ותחמוצת החנקן (גז הצחוק). כמו כן, הוא המיס פחמן דו־חמצני במים, וכך המציא את מי הסודה.
במהלך ניסוי שערך פריסטלי בדרום אנגליה ב־1774, הוא בודד גז ייחודי שגרם ללהבת נר להפיץ אור בהיר מהרגיל. מאוחר יותר הוא החדיר כ־60 מיליליטר מהגז לכלי זכוכית והכניס לתוכו עכבר. העכבר שרד למשך זמן ארוך פי שניים מאשר עכבר ששהה באותו הכלי עם אוויר רגיל. פריסטלי שאף את הגז ואמר שהוא יכול היה ”לנשום ביתר חופשיות וקלות למשך זמן מה”.
כך גילה ג’וזף פריסטלי את החמצן. * אך הוא כינה אותו ”אוויר אפלוגיסטוני”, מתוך הנחה שזהו אוויר רגיל שלא הכיל פלוגיסטון, חומר היפותטי שבעבר חשבו שהוא מעכב בעירה. אומנם מסקנתו של פריסטלי הייתה שגויה, אך בכל זאת רבים מחשיבים תגלית זו ל”שיא מפעל חייו”.
חיפושו אחר אמת דתית
פריסטלי האמין שכפי שתיאוריות מגובשות מראש מקשות למצוא אמת מדעית, כך גם מסורות ודוגמות מקשות למצוא אמת דתית. למרבה האירוניה, במאמציו הממושכים לרכוש ידע מקראי, הוא אימץ כמה רעיונות העומדים בניגוד לכתוב במקרא. למשל, בשלב כלשהו בחייו הוא לא האמין שהמקרא נכתב באורח נס בהשראת אלוהים. כמו כן, הוא דחה את מה שמלמד המקרא לגבי קיומו הקדם־אנושי של ישוע.
”אם ההגדרה של מדע היא חיפוש אחר האמת, ניתן לומר שפריסטלי היה מדען אמיתי” (קתרין קולן, ביולוגית).
עם זאת, פריסטלי חשף תורות דתיות שקריות שרווחו בדתות המרכזיות בימיו, תורות הנפוצות גם בימינו. הוא כתב שהאמת שלימדו ישוע ותלמידיו הושחתה עם הזמן על־ידי תורות כזב — וביניהן תורת השילוש, האמונה המוטעית בנצחיות הנפש ופולחן צלמים ופסלים, מנהג שהמקרא מגנה.
תפיסותיו הדתיות של פריסטלי ותמיכתו במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית הביאו עליו את זעמם של בני עמו. ב־1791 השמיד אספסוף את ביתו ומעבדתו, ובסופו של דבר הוא נאלץ להימלט לארצות הברית. אומנם ג’וזף פריסטלי זכור במיוחד בשל תגליותיו המדעיות, אך הוא סבר שרכישת ידע על אלוהים ועל מטרתו נחשבת ל”זכות הנכבדת והחשובה ביותר במעלה”.
^ ס' 10 הכימאי השבדי קרל שלה בודד עוד קודם לכן את גז החמצן, אך הוא לא פרסם את תגליתו. מאוחר יותר הכימאי הצרפתי אנטואן־לורן לבואזיה העניק לחמצן את שמו.
אולי יעניין אותך גם
עורו!
צוהר אל העבר — גלילאו
ב־1992 יצא האפיפיור יוחנן פאולוס השני בהצהרה מפתיעה לגבי יחסה של הכנסייה הקתולית לגלילאו.
