עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

יהוה מנחם אותנו בכל צרותינו

יהוה מנחם אותנו בכל צרותינו

‏”אלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו” (‏קור”ב א’:3, 4‏).‏

שירים: 38,‏ 56

1, 2. כיצד מנחם אותנו יהוה בצרותינו, ואיזו הבטחה אנו מוצאים בדברו?‏

משיחי צעיר רווק, שנקרא לו אדוארדו, שיתף את סטיבן, זקן־קהילה נשוי המבוגר ממנו, בעניין שהעסיק את מחשבותיו. אדוארדו חשב על הכתוב בקורינתים א’. ז’:28‏: ”למי שמתחתנים יהיו צרות בבשרם”. הוא שאל: ”באילו ’צרות’ מדובר, ואיך אצליח להתמודד אתן אם אתחתן?” לפני שהשיב סטיבן על השאלה, הוא ביקש מאדוארדו לחשוב על נקודה אחרת שכתב השליח פאולוס, לפיה יהוה הוא ”אלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו” (‏קור”ב א’:3, 4‏).‏

2 יהוה הוא אכן אב אוהב המנחם אותנו בשעת קשיים. ייתכן שחווית באופן אישי כיצד אלוהים תמך בך והדריך אותך, לרוב באמצעות דברו. אנו יכולים להיות בטוחים שהוא מעוניין בטובתנו המרבית, כפי שהיה מעוניין בטובת משרתיו בעבר ‏(קרא ירמיהו כ”ט:11, 12‏).‏

3. באילו שאלות נדון?‏

3 כמובן, נהיה בעמדה טובה יותר להתמודד עם בעיותינו וצרותינו אם נוכל לזהות את מקורן. הדבר נכון גם באשר לקשיים הנלווים לנישואין או לחיי משפחה. מה יכול להביא ל’צרות בבשר’ שהזכיר פאולוס? אילו דוגמאות מימי המקרא ומימינו יכולות לעזור לנו למצוא את הנחמה שאנו זקוקים לה? התשובות לשאלות הללו יעזרו לנו להתמודד עם קשיינו.‏

‏’צרות בבשר’‏

4, 5. מה הם כמה מהגורמים ל’צרות בבשר’?‏

4 ראה מה אמר אלוהים בשחר ההיסטוריה האנושית: ”יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד” (‏בר’ ב’:24‏). יהוה אמר את המילים הללו כאשר ייסד את קשר הנישואין הראשון. עם זאת, בשל אי־שלמותנו, נישואין והקמת תא משפחתי חדש יכולים להביא למתחים ביחסים עם הקרובים (‏רומ’ ג’:23‏). לדוגמה, לפני החתונה האישה בדרך כלל כפופה לסמכות הוריה. אך דבר־אלוהים מציין שאחרי החתונה הופך הבעל לראש האישה (‏קור”א י”א:3‏). יש בעלים ונשים טריים שמתקשים להסתגל לכך. על־פי דבר־אלוהים, על האישה להבין שהיא כפופה לבעלה ולא להוריה. היחסים עם החמים והחמיות לפעמים הופכים למתוחים ומסבים קשיים לזוגות הטריים.‏

5 דאגות חדשות מתעוררות במקרים רבים לאחר שהאישה מודיעה לבעלה: ”אני בהיריון”. בדרך כלל שמחתם של בני הזוג המצפים לילד מהולה בחששות מפני בעיות רפואיות שעלולות להתעורר במהלך ההיריון או בהמשך הדרך. יהיה עליהם גם להיערך לקראת ההשלכות הכלכליות המיידיות וארוכות הטווח. לאחר לידת התינוק יש צורך בשינויים נוספים. ייתכן שהאם החדשה תקדיש את מרב זמנה ותשומת לבה לילד. בעלים רבים מרגישים מחוץ לתמונה מכיוון שהאם הטרייה עסוקה בטיפול בתינוק. כמו כן, על האב הטרי לשאת באחריות חדשה. הבעל צריך למלא מחויבויות נוספות מפני שכעת יש בן משפחה חדש שצריך לדאוג לו ולפרנס אותו.‏

6–8. אילו קשיים מתעוררים כשהרצון להביא ילדים אינו מתממש?‏

6 יש זוגות נשואים שמתמודדים עם צרה מסוג אחר. הם רוצים נואשות להביא ילדים לעולם אך נותרים חשוכי ילדים. כשרצון האישה להרות אינו מתממש, היא אולי תחווה מצוקה רגשית גדולה. אומנם נישואין והולדת ילדים אינם ערובה לחיים נטולי דאגות, אך כשהרצון להביא ילדים אינו מתממש, הדבר מהווה ’צרה בבשר’ (‏מש’ י”ג:12‏). בימי המקרא נחשבה העקרות לאות קלון. רחל אשת יעקב התמלאה יגון מכיוון שלא יכלה להרות, ואילו אחותה הביאה ילדים לעולם (‏בר’ ל’:1, 2‏). שליחים המשרתים בארצות שבהן נהוג להקים משפחות מרובות ילדים נשאלים תכופות מדוע אין להם ילדים. חרף הסבריהם ההגיוניים והטקטיים לא אחת אומרים להם: ”אנחנו נתפלל בשבילכם!”‏

7 כמו כן, תן דעתך לסיפורה של אחות מאנגליה שהשתוקקה להביא ילד לעולם, אך ציפיותיה נכזבו. לבסוף היא הגיעה לגיל המעבר. היא סיפרה שהיא חשה שחרב עליה עולמה מפני שהבינה שרצונה לא יתממש בסדר העולמי הזה. היא ובעלה החליטו לאמץ ילד. בכל זאת, היא אמרה: ”עדיין עברתי תהליך של אבלות. ידעתי שלאמץ ילד זה לא בדיוק כמו ללדת ילד משלי”.‏

8 המקרא אכן מציין שאישה משיחית ”תישמר מוגנת בלידתה ילדים” (‏טימ”א ב’:15‏). אבל אין בכך לומר שהולדת ילדים כשלעצמה מובילה לחיי עולם. מילים אלה מצביעות על כך שגידול ילדים וניהול משק הבית יכולים להגן על האישה מלפתח את ההרגל לרכל ולהתערב בענייני אחרים (‏טימ”א ה’:13‏). אולם יהיה עליה להתמודד עם הקשיים הנלווים לנישואין וחיי משפחה.‏

כיצד ניתן להתמודד עם מותו של אדם יקר? (ראה סעיפים 9, 12)‏

9. מדוע מותו של בן זוג לנישואין הוא צרה קשה ביותר?‏

9 כאשר חושבים על הקשיים הנלווים לנישואין, קיימת צרה שאינה עולה מייד במחשבותינו — מותו של בן הזוג. ואכן, מותו של שותף אהוב לנישואין הוא צרה קשה ביותר אשר פקדה רבים. סביר להניח שבן הזוג שנותר בחיים לא ציפה לחוות צרה כזו בסדר העולמי הנוכחי. המשיחיים מאמינים בכל לבם בהבטחתו של ישוע באשר לתחיית המתים (‏יוח’ ה’:28, 29‏). כיצד משפיעה תקווה זו על בן הזוג שנותר בחיים? היא מעניקה לו נחמה רבה. זוהי אחת הדרכים שבהן אבינו האוהב מספק תמיכה ונחמה באמצעות דברו למי שחווים צרות. נראה כעת כיצד ניחם יהוה כמה ממשרתיו ואיזו תועלת הם הפיקו מכך.‏

נחמה בעת קשיים

10. כיצד מצאה חנה הקלה ממצוקתה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

10 חנה, אשתו האהובה של אלקנה, חוותה קושי מיוחד. היא הייתה עקרה ואילו פנינה, אשתו האחרת של אלקנה, ילדה לו ילדים. ‏(קרא שמואל א’. א’:4–7‏.) חנה סבלה מהצקותיה של פנינה ”שנה בשנה”. הדבר גרם לה למועקה גדולה. היא פנתה ליהוה בתפילה כדי למצוא הקלה. היא ”הרבתה להתפלל לפני יהוה”. האם ציפתה שיהוה ייעתר לבקשתה? היא ודאי קיוותה לכך. בכל מקרה, נאמר ש”פניה לא היו לה עוד”, כלומר חלפה העצבות מפניה (‏שמ”א א’:12,‏ 17, 18‏). היא הייתה בטוחה שיהוה ישים קץ לעקרותה או ימלא את החסך בחייה בדרך אחרת.‏

11. כיצד יכולות התפילות לשמש כמקור נחמה עבורנו?‏

11 תמיד יהיו לנו קשיים וצרות כל עוד אנו לא־מושלמים וחיים בסדר העולמי הזה שבשליטת השטן (‏יוח”א ה’:19‏). אבל כמה טוב לדעת שיהוה הוא ”אלוהי כל נחמה”! התפילות הן אחת הדרכים לקבל עזרה להתמודד עם קשיינו וצרותינו. חנה שפכה את לבה בפני יהוה. בדומה לכך, בעת קשיים לא די שרק נאמר בקצרה ליהוה מה אנו מרגישים. עלינו לשטוח לפניו את תחנונינו, כלומר לבטא את רגשותינו בתפילות עזות מעומק הלב (‏פיל’ ד’:6, 7‏).‏

12. מניין שאבה חנה האלמנה את שמחתה?‏

12 גם אם אנו חשים שנפער חלל עמוק בחיינו — מפני שאין לנו ילדים או בשל מותו של אדם יקר — אנו עדיין יכולים למצוא נחמה. הנביאה חנה מימי ישוע איבדה את בעלה לאחר שבע שנות נישואין בלבד. המקרא אינו מציין שנולדו להם ילדים. מה המשיכה חנה לעשות גם בגיל 84? בלוקס ב’:37 נאמר: ”מעולם לא נעדרה מבית המקדש, ויומם ולילה עבדה את אלוהים בצומות ובתחנונים”. כן, חנה מצאה נחמה ושמחה בשירות יהוה.‏

13. ספר דוגמה הממחישה כיצד חברים אמיתיים יכולים לספק נחמה למי שאינו זוכה לכך מצד משפחתו.‏

13 אם נשמור על קשרים הדוקים עם אחינו ואחיותינו, נוכל למצוא חברים אמיתיים וקרובים (‏מש’ י”ח:24‏). פולה מספרת שכאשר הייתה בת חמש עזבה אמה את האמת. היה זה קושי גדול שהסב לה צער רב. אולם חלוצה בקהילה ששמה אן התעניינה בה ודאגה לרוחניותה. פולה התחזקה מכך רבות. ”למרות שאן לא הייתה קרובת משפחה שלי, ההתעניינות והאהבה שהיא גילתה כלפיי חיזקו אותי מאוד”, מסבירה פולה. ”זה עזר לי להמשיך לשרת את יהוה”. פולה משרתת את אלוהים בנאמנות עד היום, והיא מאושרת שכעת היא יכולה לשרת שוב לצד אמה בקהילה. גם אן מאושרת, שהרי היא הייתה כאם רוחנית עבור פולה.‏

14. לאילו ברכות זוכים מי שמנחמים אחרים?‏

14 מעניין לציין שגילוי התעניינות ואהבה כלפי אחרים יכול לסייע לנו להפיג חלק מרגשותינו השליליים. אחיות, נשואות ולא־נשואות, מוצאות שמחה רבה בפעילות הכרזת הבשורה הטובה בתור שותפות של אלוהים לעבודה. מטרתן היא לעשות את רצון אלוהים ולהסב לו כבוד. יש שאפילו רואות בשירות סוג של תרפיה. אין ספק שכולנו תורמים ליחסי האחווה שבקהילה כשאנו מגלים התעניינות באחרים, הן בשטח ההטפה שלנו והן בקהילה (‏פיל’ ב’:4‏). השליח פאולוס הציב לנו מופת בכך. הוא נהג באחים בקהילת תסלוניקי ”כאם מניקה” המטפלת בילדיה; הוא גם היה עבורם אב רוחני ‏(קרא תסלוניקים א’. ב’:7,‏ 11, 12‏).‏

נחמה למשפחות

15. מי נושאים בעיקר האחריות ללמד את הילדים את האמת?‏

15 תחום אחד שיש לתת עליו את הדעת הוא הנחמה והעזרה שאנו מושיטים למשפחות. לעיתים החדשים מקרבנו מבקשים ממבשרים בוגרים לעזור להם ללמד את ילדיהם את האמת, ואפילו לנהל עמם שיעורי מקרא. מבחינה מקראית ההורים נושאים באחריות העיקרית ללמד ולחנך את הילדים (‏מש’ כ”ג:22;‏ אפ’ ו’:1–4‏). במקרים מסוימים ההורים זקוקים לעזרתם של אחרים, והם מוקירים מאוד את העזרה הזו. אך אין זה פוטר את ההורים מאחריותם. חיוני שהם ישמרו על תקשורת קבועה במשפחה.‏

16. מה יש להביא בחשבון בנוגע להושטת עזרה לילדים?‏

16 אם הוחלט שמישהו אחר ילמד את הילדים במקום ההורים, אל למורה לנסות ליטול לידיו את תפקיד ההורים. לעיתים עדי־יהוה מתבקשים לנהל שיעורי מקרא עם ילדים שהוריהם אינם מתעניינים בָּאמת. אך אותם אחים צריכים לזכור שהעובדה שהם מעניקים סיוע רוחני לילדים אינה הופכת אותם להוריהם. יהיה זה חכם לנהל את שיעורי המקרא עם הילדים בביתם ובנוכחות הוריהם או בנוכחות אח בוגר אחר. אפשרות אחרת היא לערוך את השיעורים במקום ציבורי מתאים. כך לאיש לא יהיה בסיס לפרש בצורה מוטעית את המתרחש. יש לקוות שלימים ימלאו ההורים את האחריות שהטיל עליהם אלוהים לדאוג לרוחניות ילדיהם.‏

17. כיצד יכולים הילדים להפוך למקור נחמה?‏

17 ילדים הלומדים לאהוב את אלוהי האמת וליישם את הדרכתו יכולים להפוך למקור נחמה במשפחה. הם יכולים לעשות כן על־ידי גילוי כבוד כלפי הוריהם ומתן עזרה בדרכים מעשיות. הם גם יכולים לתרום רבות מבחינה רוחנית. למך, שהיה מצאצאי שת, שרת את יהוה לפני המבול. אותו איש משפחה אמר על אודות בנו נוח: ”[הוא] ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אֵרְרָה יהוה”. נבואה זו התגשמה כשהוסרה הקללה מעל האדמה (‏בר’ ה’:29; ח’:21‏). גם כיום ילדים המתאמצים לשרת את אלוהי האמת יכולים להיות מקור נחמה במשפחה ולעזור לכל בני הבית להתמודד עם הקשיים ולהינצל מאסון גדול בהרבה מן המבול.‏

18. מה יכול לסייע לנו לעמוד איתן חרף הצרות והקשיים הפוקדים אותנו?‏

18 תפילות, הרהורים בדוגמאות מן המקרא ויחסים קרובים עם משרתי יהוה מסייעים למיליונים למצוא כבר כעת נחמה בכל צרותיהם. ‏(קרא תהלים קמ”ה:18, 19‏.) הידיעה שיהוה הוא מקור נחמה בלתי נדלה תסייע לנו להתמודד באומץ לב עם כל צרה — כעת ובעתיד.‏