1.‏ מה מראה שכתבי־הקודש היו חשובים לישוע?‏

 דמיין את עצמך מקשיב לישוע מלמד.‏ הוא התייחס כל כך הרבה פעמים לכתבי־הקודש מהזיכרון שלו!‏ למעשה,‏ לפי התיעוד המקראי,‏ גם במילים הראשונות שאמר לאחר טבילתו וגם בחלק מהמילים האחרונות שאמר לפני מותו הוא ציטט מכתבי־הקודש (‏דב׳ ח׳:‏3;‏ תהל׳ ל״א:‏5;‏ לוקס ד׳:‏4;‏ כ״ג:‏46‏)‏.‏ b ובמהלך שלוש השנים וחצי בין אותם אירועים ישוע פעמים רבות קרא בציבור,‏ ציטט מכתבי־הקודש והסביר אותם (‏מתי ה׳:‏17,‏ 18,‏ 21,‏ 22,‏ 27,‏ 28;‏ לוקס ד׳:‏16–20‏)‏.‏

2.‏ מה עזר לישוע להכיר היטב את כתבי־הקודש עוד מילדותו?‏ (‏ראה תמונה בעמוד השער.‏)‏

² שנים לפני שישוע החל בשירותו הוא כבר נהג לקרוא בדבר־אלוהים ולהקשיב לו.‏ בבית הוא ללא ספק שמע את מרים ויוסף מצטטים מכתבי־הקודש בשיחותיהם היומיומיות (‏דב׳ ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ c אנחנו בטוחים שישוע הלך לבית הכנסת בכל שבת יחד עם משפחתו (‏לוקס ד׳:‏16‏)‏.‏ שם הוא ודאי הקשיב היטב כשהיו מקריאים את כתבי־הקודש.‏ עם הזמן ישוע למד לקרוא את הכתבים הקדושים בעצמו.‏ הוא לא רק הכיר היטב את כתבי־הקודש,‏ אלא גם אהב אותם ואפשר להם  להשפיע על מעשיו.‏ חשוב לדוגמה מה קרה בבית המקדש כשישוע היה רק בן 12.‏ המורים,‏ שהיו בקיאים בתורת משה,‏ ”‏התפלאו על הבנתו ועל תשובותיו”‏ (‏לוקס ב׳:‏46,‏ 47,‏ 52‏)‏.‏

3.‏ במה נדון במאמר?‏

³ אם נקרא באופן קבוע בדבר־אלוהים,‏ גם אנחנו נלמד להכיר אותו ולאהוב אותו.‏ אבל איך נוכל להפיק את המרב ממה שאנחנו קוראים?‏ נוכל ללמוד ממה שישוע אמר לאנשים שהכירו את התורה,‏ ביניהם הסופרים,‏ הפרושים והצדוקים.‏ אותם מנהיגי דת נהגו לקרוא בכתבי־הקודש,‏ אבל הם לא הפיקו מכך תועלת.‏ ישוע הבליט שלוש דרכים שבהן אותם אנשים לא הפיקו את המרב מכתבי־הקודש.‏ הדברים שאמר להם יעזרו לנו לשפר את היכולת שלנו (‏1)‏ להבין את מה שאנחנו קוראים,‏ (‏2)‏ למצוא אוצרות רוחניים ו־(‏3)‏ לאפשר לדבר־אלוהים לעצב אותנו.‏

4.‏ מה לוקס י׳:‏25–29 מלמד אותנו בנוגע לקריאה בדבר־אלוהים?‏

⁴ אנחנו רוצים להבין את המשמעות של מה שאנחנו קוראים בדבר־אלוהים,‏ אחרת הקריאה לא ממש תועיל לנו.‏ חשוב לדוגמה על השיחה שהייתה לישוע עם ”‏איש אחד,‏ שהיה בקי בתורה”‏.‏ ‏(‏קרא לוקס י׳:‏25–29‏.‏)‏ כשהאיש שאל מה הוא צריך לעשות כדי לזכות לחיי נצח,‏ ישוע הפנה אותו לדבר־אלוהים ושאל:‏ ”‏מה כתוב בתורה?‏ מה אתה מבין?‏”‏ האיש ענה את התשובה הנכונה,‏ וציטט פסוקים שמדברים על אהבה לאלוהים ואהבה לרע (‏וי׳ י״ט:‏18;‏ דב׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ אבל שים לב מה הוא שאל לאחר מכן:‏ ”‏מיהו רעי?‏”‏ האיש הראה שהוא לא באמת הבין את המשמעות של מה שהוא קרא.‏ בגלל זה הוא לא ידע איך ליישם כראוי את הפסוקים האלה בחייו.‏

5.‏ איך תפילות וקריאה בקצב איטי יכולות לשפר את ההבנה שלך?‏

⁵ נוכל להבין טוב יותר את דבר־אלוהים אם נפתח הרגלי קריאה טובים.‏ שים לב לכמה הצעות שיכולות לעזור לך.‏ התפלל לפני שאתה מתחיל לקרוא.‏ אנחנו צריכים את עזרתו של יהוה כדי להבין את כתבי־הקודש,‏ ולכן נוכל לבקש ממנו את רוח הקודש כדי להתרכז.‏ לאחר מכן קרא בקצב איטי.‏ זה יעזור לך להבין את החומר.‏ אם תקרא בקול או בליווי הקלטות שמע של המקרא,‏ זה יכול לעזור לך.‏ כך תערב יותר חושים,‏ ודבר־אלוהים ישפיע יותר לעומק על שכלך ועל ליבך (‏יהו׳ א׳:‏8‏)‏.‏ כשאתה מסיים לקרוא התפלל שוב כדי להודות ליהוה על דברו ולבקש שיעזור לך ליישם את מה שקראת.‏

6.‏ איך שאלות ורשימות קצרות יעזרו לך בקריאתך?‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

⁶ שים לב לשתי הצעות נוספות שיעזרו לך לשפר את ההבנה שלך במקרא.‏ שאל את עצמך שאלות על מה שאתה קורא.‏ כשאתה קורא סיפור מסוים,‏ שאל:‏ ’‏מיהן הדמויות העיקריות?‏ מי הדובר?‏ למי  הוא מדבר,‏ ולמה?‏ איפה ומתי מתרחש הסיפור?‏’‏ השאלות האלה יעזרו לך להתמקד ברעיונות העיקריים שבקטע.‏ כמו כן,‏ ערוך רשימות קצרות במהלך הקריאה.‏ כשאתה כותב אתה מאלץ את עצמך להביע את המחשבות שלך במילים,‏ וזה עוזר לך לחשוב בצלילות.‏ הכתיבה גם עוזרת לך לזכור את מה שאתה קורא.‏ תוכל לרשום שאלות,‏ להעלות על הכתב את תוצאות המחקר שלך,‏ לסכם את הנקודות העיקריות,‏ לציין איך תוכל להיעזר במה שאתה קורא או פשוט לרשום מה זה גורם לך להרגיש.‏ רשימות כאלה יכולות לעזור לך לראות את דברו של אלוהים כמסר אישי ממנו אליך.‏

7.‏ לאיזו תכונה אנחנו זקוקים כשאנחנו קוראים במקרא,‏ ולמה?‏ (‏מתי כ״ד:‏15‏)‏

⁷ ישוע הזכיר תכונה חשובה שאנחנו צריכים כדי להבין את מה שאנחנו קוראים בדבר־אלוהים — תבונה.‏ ‏(‏קרא מתי כ״ד:‏15‏.‏)‏ תבונה היא היכולת להבין איך רעיון מסוים קשור לרעיון אחד,‏ ואיך הוא שונה מרעיון שני,‏ ולראות מתחת לפני השטח.‏ בנוסף,‏ לפי דברי ישוע,‏ אנחנו זקוקים לתבונה כדי לזהות מאורעות שמגשימים נבואות מקראיות.‏ אנחנו זקוקים לתכונה הזאת גם כדי להפיק את המרב מכל מה שאנחנו קוראים במקרא.‏

8.‏ איך נוכל לקרוא בתבונה?‏

⁸ יהוה מעניק למשרתיו תבונה.‏ לכן בקש ממנו בתפילה שיעזור לך לפתח את התכונה הזאת (‏מש׳ ב׳:‏6‏)‏.‏ איך תוכל לפעול בהתאם לתפילה שלך?‏ בחן לעומק את מה שאתה קורא ושים לב איך זה קשור לדברים אחרים שאתה כבר יודע.‏ תוכל להשתמש בכלי העזר ללימוד המקרא,‏ כמו  מדריך מחקר עבור עדי־יהוה.‏ כלים אלה יעזרו לך להבין את משמעות הקטע המקראי שאתה קורא ולראות דרכים שבהן תוכל ליישם אותו בחייך (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏.‏ אם תתאמץ לקרוא בתבונה,‏ ההבנה שלך בכתובים תעמיק.‏

9.‏ איזו אמת מקראית חשובה פספסו הצדוקים?‏

⁹ הצדוקים הכירו היטב את חמשת הספרים הראשונים של התנ״ך.‏ אבל הם פספסו אמיתות חשובות שנמצאות בספרים האלה.‏ שים לב איך ישוע הגיב כשהצדוקים התעמתו איתו בנוגע לתחיית המתים.‏ הוא שאל אותם:‏ ‏”‏האם לא קראתם בספרו של משה בסיפור הסנה,‏ שאלוהים אמר לו:‏ ’‏אנוכי אלוהי אברהם,‏ אלוהי יצחק ואלוהי יעקב’‏?‏”‏ (‏מר׳ י״ב:‏18,‏ 26‏)‏ אין ספק שהצדוקים קראו את הקטע הזה הרבה פעמים,‏ אבל השאלה של ישוע הראתה שהם פספסו אמת מקראית חשובה — את תחיית המתים (‏מר׳ י״ב:‏27;‏ לוקס כ׳:‏38‏)‏.‏ d

10.‏ לְמה אנחנו צריכים לשים לב במהלך הקריאה?‏

¹⁰ מה הלקח?‏ כשאנחנו קוראים אנחנו רוצים לשים לב לכל מה שיש לפסוק או לקטע מקראי ללמד אותנו.‏ אנחנו רוצים לא רק להבין נקודות בסיסיות,‏ אלא גם להבחין באמיתות ועקרונות עמוקים יותר שחבויים מתחת לפני השטח.‏

11.‏ איך תוכל למצוא אוצרות במקרא,‏ בהתאם לטימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16,‏ 17‏?‏

¹¹ איך תוכל למצוא אוצרות רוחניים כשאתה קורא במקרא?‏ חשוב מה מציין טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16,‏ 17‏.‏ (‏קרא.‏)‏ שים לב ש”‏כל הכתוב.‏.‏.‏ מועיל”‏ (‏1)‏ להוראה,‏ (‏2)‏ לתוכחה,‏ (‏3)‏ לתיקון ו־(‏4)‏ להטלת מוסר.‏ גם ספרי מקרא שאתה קורא לעיתים רחוקות יכולים להועיל לך בארבעת התחומים האלה.‏ בחן את הקטע כדי לראות מה הוא מלמד אותך על יהוה,‏ על מטרתו או על עקרונותיו.‏ חשוב איך הוא מועיל לתוכחה.‏ נסה לשים לב איך הפסוקים עוזרים לך לזהות ולדחות נטיות או גישות פסולות ולהישאר נאמן ליהוה.‏ בחן איך הקטע יכול לעזור לך לתקן השקפה מוטעית,‏ אולי כזו שנתקלת בה בשירות השדה.‏ כמו כן,‏ חפש בפסוקים מוסר שיכול לעזור לך לשקף את חשיבתו של יהוה.‏ אם תזכור את ארבעת ההיבטים האלה תמצא אוצרות רוחניים שיעשירו את הקריאה שלך במקרא.‏

12.‏ למה ישוע שאל את הפרושים ”‏האם לא קראתם”‏?‏

¹² במקרה אחר ישוע שאל את השאלה  ‏”‏האם לא קראתם?‏”‏ כדי לחשוף שלפרושים הייתה השקפה מוטעית על כתבי־הקודש (‏מתי י״ב:‏1–7‏)‏.‏ e במקרה הזה הפרושים טענו שתלמידיו של ישוע חיללו את השבת.‏ בתגובה ישוע הזכיר שתי דוגמאות מקראיות וציטט פסוק מספר הושע כדי להראות שהפרושים פספסו את הנקודה לגבי חוק השבת ולא גילו רחמים.‏ למה הקריאה בדבר־אלוהים לא עיצבה אותם?‏ משום שהם קראו אותו בגישה ביקורתית וגאוותנית.‏ הגישה שלהם מנעה מהם להבין את מה שהם קוראים (‏מתי כ״ג:‏23;‏ יוח׳ ה׳:‏39,‏ 40‏)‏.‏

13.‏ באיזו גישה אנחנו צריכים לקרוא את המקרא,‏ ולמה?‏

¹³ אנחנו לומדים מדבריו של ישוע שאנחנו צריכים לקרוא את המקרא בגישה הנכונה.‏ בשונה מהפרושים אנחנו צריכים להיות כנים ומוכנים ללמוד.‏ אנחנו צריכים ‏’‏לקבל בענווה את נטיעת הדבר’‏ (‏יעקב א׳:‏21‏)‏.‏ אם נהיה ענווים נאפשר לדבר־אלוהים להכות שורשים בליבנו.‏ הלקחים במקרא על רחמים,‏ חמלה ואהבה יעצבו אותנו רק אם נמנע מגישה ביקורתית וגאוותנית.‏

14.‏ איך נוכל לדעת אם אנחנו מאפשרים למקרא לעצב אותנו?‏ (‏ראה גם תמונות.‏)‏

¹⁴ הדרך שבה אנחנו מתייחסים לאחרים יכולה להראות אם אנחנו מאפשרים לדבר־אלוהים לעצב אותנו.‏ הפרושים לא אפשרו לדבר־אלוהים לגעת לליבם וכתוצאה מכך הם ’‏הרשיעו את הנקיים מאשמה’‏ (‏מתי י״ב:‏7‏)‏.‏ באופן דומה,‏ ההשקפה שלנו על אחרים והדרך שבה  אנחנו מתייחסים אליהם מראות אם אנחנו מאפשרים לדבר־אלוהים לעצב אותנו.‏ לדוגמה,‏ האם אנחנו נוטים להזכיר את הדברים הטובים שאנחנו רואים באחרים,‏ או שאנחנו ממהרים להצביע על המגרעות שלהם?‏ האם אנחנו רחמנים ומוכנים לסלוח,‏ או שאנחנו ביקורתיים ונוטרים טינה?‏ בחינה עצמית כזאת יכולה לחשוף אם אנחנו מאפשרים למה שאנחנו קוראים לעצב את המחשבות,‏ הרגשות והמעשים שלנו (‏טימ״א ד׳:‏12,‏ 15;‏ עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏

15.‏ מה ישוע הרגיש לגבי כתבי־הקודש?‏

¹⁵ ישוע אהב את כתבי־הקודש,‏ ורגשותיו נובאו במילים שבתהלים מ׳:‏8‏:‏ ”‏לעשות רצונך,‏ אלוהיי,‏ חפצתי,‏ ותורתך בתוך מעיי”‏.‏ זו הסיבה שהוא שירת את יהוה בשמחה ובהצלחה.‏ גם אנחנו נוכל לשמוח ולהצליח אם נעשה כל שביכולתנו כדי לאמץ את דבר־אלוהים לליבנו (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏

16.‏ באילו דרכים אתה מתכוון להפיק את המרב מהקריאה בדבר־אלוהים?‏ (‏ראה התיבה ”‏ דבריו של ישוע יכולים לעזור לך להבין את מה שאתה קורא‏”‏.‏)‏

¹⁶ נרצה לפעול בהתאם לדבריו ולדוגמתו של ישוע ולחדד את כישורי קריאת המקרא שלנו.‏ נוכל להבין יותר טוב קטעים מקראיים אם נתפלל,‏ נקרא בקצב איטי,‏ נשאל שאלות ונערוך רשימות קצרות.‏ נוכל לגלות תבונה ולבחון לעומק את מה שאנחנו קוראים בעזרת פרסומים המבוססים על המקרא.‏ נוכל להרחיב את השימוש שלנו בכתבי־הקודש,‏ גם בקטעים שפחות מוכרים לנו,‏ אם נחפש אוצרות רוחניים בקטעים האלה.‏ ונוכל לאפשר לדבר־אלוהים לעצב אותנו אם נשמור על הגישה הנכונה בזמן שאנחנו קוראים.‏ אם ניישם את ההצעות האלה,‏ נפיק את המרב מקריאת המקרא ונתקרב עוד יותר אל יהוה (‏תהל׳ קי״ט:‏17,‏ 18;‏ יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏