עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

גבר עובד בשעה מאוחרת במשרד

נושא השער

האם אתה עושה יותר מדי?‏

האם אתה עושה יותר מדי?‏

האם יש לך תחושה שאתה עסוק מדי? אם כן, אינך היחיד. ”נראה שכולם בכל מקום עסוקים”, מדווח כתב העת האקונומיסט.‏

בסקר שנערך בשנת 2015 בקרב עובדים במשרה מלאה משמונה מדינות, רבים מהמשתתפים אמרו שהם מתקשים לעמוד גם בדרישות העבודה וגם בהתחייבויות המשפחתיות שלהם. הסיבות לכך הן בין היתר אחריות נוספת בעבודה או בבית, עלייה בהוצאות או שעות עבודה רבות יותר. בארצות הברית, למשל, עובדי משרה מלאה עובדים 47 שעות שבועיות בממוצע. כמעט 1 מתוך 5 ציין שהוא עובד 60 שעות בשבוע או יותר!‏

בסקר אחר שנערך ב־36 מדינות השיבו למעלה מרבע מהנשאלים שלעיתים קרובות הם חשים לחץ אפילו בשעות הפנאי! גם ילדים עלולים להרגיש מתוחים אם מעמיסים עליהם יותר מדי פעילויות.‏

אם אנו מוצאים את עצמנו מנסים כל הזמן לדחוס ללוח הזמנים שלנו עיסוקים רבים מדי, אנו עלולים להרגיש מתוחים בשל מה שמכונה ”לחץ זמן”. האם ניתן לחיות חיים מאוזנים יותר? איזה תפקיד יש להשקפותינו, בחירותינו ומטרותינו? נדון תחילה בארבע סיבות לכך שאנשים לפעמים מנסים לעשות יותר מדי.‏

1 הרצון לפרנס היטב את המשפחה

‏”עבדתי שבעה ימים בשבוע”, אומר אב ששמו גארי. ”עשיתי את זה כי תמיד היה משהו נוסף שרציתי לתת לילדים שלי. רציתי להעניק להם את מה שאף פעם לא היה לי”. למרות הכוונות הטובות של ההורים, עליהם לבחון את סדר העדיפויות שלהם. מספר מחקרים מראים שמבוגרים וילדים כאחד המייחסים חשיבות רבה לכסף ולנכסים חומריים הם פחות שמחים, פחות מרוצים מהחיים ופחות בריאים בהשוואה לאנשים לא־חומרניים.‏

ילד עצוב בחדר המלא בחפצים

ילדים הגדלים במשפחה ששמה דגש בחומרנות מאושרים פחות

במאמץ להכין את הילדים לקראת עתיד מוצלח, כמה הורים מעמיסים עוד ועוד פעילויות על ילדיהם ועל עצמם. הורים בעלי כוונות טובות ”מתנהגים כמו מפיקי תוכניות בידור בספינת תענוגות משפחתית ששטה במהירות מסחררת”, מציין הספר להציב את המשפחה במקום הראשון ‏(Putting Family First).‏

2 ’כמה שיותר, יותר טוב’‏

פרסומאים מנסים לשכנע אותנו שאנו מפסידים אם איננו קונים את המוצרים החדישים ביותר. האקונומיסט מציין: ”ים המוצרים העומדים לרשותנו רק יוצרים את התחושה שיש לנו פחות זמן”, מפני שהצרכנים ”מתקשים להחליט מה לקנות, במה לצפות או מה לאכול” בזמן המוגבל העומד לרשותם.‏

בשנת 1930 חזה כלכלן מצליח שהקדמה הטכנולוגית תעניק לעובדים יותר שעות פנאי. עד כמה הוא טעה! ”במקום לצאת [מהעבודה] מוקדם”, אומרת אליזבת קולברט, כתבת במגזין הניו יורקר, אנשים ”מוצאים דברים חדשים שהם צריכים” — ואותם דברים גובים מהם כסף וזמן.‏

3 הלחץ לעמוד בציפיות הסביבה

אנשים רבים עובדים שעות מייגעות כדי לא לאכזב את המעסיק. עמיתים לעבודה לעיתים גורמים לעובדים אחרים לחוש אשמים אם הם לא נשארים לעבוד עד מאוחר. בנוסף, בשל חוסר הוודאות הכלכלית אנשים רבים מוכנים לעבוד יותר שעות או להיות זמינים מסביב לשעון.‏

באופן דומה, יש הורים החשים לחץ לעמוד בקצב המסחרר של המשפחות האחרות. אם הם יסרבו ליישר קו עם הסובבים אותם, הם אולי ירגישו שהם ”מקפחים” את ילדיהם.‏

4 השאיפה למעמד והגשמה עצמית

טים, המתגורר בארצות הברית, אומר: ”אהבתי את העבודה שלי ותמיד נתתי מאה אחוז מעצמי. הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי”.‏

בדומה לטים רבים חושבים שיש קשר הדוק בין הדימוי העצמי שלהם לבין קצב החיים שלהם. מה התוצאה? ”תדמית האדם העסוק קיבלה סטטוס חברתי”, אומרת אליזבת קולברט, שצוטטה קודם לכן. היא מוסיפה: ”ככל שאתה עסוק יותר, אתה נראה חשוב יותר”.‏

למד להיות מאוזן

המקרא מעודד חריצות ועבודה קשה (‏משלי י”ג:4‏). אך הוא גם מעודד לגלות איזון. ”טוב מלוא כף נחת ממלוא חופניים עמל ורעות רוח”, נאמר בקהלת ד’:6‏. במילים אחרות, עדיף כף מלאה במנוחה מאשר שתי כפות מלאות בעבודה קשה וברדיפה אחר הרוח.‏

ניהול חיים מאוזנים תורם לבריאותנו הרגשית והגופנית. אך האם באמת אפשר להפחית את עיסוקינו או להוריד את הקצב? כן. להלן ארבע הצעות:‏

1 הגדר את ערכיך ומטרותיך

זה טבעי לרצות ביטחון כלכלי. אבל כמה כסף מספיק? מהי הצלחה? האם היא נמדדת רק על־פי ההכנסה או הנכסים החומריים? מעניין לציין שיותר מדי מנוחה או בילויים עלולים גם הם להגביר את לחץ הזמן.‏

טים, שצוטט לפני כן, אומר: ”אשתי ואני בחנו לעומק את סגנון החיים שלנו והחלטנו לפשט את חיינו. רשמנו בטבלה את נסיבותינו הנוכחיות ואת מטרותינו החדשות. שוחחנו על ההשלכות שהיו להחלטות שקיבלנו בעבר וחשבנו איך לממש את מטרותינו”.‏

2 אל תיכנע לתרבות הצריכה

המקרא מייעץ לנו שלא להיכנע ל”תאוות העיניים” (‏יוחנן א’. ב’:15–17‏). הפרסומות עלולות ללבות תאוות אלה, ובהשפעתן יש העובדים שעות ארוכות או משקיעים יותר מדי זמן או כסף בבילויים. כמובן, אי־אפשר להימנע מכל הפרסומות. אבל אתה יכול לצמצם את היחשפותך אליהן. מוטב גם שתשקול בכובד ראש מה הם צרכיך האמיתיים.‏

כמו כן, זכור שלחבריך יש השפעה רבה עליך. אם הם רודפים אחר דברים חומריים או מודדים הצלחה במונחים חומריים, עדיף שתמצא חברים בעלי סדר עדיפויות טוב יותר. ”הולך את חכמים יחכם”, נאמר במקרא (‏משלי י”ג:20‏).‏

3 הצב גבולות בעבודה

שוחח עם מעסיקך על עבודתך ועל סדר העדיפויות שלך. אל תרגיש אשם שיש לך חיים מחוץ לעבודה. הספר לעבוד בשביל לחיות מציין: ”מי שמותחים גבול בין העבודה לבין הבית או יוצאים לחופשות, מגלים כל פעם מחדש שסוף העולם לא הגיע בזמן היעדרותם” (Work to Live).‏

לגארי, שצוטט קודם לכן, היו חיים נוחים מבחינה כלכלית, והוא החליט להפחית את שעות העבודה שלו. ”דיברתי עם בני המשפחה והצעתי להם לפשט את סגנון חיינו”, הוא אמר. ”לאחר מכן התקדמנו בהדרגה לקראת מטרתנו. גם הגשתי למעסיק שלי הצעה לתוכנית עבודה שתדרוש ממני לעבוד פחות ימים בשבוע, והוא הסכים”.‏

4 תן עדיפות למשפחתך

בעלים ונשים צריכים לבלות זמן יחד, וילדים צריכים לבלות זמן עם הוריהם. לכן אל תנסה לעמוד בקצב של משפחות אחרות שנמצאות במעין מרוץ. ”הקצה זמן כדי לנוח ולהירגע”, מציע גארי, ”וותר על עיסוקים פחות חשובים”.‏

כשכל המשפחה נמצאת יחד, אל תאפשרו לטלוויזיה, לטלפונים ניידים ולמכשירים אחרים ליצור מחיצות ביניכם. אכלו לפחות ארוחה אחת יחד מדי יום, ונצלו את הארוחות כדי לשוחח כמשפחה. כאשר ההורים מיישמים עצה פשוטה זו, הילדים פורחים מבחינה רגשית ומצליחים יותר בלימודים.‏

בני משפחה משוחחים בהנאה בזמן הארוחה

נצלו את הארוחות כדי לשוחח כמשפחה

לסיום, שאל את עצמך: ’מה אני רוצה להשיג בחיים? מה אני רוצה עבור משפחתי?’ אם אתה רוצה ליהנות מחיים מאושרים ומספקים יותר, קבע סדר עדיפויות בהתאם לעצות הנבונות והמוכחות שבמקרא.‏