עזרה מ׳אלוהי הנחמה’
עזרה מ’אלוהי הנחמה’
המלך דוד חווה ייסורים רבים ונתקף בלא מעט מחשבות טורדות. אולם הוא מעולם לא פקפק בכך שהבורא מבין אותנו מכל הבחינות. הוא כתב: ”יהוה, חקרתני ותדע. אתה ידעת שבתי וקומי, בַּנְתָה לְרֵעִי [מחשבתי] מרחוק. כי אין מילה בלשוני, הן יהוה ידעת כולה” (תהלים קל״ט:1, 2, 4, 23).
גם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבוראנו מבין אותנו ומודע למעמסה שהדיכאון עלול להטיל על שכלנו וגופנו הלא־מושלמים. הוא יודע מה גורם לדיכאון ואיך נוכל בנסיבות העכשוויות להתמודד עם המצב בדרך הטובה ביותר. יתר על כן, הוא גילה כיצד ירפא את הדיכאון לעד. לא נוכל לייחל לעזרה טובה יותר מזו של אלוהינו הרחום ”המנחם את הנדכאים” (קורינתים ב׳. ז׳:6).
אולם אנשים השרויים בדיכאון תוהים לפעמים כיצד אלוהים יכול לעזור להם בשעה שהם מתנסים ברגשות כואבים.
◼ האם אלוהים קשוב לאנשים הסובלים מדיכאון?
אלוהים קרוב למשרתיו הסובלים מדיכאון עד כדי כך שנאמר עליו שהוא כאילו שוכן עם ’דַכָא ושפל רוח, ומחיה רוח שפָלים ולב נדכאים’ (ישעיהו נ״ז:15). עד כמה מנחם לדעת ש”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע” (תהלים ל״ד:19).
◼ כיצד יכולים אנשים הסובלים מדיכאון לזכות לנחמה מאלוהים?
בכל שעה יכולים משרתי אלוהים לפנות ל’שומע התפילה’, היכול לעזור לנו להתמודד עם רגשות כואבים ומצבים מעיקים (תהלים ס״ה:3). המקרא קורא לנו לשפוך את ליבנו לפניו: ”אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7).
◼ מה אם אנו חשים חסרי ערך, והדבר גורם לנו לחשוב שתפילותינו אינן נשמעות?
הדיכאון עלול להביא אותנו למסקנה שאין אנו עושים די כדי להשביע את רצון אלוהים. אך אבינו שבשמיים מגלה הבנה כלפי רגשותינו השבריריים ו’זוכר כי עפר אנחנו’ (תהלים ק״ג:14). גם אם ”ליבנו ירשיע אותנו”, נוכל ’להשקיט את לבבנו’ ולזכור ש”האלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכול” (יוחנן א׳. ג׳:19, 20). לפיכך, תוכל לחזור בתפילותיך על ביטויים שקראת בפסוקים כגון תהלים ט׳:10, 11; י׳:12, 14, 17; ו־כ״ה:17.
◼ מה אם אנו שרויים בסערת רגשות המקשה עלינו להביע במילים את מה שאנו מרגישים?
כאשר רגשות כואבים מציפים אותך עד כדי כך שהדבר מקשה עליך לדבר בהיגיון, אל תרים ידיים! המשך לפנות אל ”אב הרחמים ואלוהי כל נחמה”, בידיעה שהוא מודע לרגשותיך ולצורכיך (קורינתים ב׳. א׳:3). מריה, שהוזכרה קודם לכן בסדרת מאמרים זו, אומרת: ”לפעמים, כאשר אני מאוד מבולבלת, אני לא יודעת על מה להתפלל. אבל אני יודעת שאלוהים מבין אותי ועוזר לי”.
◼ כיצד אלוהים עונה לתפילותינו?
המקרא אינו אומר שאלוהים יסיר כעת את כל פיליפים ד׳:13). ”כאשר סבלתי לראשונה מדיכאון”, מודה מרטינה, ”ביקשתי מיהוה מרפא מיידי כי חשבתי שלא אוכל לשאת זאת עוד. עכשיו די לי להתפלל יום יום לאלוהים ולבקש ממנו שייתן לי כוח”.
קשיינו. אולם, אלוהים כן מעניק לנו את הכוח להתמודד עם ”הכול” — כולל דיכאון (כתבי־הקודש הם מקור חיוני של כוח רוחני המסייע לחולה להתמודד עם דיכאונו. שרה, הנאבקת בדיכאון זה 35 שנה, רואה באופן אישי עד כמה כדאי לקרוא מדי יום במקרא. היא אומרת: ”אני מאוד מעריכה את עזרתם של אנשי הרפואה. אך מעל לכול אני מכירה בתועלת הרוחנית והמעשית של הקריאה בדבר־אלוהים. הפכתי את הקריאה במקרא להרגל”.
הקץ לדיכאון!
בתקופת חייו עלי אדמות הפגין ישוע המשיח את הכוח שהעניק לו אלוהים לרפא מחלות דואבות. הוא השתוקק להביא הקלה לאנשים שסבלו ממחלות קשות. יתרה מזו, הוא עצמו ידע טעמם של ייסורים רגשיים. בלילה שלפני מותו מות ייסורים, ”הקריב תפילות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות אל היכול להושיעו ממוות” (עברים ה׳:7). ישוע סבל באותה עת ייסורים עזים, אך כיום אנו מפיקים מכך תועלת מפני שהוא מבין לליבנו ו”יכול לעזור לאלה אשר נתונים בניסיון” (עברים ב׳:18; יוחנן א׳. ב׳:1, 2).
המקרא מגלה לנו שאלוהים מתכוון לשים קץ לכל התנאים המצערים הגורמים לדיכאון. הוא מבטיחנו: ”הנני בורא שמיים חדשים וארץ חדשה; ולא תיזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא” (ישעיהו ס״ה:17, 18). ’השמיים החדשים’, מלכות אלוהים, יביאו לידי כך ש’הארץ החדשה’, חברת אנשים צדיקים, תיהנה מבריאות מושלמת מבחינה פיזית, רגשית ורוחנית. כל המחלות ימוגרו לבלי שוב.
[קטע מוגדל בעמוד 9]
”קראתי שמך, יהוה, מבור תחתיות. קולי שמעת. אל תעלם אוזנך לרווחתי, לשוועתי. קָרַבת ביום אקראך. אמרת: ’אל תירא’” (איכה ג׳:55–57)
[תיבה/תמונות בעמוד 7]
’עודד את הנכאים’
כאשר ברברה מרגישה כי אין היא יכולה לשאת עוד את תחושת הדיכאון ואת ההרגשה שהיא חסרת כל ערך, היא ובעלה מתקשרים לג׳ררד, חבר משפחה המשמש כזקן־קהילה. הוא תמיד מקשיב בסבלנות כאשר ברברה פורצת בבכי בלתי נשלט ומספרת לו שוב ושוב על אותן מחשבות מייסרות שכבר סיפרה לו עליהן בעבר.
ג׳ררד למד להקשיב מבלי להישמע ביקורתי, וכחן או שיפוטי (יעקב א׳:19). הוא למד לנהוג על־פי עצת המקרא ו’לעודד את הנכאים’ (תסלוניקים א׳. ה׳:14). הוא מרגיע בסבלנות את ברברה ואומר לה שהיא מאוד יקרה ליהוה אלוהים, למשפחתה ולחבריה. ג׳ררד בדרך כלל מקריא לה מן המקרא פסוק מעודד או שניים, למרות שבעבר כבר קרא לה את חלקם. בכל שיחת טלפון כזו הוא מציע להתפלל יחד איתה ועם בעלה, ותפילתו תמיד מעודדת אותם מאוד (יעקב ה׳:14, 15).
ג׳ררד יודע היטב כי הוא אינו רופא מוסמך, והוא אף פעם אינו מנסה למלא את תפקידם של רופאיה. אולם הוא כן משלים את הטיפול הרפואי שהיא מקבלת בעזרת משהו שרופאים מעטים מעניקים — פסוקים מעודדים ותפילות מנחמות.
כדי ’לעודד את הנכאים’
תוכל לומר: ”רק רציתי שתדע שאתה במחשבות שלי. אני יודע שאתה לא תמיד מרגיש טוב. מה שלומך בימים אלה?”
זכור: דבר בכנות והקשב באמפתיה, גם אם האדם השרוי בדיכאון חוזר על אותם דברים שאמר בעבר.
תוכל לומר: ”אני ממש מתרשם ממה שאתה מסוגל לעשות (או ”אני מתרשם מהתכונות המשיחיות שאתה מגלה”) למרות מגבלותיך הבריאותיות. יכול להיות שאתה מרגיש שאתה רוצה לעשות יותר, אבל יהוה אוהב ומעריך אותך, וגם אנחנו”.
זכור: נהג ברחמים ובאדיבות.
תוכל לומר: ”נתקלתי בפסוק המעודד הזה”. או ”חשבתי עליך כשקראתי שוב את הפסוק האהוב עליי”. ואז קרא או צטט את הפסוק.
זכור: אל תישמע כמי שמטיף מוסר.
[תיבה בעמוד 9]
נחמה מתוך כתבי־הקודש
לוריין מוצאת חיזוק בהבטחת יהוה הכתובה בישעיהו מ״א:10: ”אל תירא, כי עימך אני. אל תשתע, כי אני אלוהיך. אימצתיך [חיזקתיך] אף עזרתיך, אף תמכתיך בימין צדקי”.
אלברו אומר שהוא לא אחת מוצא נחמה בכתוב בתהלים ל״ד:5, 7: ”דרשתי את יהוה וענני, ומכל מגוּרותיי [פחדיי] הצילני. זה עני [מעונה] קרא, ויהוה שמע, ומכל צרותיו הושיעו”.
נאויה אומר שהוא תמיד מתעודד אחרי שהוא קורא בתהלים מ׳:2, 3: ”קווֹה קיוויתי יהוה, ויט אליי וישמע שוועתי [קריאתי לעזרה]. ... כונן אשוריי [חיזק את צעדיי]”.
תהלים קמ״ז:3 נוסך בנאוקו את הביטחון שיהוה ”רופא לשבורי לב, ומְחַבֵש לעצבותם [חובש את פצעיהם]”.
דבריו של ישוע הכתובים בלוקס י״ב:6, 7 מחזקים את בטחונה של אליז בכך שיהוה דואג לה: ”האם לא נמכרות חמש ציפורים בשני איסרים? גם אחת מהן אינה נשכחת מלפני אלוהים. ואולם אפילו שערות ראשכם נמנו כולן. אל תפחדו; יקרים אתם מציפורים רבות”.
פסוקים נוספים:
תהלים ל״ט:13: ”שימעה תפילתי, יהוה, ושוועתי האזינה. אל דמעתי אל תחרש”.
קורינתים ב׳. ז׳:6: אלוהים ”מנחם את הנדכאים”.
פטרוס א׳. ה׳:7: ”השליכו עליו [על אלוהים] כל יהבכם, כי הוא דואג לכם”.