קבע סדר עדיפויות. ‏’הבינו מה הם הדברים החשובים יותר’, מייעץ המקרא (‏פיליפים א’:10‏). ערוך רשימה של דברים חשובים ודברים דחופים. זכור שדברים חשובים, כמו קניית מצרכים לארוחת הערב, אינם בהכרח דחופים. לעומת זאת, מה שנראה דחוף, כמו להספיק לתחילת התוכנית האהובה עליך בטלוויזיה, אינו בהכרח חשוב.‏ *

תכנן מראש. בקהלת י’:10 נאמר שכאשר אדם משתמש בכלי ברזל קהה מבלי להשחיזו, הוא נאלץ להפעיל כוח רב. אך המשך הפסוק מציין: ”ויתרון הַכְשֵר חוכמה”, כלומר החוכמה מובילה להצלחה. לפיכך תכנון מוקדם יסייע לך להפיק את המרב מזמנך כפי שהשחזת כלי ברזל עוזרת לבעל מלאכה לעבוד ביעילות. דחה עניינים לא־הכרחיים שרק מכלים את זמנך ואת כוחותיך, או הימנע מהם לחלוטין. אם אתה רואה שעומד לרשותך זמן נוסף מפני שסיימת את כל מה שהיה עליך לעשות, תוכל להתפנות למטלה שתכננת לבצע במועד מאוחר יותר. תכנון מוקדם יגביר את יעילותך כפי שהשחזת כלי ברזל מגבירה את יעילותו של בעל מלאכה.‏

פשט את חייך. למד לומר לא לעניינים לא־חשובים או לעיסוקים גוזלי זמן. יותר מדי פעילויות ותוכניות עלולות לגרום ללחצים מיותרים ולגרוע משמחתך.‏

דחיינות וחוסר החלטיות. ‏”שומר רוח [העוקב אחר הרוח] לא יזרע, ורואה בעבים [המתבונן בעננים] לא יקצור” (‏קהלת י”א:4‏). ניתן לדמות את הדחיינות לגנב הגוזל מאתנו את זמננו ויעילותנו. חקלאי המחכה למזג אוויר מושלם לעולם לא יזרע או יקצור. בדומה לכך, אנו אולי מאפשרים לחוסר הוודאות שבחיים לגרום לנו להיות לא־החלטיים. ייתכן גם שאנו נמנעים מלקבל החלטות כל עוד אין לנו כל פיסת מידע הנוגעת לעניין. כמובן, לפני קבלת החלטות משמעותיות חשוב לערוך מחקר ולהקדיש לנושא מחשבה מעמיקה. הדבר עולה בקנה אחד עם הכתוב במשלי י”ד:15‏: ”ערום יבין לאשורו”, כלומר הפיקח ישקול את צעדיו. עם זאת, מכורח המציאות עלינו לקבל החלטות רבות הכרוכות במידה מסוימת של אי־ודאות (‏קהלת י”א:6‏).‏

פרפקציוניזם. ‏”החוכמה אשר ממעל [או מאת אלוהים] היא... סבירה”, מציין הכתוב ביעקב ג’:17‏. אומנם סטנדרטים גבוהים הם ללא ספק דבר ראוי לשבח, אך קביעת סטנדרטים גבוהים מדי עלולה להוביל לאכזבה ואף לכישלון. למשל, אדם הלומד שפה חדשה צריך להיות מודע לעובדה שהוא יעשה טעויות ולהיות מוכן ללמוד מהן. אולם הפרפקציוניסט מצטמרר מהמחשבה לעשות טעות, ובזאת רק מעכב את התקדמותו. אם כן, עדיף פי כמה שיהיו לנו ציפיות סבירות. ”את צנועים חוכמה”, נאמר במשלי י”א:2‏. אנשים צנועים וענווים אינם מייחסים לעצמם חשיבות רבה מדי ובדרך כלל אינם חוששים לצחוק על עצמם.‏

מצא איזון בין עבודה למנוחה. ‏”טוב מלוא כף נחת [מנוחה] ממלוא חופניים עמל ורעות רוח [רדיפה אחר הרוח]” (‏קהלת ד’:6‏). בדרך כלל אנשים המכורים לעבודה אינם מאפשרים לעצמם ליהנות מפרי עמלם. הם פשוט נותרים ללא זמן ומגיעים לידי אפיסת כוחות. מצד שני, אנשים עצלנים בוחרים ב”מלוא חופניים” מנוחה ומבזבזים זמן יקר. המקרא מעודד אותנו לטפח את ההשקפה המאוזנת לפיה יש לעבוד קשה וגם ליהנות מפרי עמלנו. השמחה הנלווית לעבודה קשה ”מתת אלוהים היא” (‏קהלת ה’:18‏).‏

הקפד על שינה מספקת. ‏”בשלום... אשכבה ואישן”, אמר אחד מכותבי המקרא (תהלים ד’:9). רוב המבוגרים זקוקים מדי לילה לכשמונה שעות שינה כדי למלא את המצברים מבחינה גופנית, רגשית ושכלית. שינה אינה בזבוז זמן מכיוון שהיא משפרת את הריכוז, מגבשת את הזיכרון ותורמת ללמידה. אולם חסך שינה פוגע בלמידה וגורם לתאונות, לטעויות ולעצבנות.‏

הצב יעדים מציאותיים. ‏”טוב מראה עיניים מהלוך נפש [מרדיפה אחרי מאוויי הנפש]” (‏קהלת ו’:9‏). מה אנו למדים מכך? אדם חכם אינו מאפשר למאוויי לבו לשלוט בחייו, בייחוד אם הם אינם מציאותיים או בלתי ניתנים להשגה. לכן הוא אינו מסתנוור מהצעות מפתות בפרסומות, והוא מגלה זהירות בכל הנוגע לשימוש בכרטיס האשראי. הוא לומד לשמוח בחלקו — ממה ש’רואות עיניו’.‏

בחן את ערכיך. בהתאם לערכיך אתה מחליט אילו דברים הם טובים, חשובים ובעלי ערך. אם חייך היו חץ, ערכיך היו מכוונים אותו אל המטרה. ערכים טובים יסייעו לך לקבוע סדרי עדיפויות נכונים ולנצל בצורה הטובה ביותר את הזמן העומד לרשותך יום אחר יום ושעה אחר שעה. היכן תוכל למצוא ערכים כאלה? רבים פונים למקרא מפני שהם נוכחו לדעת שגלומה בו חוכמה עילאית (‏משלי ב’:6, 7‏).‏

הפוך את האהבה לערך עליון. האהבה ”היא קשר מושלם של אחדות”, מציין הכתוב בקולוסים ג’:14‏. לא נוכל להיות מאושרים באמת ולחוש ביטחון רגשי ללא אהבה, בייחוד בחוג המשפחה. מי שמתעלמים מעובדה זו ומתמקדים ברדיפה אחר עושר או קריירה למעשה צוברים לעצמם אומללות. לא בכדי מציג המקרא את האהבה כערך עליון ומזכיר אותה מאות פעמים בין דפיו (‏קורינתים א’. י”ג:1–3;‏ יוחנן א’. ד’:8‏).‏

הקצה זמן לסיפוק צרכיך הרוחניים. לג’ף הייתה אישה אוהבת, שני ילדים מאושרים, חברים טובים ועבודה מספקת כפרמדיק. אולם פעמים רבות במסגרת עבודתו הוא ראה מקרוב כיצד אנשים סובלים ומתים. ”האם ככה צריכים להיות החיים?” הוא תהה. בהמשך קרא ג’ף מספר פרסומים מקראיים של עדי־יהוה ומצא בהם תשובות מספקות לשאלותיו.‏

ג’ף סיפר לאשתו ולילדיו על מה שלמד, וגם הם גילו עניין בכך. זו הייתה תחילתו של מסע רוחני שהעשיר את חייהם וסייע להם לנצל את זמנם בצורה חכמה הרבה יותר. לימוד המקרא גם העניק להם את התקווה הנפלאה לחיות לנצח בעולם נטול ריקנות וסבל (‏ההתגלות כ”א:3, 4‏).‏

חווייתו של ג’ף מהווה הוכחה לאמיתות דבריו של ישוע המשיח: ”אשרי המשוועים לדברים רוחניים” (‏מתי ה’:3‏). האם אתה מוכן להקצות מעט מזמנך לסיפוק צרכיך הרוחניים? היֵה סמוך ובטוח שזו ההשקעה הכדאית ביותר, שהרי כך תוכל לרכוש את החוכמה שתאפשר לך להפיק את המרב לא רק מכל יום ויום אלא גם מחייך במלואם.‏