האבולוציה — האם היא עובדה?
האבולוציה — האם היא עובדה?
”האבולוציה היא עובדה מוגמרת כחום השמש”, טוען הפרופסור ריצ׳רד דוקינס, מדען אבולוציוני בכיר. ניסויים ותצפיות ישירות מוכיחים מעל לכל ספק שהשמש חמה. אך האם ישנם ניסויים ותצפיות ישירות התומכים בתורת האבולוציה באותה מידה של ודאות?
לפני שנשיב על השאלה יש להבהיר דבר מה. מדענים רבים שמים לב שבחלוף הזמן צאצאים של בעלי חיים וצמחים עשויים להשתנות קמעה. צ׳ארלס דרווין כינה תהליך זה ”תורת המוצא הכרוכה במיוּרים [מיור=השתנות]”. שינויים אלה נצפים ישירות, מתועדים בניסויים ונעשה בהם שימוש מחוכם על־ידי מגדלי בעלי חיים וצמחים. * השינויים הללו הם בגדר עובדה. ואולם, המדענים מייחסים לשינויים הקלים האלה את המונח ”מיקרואבולוציה”. המונח עצמו מרמז על עמדתם של מדענים, לפיה השינויים המזעריים מוכיחים תופעה שונה בתכלית, תופעה שלא נצפתה מעולם, שאותה הם מכנים מאקרואבולוציה.
למעשה, דרווין הרחיק לכת הרבה מעבר לשינויים הנצפים. הוא כתב בספרו הנודע מוצא המינים: ”אני רואה את כל היצירים לא כמעשי־בריאה מיוחדים אלא כבני־בניהם של יצירים מועטים”. דרווין אמר שלאורך פרקי זמן עצומים, אותם ”יצירים מועטים” מקוריים, או צורות חיים פשוטות לכאורה, התפתחו אט אט בעזרת ”מיורים [שינויים] קלים מאוד”, והפכו למיליוני צורות החיים הקיימות כיום על פני האדמה. האבולוציוניסטים מלמדים כי שינויים קלים אלה הצטברו והולידו את השינויים הגדולים שנדרשו כדי להפוך דגים לדו־חיים וקופים לבני אדם. שינויים גדולים משוערים אלה מוגדרים כמאקרואבולוציה. טענה שנייה זו מתקבלת על דעת רבים. לתפיסתם, ’אם שינויים קלים יכולים לחול במין עצמו, מדוע שהאבולוציה לא תיצור שינויים גדולים במשך פרקי זמן ארוכים?’ *
תורת המאקרואבולוציה נשענת על שלוש הנחות יסוד:
1. המוטציות מספקות את חומרי הגלם הדרושים ליצירת מינים חדשים. *
2. תהליך הברירה הטבעית אחראי ליצירת מינים חדשים.
3. עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה בצמחים ובבעלי חיים.
האם הראיות למאקרואבולוציה מוצקות דיין כדי להחשיבה לעובדה?
האם מוטציות יכולות ליצור מינים חדשים?
פרטים רבים בצמחים ובבעלי חיים נקבעים * חוקרים גילו כי מוטציות, כלומר שינויים אקראיים בצופן הגנטי, מסוגלות לחולל שינויים בצאצאי צמחים ובעלי חיים. בשנת 1946 הכריז הרמן ג׳. מילר, חתן פרס נובל ומייסד חקר המוטציות: ”הצטברות של הרבה שינויים נדירים ולרוב זעירים היא האמצעי העיקרי להשבחה מלאכותית של בעלי חיים וצמחים, ולא זו בלבד אלא שזו בראש ובראשונה הדרך שבה האבולוציה הטבעית מתחוללת על־פי הברירה הטבעית”.
על־פי ההוראות הקיימות בצופן הגנטי המצוי בגרעין כל תא.תורת המאקרואבולוציה מושתתת על הטענה כי המוטציות מסוגלות להביא ליצירת מינים חדשים ואף למשפחות חדשות של צמחים ובעלי חיים. הניתן בדרך כלשהי לבחון טענה נועזת זו? הבה נראה מה נחשף בעקבות כ־100 שנות מחקר בתחום הגנטיקה.
בשנות ה־30 המאוחרות אימצו המדענים בהתלהבות את הרעיון שאם הברירה הטבעית מסוגלת ליצור מינים חדשים של צמחים בעזרת מוטציות אקראיות, כי אז ברירה מלאכותית ומבוקרת של מוטציות תביא לתוצאות יעילות יותר. ”תחושת אופוריה פשטה בקרב רוב הביולוגים ובייחוד בקרב הגנטיקאים ומגדלי הצמחים ובעלי החיים”, אמר בראיון לכתב העת עורו! וולף־אקהרט לוניג, מדען ממכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים בגרמניה. על מה האופוריה? לוניג, החוקר כבר 28 שנה את המוטציות בצמחים, אמר: ”חוקרים אלה סברו שהגיע הזמן לחולל מהפכה בשיטה המסורתית של השבחת צמחים ובעלי חיים. לתפיסתם, אם הם יחוללו מוטציות רצויות ויִבְררו ביניהן, יוכלו ליצור צמחים ובעלי חיים משופרים”. *
מדענים בארצות־הברית, באסיה ובאירופה פתחו בתוכניות מחקר עתירות תקציב ויישמו שיטות שנועדו לזרז את תהליך האבולוציה. ומה היו התוצאות לאחר למעלה מ־40 שנות מחקר אינטנסיבי? ”למרות ההוצאות הכספיות האדירות”, אומר החוקר פטר פון זנבוש, ”הניסיון לטפח זנים פוריים יותר בעזרת חשיפה לקרינה נחל במידה רבה כישלון”. לוניג ציין: ”בשנות ה־80 נופצו התקוות והאופוריה של המדענים ונמוגו בכישלון חובק עולם. השבחה בעזרת מוטציות כתחום מחקר נפרד נזנחה בארצות המערב. כמעט כל המוטנטים (אורגניזמים שנוצרו על־ידי מוטציות) התאפיינו ב’תכונות ברירה שליליות’, כלומר, מתו או היו חלשים יותר מהזנים הטבעיים”. *
למרות הכול, הנתונים שנצברו עד כה לאחר כ־100 שנות מחקר בנושא המוטציות ככלל
ולאחר 70 שנה של השבחה בעזרת מוטציות בפרט, מאפשרים למדענים להסיק מסקנות ביחס ליכולת של המוטציות ליצור מינים חדשים. לוניג בחן את הראיות והסיק: ”מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [של צמח או בעל חיים] למין חדש לגמרי. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם כל הניסויים ועם כל הממצאים שהתקבלו מחקר המוטציות במאה ה־20 וכמו גם עם חוקי ההסתברות. אם כן, מחוק השוֹנוּת החוזרת עולה כי מינים הנבדלים במובהק מבחינה גנטית ממינים אחרים, ניחנים במחסומים של ממש שלא ניתן לבטלם או לחרוג מהם על־ידי מוטציות מקריות”.מה משתמע מן העובדות המובאות לעיל? אם מדענים בעלי הכשרה מיוחדת אינם מסוגלים ליצור מינים חדשים על־ידי יצירה וברירה מלאכותיות של מוטציות חיוביות, האם מתקבל על הדעת שתהליך לא־תבוני יעשה עבודה טובה יותר? אם המחקר מלמד שמוטציות אינן יכולות להפוך מין מקורי למין חדש לגמרי, כיצד התרחשה לכאורה המאקרואבולוציה?
האם הברירה הטבעית אחראית ליצירת מינים חדשים?
דרווין גרס כי הברירה הטבעית, להגדרתו, תעדיף צורות חיים המתאימות ביותר לסביבה, ואילו צורות חיים פחות מתאימות בסופו של דבר ייכחדו. אבולוציוניסטים בני זמננו מלמדים שככל שהמינים מתפזרים ונעשים מבודדים, בוחרת הברירה הטבעית את מי שהפכו באמצעות מוטציות גנטיות למותאמים ביותר לסביבתם החדשה. לטענתם, כתוצאה מכך אותן קבוצות מבודדות מתפתחות והופכות למינים חדשים לגמרי.
כאמור, הראיות המתקבלות מן המחקר מראות בעליל כי מוטציות אינן יכולות להניב סוגים חדשים לגמרי של צמחים ובעלי חיים. אם כן, אילו הוכחות מספקים חסידי האבולוציה כתימוכין לטענה שהברירה הטבעית בוחרת מוטציות מועילות ליצירת מינים חדשים? בחוברת שיצאה לאור ב־1999 מטעם האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) בארה״ב, נאמר: ”דוגמה משכנעת במיוחד של ספיציאציה [יצירת מינים חדשים] היא 13 מיני הפָּרושים שחקר דרווין באיי גַלַפַּגוֹס, המוכרים כיום כפרושי דרווין”.
בשנות ה־70 החלה קבוצת מחקר בראשות פיטר ורוזמרי גרנט לחקור את הפרושים הללו והתברר שלאחר שנת בצורת אחת, פרושים בעלי מקור גדול במקצת שרדו יותר בהשוואה לבעלי המקור הקטן יותר. מאחר שגודל המקור וצורתו הם אחת הדרכים העיקריות להגדרת 13 מיני הפרושים, נחשבו ממצאים אלו למשמעותיים. בחוברת נאמר: ”פיטר ורוזמרי גרנט העריכו שאם תפקוד את האיים האלה בצורת מדי 10 שנים בערך, צפוי לצוץ מין חדש של פרושים בתוך 200 שנה בלבד”.
אלא שהחוברת מטעם NAS השמיטה מספר עובדות חשובות ומביכות. בשנים שחלפו מאז הבצורת, שבו הפרושים בעלי המקור הקצר להיות הרוב באוכלוסייה. זו הסיבה שפיטר גרנט
ולייל גיבס, סטודנט לתארים גבוהים, כתבו בכתב העת המדעי נייצ׳ר כי הם היו עדים ”לנסיגה בכיווניות תהליך הברירה הטבעית”. בשנת 1991 כתב גרנט כי ”האוכלוסייה הנתונה לתהליך הברירה הטבעית, מיטלטלת הלוך ושוב” בכל פעם שהאקלים משתנה. עוד גילו החוקרים כי חלק מ”מיני” הפרושים השונים מזדווגים זה עם זה וצאצאיהם שורדים טוב יותר מהוריהם. פיטר ורוזמרי גרנט הגיעו למסקנה שאם הזיווג ההדדי יימשך, הוא צפוי להוביל למיזוג של שני ”מינים” למין אחד בלבד בתוך 200 שנה.עוד בשנת 1966 כתב הביולוג האבולוציוני ג׳ורג׳ כריסטופר ויליאמס: ”צר לי שתורת הברירה הטבעית פותחה קודם כול כהסבר לשינויים האבולוציוניים. היא חשובה בהרבה כהסבר לשימור תהליך האדפטציה (התאמה)”. התיאורטיקן האבולוציוני ג׳פרי שוורץ כתב בשנת 1999 שאם מסקנותיו של ויליאמס נכונות, כי אז הברירה הטבעית מסייעת למינים להסתגל לתנאי הקיום המשתנים, אבל ”אין היא יוצרת דבר חדש”.
ואכן פרושי דרווין אינם הופכים ל”דבר חדש”. הם עדיין פרושים. והעובדה שהם מזדווגים בינם לבין עצמם מטילה ספק בשיטות שנוקטים מספר אבולוציוניסטים להגדרת מין. יתרה מזו, הם חושפים את העובדה שאפילו אקדמיות יוקרתיות למדעים אינן מחוסנות מפני הצגת ראיות באופן מוטה.
האם עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה?
החוברת מטעם NAS שהוזכרה קודם לכן מותירה אצל הקורא את הרושם שהמאובנים שנמצאו על־ידי המדענים מהווים עדות מספקת למאקרואבולוציה. היא קובעת: ”נתגלו כל כך הרבה צורות ביניים בין דגים לדו־חיים, בין דו־חיים לזוחלים, בין זוחלים ליונקים ולאורך ההשתלשלות האבולוציונית של היונקים, שקשה על־פי־רוב לזהות חד־משמעית מתי אירע המעבר ממין אחד למשנהו”.
אמירה פסקנית זו מפתיעה למדי. מדוע? בשנת 2004 תיאר נשיונל ג׳יאוגרפיק את עדות המאובנים כ”סרט על אבולוציה שבו 999 מכל 000,1 תמונות אבדו על רצפת חדר העריכה”. האם אחת מכל אלף ”תמונות” אכן מאמתת את תהליך המאקרואבולוציה? מה באמת מראה עדות המאובנים? ניילז אלדרג’, אבולוציוניסט מושבע, מודה כי עדות המאובנים מראה שלאורך פרקי זמן ארוכים ”לא הצטברו כמעט שום שינויים אבולוציוניים ברוב המינים”.
עד כה חשפו ומיינו המדענים בעולם כולו כ־200 מיליון מאובנים גדולים ומיליארדי מיקרו־מאובנים. לא מעט חוקרים תמימי דעים שעדות נרחבת ומפורטת זו מראה שכל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו, ומינים רבים נעלמו במפתיע כלעומת שהופיעו. לאחר סקירת ראיות המאובנים, כתב הביולוג ג׳ונתן וולס: ”אין ספק שברמת הממלכות, המערכות והמחלקות, תורת המוצא הכרוכה במיוּרים ממקורות משותפים אינה עובדה נצפית. אם לשפוט על־פי המאובנים ועל־פי הראיות המולקולריות, אין זו אפילו תיאוריה מבוססת”.
אבולוציה — עובדה או בדיה?
מדוע אבולוציוניסטים בולטים רבים עומדים על כך שהמאקרואבולוציה היא עובדה? ריצ׳רד לוונטין, אבולוציוניסט רב־השפעה, מתח ביקורת על כמה מטיעוניו של ריצ׳רד דוקינס ואחר כך כתב שמדענים רבים מוכנים לקבל טענות מדעיות המנוגדות לשכל הישר ”משום שיש לנו מחויבות מוקדמת, מחויבות למטריאליזם”. * לא מעט מדענים מסרבים אפילו לשקול את האפשרות שקיים מתכנן תבוני, מפני שכפי שכתב לוונטין, ”לא נוכל לתת לאלוהים דריסת רגל”.
בעניין זה מצוטט הסוציולוג רודני סטרק בכתב העת סיינטיפיק אמריקן כמי שאמר: ”כבר 200 שנה משוּוק הרעיון שאם אתה רוצה להיות אדם מדעי עליך לשחרר את שכלך מכבלי הדת”. עוד ציין שבאוניברסיטאות מחקר ”המאמינים שמים מחסום לפיהם”, ואילו ”הלא־מאמינים מפלים אותם לרעה”. לדברי סטרק, ”קיימת מערכת תִגמול ללא־מאמינים בדרגים הגבוהים [של קהיליית המדע]”.
אם אתה מקבל את תורת המאקרואבולוציה כאמת לאמיתה, עליך להאמין שמדענים אגנוסטיים או אתיאיסטיים לא יתנו לדעותיהם האישיות להשפיע על פירושיהם לממצאים המדעיים. עליך להאמין שמוטציות ותהליך הברירה הטבעית יצרו את כל צורות החיים המורכבות, חרף העובדה שאחרי מאה שנות מחקר, חקר מיליארדי מוטציות מראה כי המוטציות לא הפכו אפילו לא מין מוגדר אחד בלבד למין אחר לגמרי. עליך להאמין שכל היצורים החיים התפתחו בהדרגה מאב קדמון משותף, על אף העובדה שעדות המאובנים מראה בבירור שהסוגים העיקריים של הצמחים ובעלי החיים הופיעו באופן פתאומי ולא התפתחו לסוגים אחרים, גם אחרי עידן ועידנים. האם אמונה כזו נשמעת כתפיסה המבוססת על עובדה או על בדיה?
[הערות שוליים]
^ ס׳ 3 מגדלי כלבים יכולים לזווג באופן מבוקר בין כלבים שונים ובסופו של דבר ליצור צאצאים בעלי רגליים קצרות יותר או שיער ארוך יותר משל הוריהם. עם זאת, השינויים שהם יוצרים נגרמים על־פי־רוב מליקוי בתפקוד הגנטי. לדוגמה, ממדיו הקטנים של כלב התחש הם תוצאה של כשל בצמיחת הסחוס הגורם לננסוּת.
^ ס׳ 4 המילה ”מין” ו”מינים” המופיעה פעמים רבות במאמר אינה זהה במובנה למילה ’מין’ שבספר בראשית הנושאת משמעות מקיפה יותר. מה שמוגדר בפי המדענים התפתחות של מין חדש הוא לרוב עניין של ואריציה של אותו ’מין’ על־פי המילה שבספר בראשית.
^ ס׳ 6 ראה המסגרת ”סיווג האורגניזמים”.
^ ס׳ 11 ממחקרים עולה כי הציטופלסמה של התא, קרום התא ומבנים אחרים ממלאים אף הם תפקיד בעיצוב דמותו של האורגניזם.
^ ס׳ 13 דברי לוניג במאמר זה הם מטעמו ואינם נאמרים בשם מכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים.
^ ס׳ 14 בניסויים במוטציות התברר שוב ושוב שמספר המוטנטים החדשים פחת בהתמדה, ואילו מוטנטים מאותו סוג שבו והופיעו בקביעות. על יסוד תופעה זו הגדיר לוניג את ”חוק השוֹנוּת החוזרת”. בנוסף לכך, פחות מאחוז אחד מכלל המוטציות בצמחים נבחרו למחקר נוסף, ופחות מאחוז אחד מאלה נמצאו כמתאימים לשימוש מסחרי. התוצאות של השבחת בעלי חיים בעזרת מוטציות היו אף גרועות מאלו של הצמחים, והשיטה ננטשה לגמרי.
^ ס׳ 29 מטריאליזם במובן זה הוא התפיסה שהחומר הגשמי הינו הממשות היחידה או הבסיסית, ושכל דבר ביקום, כולל החיים, באו לידי קיום ללא שום התערבות על־טבעית בתהליך.
[קטע מוגדל בעמוד 15]
”מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [של צמח או בעל חיים] למין חדש לגמרי”
[קטע מוגדל בעמוד 16]
לפי עדות המאובנים, כל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו
[קטע מוגדל בעמוד 17]
פרושי דרווין מוכיחים לכל היותר שמין יכול להתאים את עצמו לשינויי אקלים
[טבלה בעמוד 14]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
סיווג האורגניזמים
האורגניזמים מסווגים לקבוצות שבהדרגה נעשות יותר ויותר מקיפות, החל במינים מסוימים וכלה בממלכות. * לדוגמה, השווה בין מיון בני אדם לבין מיון זבובי הפירות המובאים להלן.
בני אדם זבובי פירות
מין סַפּייֶנס מלנוגסטר
סוג הומו דרוֹזוֹפִילָה
משפחה הומינידים תסיסניתיים
סדרה פְּרִימַטִים זבוּבָאִים
מחלקה יונקים חרקים
מערכה מֵיתרנים פרוקי רגליים
ממלכה בעלי חיים בעלי חיים
[הערת שוליים]
^ ס׳ 49 שים לב: בבראשית פרק א׳ נאמר שהצמחים ובעלי החיים התרבו ”למיניהם” (בראשית א׳:12, 21, 24, 25). אך המילה המקראית ’מין’ אינה מונח מדעי ואין לבלבל בינה לבין התואר המדעי ”מין” (species).
[שלמי תודה]
הטבלה מבוססת על הספר אייקונים של אבולוציה — מדע או מיתוס? מדוע חלק ניכר ממה שאנו מלמדים בנושא האבולוציה שגוי (Icons of Evolution—Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong), מאת ג׳ונתן וֶלס.
[תמונות בעמוד 15]
זבוב פירות מוטנטי (למעלה), שצורתו פגומה, הוא עדיין זבוב פירות
[שלמי תודה]
.Dr. Jeremy Burgess/Photo Researchers, Inc ©
[תמונות בעמוד 15]
בניסויים במוטציות של צמחים התברר שוב ושוב שמספר המוטנטים החדשים פחת בהתמדה, ואילו מוטנטים מאותו סוג שבו והופיעו בקביעות (הצמח המוטנטי שבתמונה הוא בעל פרחים גדולים יותר)
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]
From a Photograph by Mrs. J. M. Cameron/U.S. National Archives photo
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]
ראשי פרושים: .Dr. Jeremy Burgess/Photo Researchers, Inc ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]
דינוזאור: Pat Canova/Index Stock Imagery ©; מאובנים: GOH CHAI HIN/AFP/Getty Images