ריאיון | מאסימו טיסטרלי
מהנדס רובוטיקה מסביר מדוע הוא מאמין בבורא
פרופסור מאסימו טיסטרלי הוא מדען באוניברסיטת סאסארי שבאיטליה. הוא משמש כעורך משנה של שלושה כתבי עת מדעיים בינלאומיים, והוא גם השתתף בכתיבתם של למעלה ממאה חיבורים מדעיים. הוא חוקר כיצד בני האדם מזהים פנים ומבצעים פעולות פשוטות לכאורה, כמו לתפוס כדור. בהתבסס על מחקריו הוא מתכנן מערכות ראייה עבור רובוטים המחקות את מערכת הראייה האנושית. כתב עורו! שאל אותו על אמונתו ועל עבודתו כמדען.
מהו הרקע הדתי שלך?
הוריי היו קתולים אבל לא היו אדוקים באמונתם. בצעירותי נטיתי לכיוון האתיאיזם. למדתי שהחיים נוצרו בתהליכים אבולוציוניים וקיבלתי זאת כעובדה מוגמרת. אבל למרות שלא האמנתי בקיומו של בורא, סברתי שחייב להיות משהו נעלה מאתנו. רציתי לגלות מהו, ולכן חקרתי את הבודהיזם, את ההינדואיזם ואת הטאואיזם, אבל תורות אלה לא סיפקו מענה לשאלותיי.
מה גרם לך להתעניין במדע?
כבר בילדותי התעניינתי מאוד במכונות. אפילו נהגתי לפרק את הצעצועים האלקטרוניים שלי לחלקים ולחברם מחדש. הייתי ממטיר על אבי, שהיה מהנדס מערכות תקשורת, אינסוף שאלות בנוגע לאופן שבו פועלים מכשירי רדיו ומכשירי טלפון.
באילו תחומי מדע אתה עוסק?
למדתי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת ג׳נובה ועשיתי מחקר דוקטורט בתחום של תכנון רובוטים. התמחיתי בחקר מערכת הראייה האנושית ובמציאת דרכים לחקותה בענף הרובוטיקה.
מדוע התעניינת במערכת הראייה האנושית?
זו מערכת מתוחכמת ביותר הכוללת לא רק את העיניים,
אלא הרבה מעבר לכך: היא כוללת בתוכה גם את האמצעים לתרגם את מה שאנו רואים. לדוגמה, חשוב על התהליכים המתרחשים כאשר אתה תופס כדור. בזמן שאתה רץ לתפוס אותו, עדשת העין שלך ממקדת את התמונה של הכדור על הרשתית שלך. תמונה זו נעה על הרשתית לפי תנועת הכדור ותנועת העין שלך. כמובן, כשאתה מנסה לתפוס כדור אתה ממקד בו את עיניך, ואז התמונה שלו מתקבעת על הרשתית שלך, בעוד שהרקע ”זז”.בו בזמן מערכת הראייה שלך מחשבת את מהירותו ואת מסלולו של הכדור. למרבה הפלא, החישובים מתחילים כבר ברשתית, בזמן שהעין שלך אומדת את תנועת הכדור ביחס לרקע. ואז העצב האופטי שלך שולח את האותות הנוצרים ברשתית אל המוח, המבצע עיבוד נוסף של המידע ושולח לגופך פקודות המורות לך לתפוס את הכדור. זהו תהליך מורכב להדהים.
מה שכנע אותך שקיים בורא?
ב־1990 שהיתי מספר חודשים בדבלין שבאירלנד במסגרת מחקר שעשיתי בטריניטי קולג׳. בדרך הביתה אשתי ברברה ואני שוחחנו על עתיד ילדינו. החלטנו גם לבקר את אחותי, שהייתה אחת מעדי־יהוה. היא נתנה לי את הספר החיים — כיצד נוצרו? על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה? התרשמתי מהמחקר הקפדני שנעשה לשם כתיבת הספר. פתאום הבנתי שקיבלתי את תורת האבולוציה כעובדה מבלי לבדוק אם באמת יש ראיות התומכות בה. לדוגמה, הנחתי שממצאי המאובנים תומכים במידה רבה באבולוציה. אך אין זה כך. למעשה, ככל שהמשכתי לחקור את האבולוציה כך השתכנעתי שתיאוריה זו נשענת יותר על הצהרות יהירות מאשר על עובדות.
חשבתי על עבודתי בתחום הרובוטיקה. את התכנון של מי אני מנסה לחקות?
ואז חשבתי על עבודתי בתחום הרובוטיקה. את התכנון של מי אני מנסה לחקות? לעולם לא אהיה מסוגל לתכנן רובוט שיוכל לתפוס כדור כפי שאנו יכולים. אומנם ניתן לתכנת רובוט לתפוס כדור, אבל הוא יוכל לעשות זאת רק בתנאים מבוקרים ביותר. הוא לא יוכל לתפוס כדור בתנאים שהוא לא תוכנת לעשות זאת. יכולת הלמידה שלנו נעלה עד לאין שיעור מזו של מכונה, ולכל מכונה, ולו הפשוטה ביותר, יש יוצר. זו הייתה רק אחת מן העובדות הרבות שהובילו אותי למסקנה שחייב להיות מישהו שיצר אותנו.
מדוע הפכת לאחד מעדי־יהוה?
אחת הסיבות לכך היא שברברה ואני אהבנו את שיטות הלימוד היסודיות שלהם. התרשמתי במיוחד מהמחקר הנעשה לשם כתיבת פרסומיהם. מחקרים מבוססים מעניינים אנשים כמוני האוהבים להתעמק בפרטים. לדוגמה, עניינו אותי מאוד הנבואות, או התחזיות, הרבות שבמקרא. כשחקרתי אותן השתכנעתי שהמקרא הוא באמת ספר מאת מאלוהים. ב־1992 ברברה ואני נטבלנו כעדי־יהוה.
האם לימודי המדע שלך החלישו את אמונתך?
ההיפך, המדע חיזק את אמונתי. אפשר לקחת לדוגמה את האופן שבו אנו מזהים פנים. תינוק יכול לזהות פנים תוך מספר שעות לאחר לידתו. אתה ואני יכולים מייד לזהות אדם שאנו מכירים, אפילו אם הוא נמצא בין הרבה אנשים. אנחנו יכולים אפילו להבחין במצבו הרגשי. עם זאת, ייתכן שאנחנו בכלל לא מודעים לכך שתהליכים אלה כרוכים בעיבוד כמות עצומה של מידע במהירות אדירה.
אני משוכנע לחלוטין שמערכת הראייה שלנו היא מתנה יקרה מיהוה אלוהים. המתנות שהוא נתן לנו, וביניהן המקרא, מניעות אותי להודות לו ולספר לאחרים על אודותיו. אחרי הכול, חוש הצדק שלי אומר לי שמגיע לו לקבל את הקרדיט על יצירותיו.