תהלים 39‏:1‏-13

  • קוצרם של החיים

    • האדם אינו אלא הבל ‏(‏5‏,‏ 11‏)‏

    • ‏”‏מדמעותיי אל תתעלם”‏ ‏(‏12‏)‏

לַמְּנַצֵּחַ;‏ לִידוּתוּן.‏*+ מִזְמוֹר מֵאֵת דָּוִד.‏ לט  אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֶשְׁמֹר אֶת צְעָדַילְבַל אֶחְטָא בִּלְשׁוֹנִי.‏+ אֶשְׁמֹר אֶת פִּי בְּמַחְסוֹם+בְּעוֹד רָשָׁע נִמְצָא מוּלִי”‏.‏  2  נֶאֱלַמְתִּי וְהֶחְרַשְׁתִּי;‏+שָׁתַקְתִּי גַּם בַּאֲשֶׁר לַטּוֹב,‏אַךְ כְּאֵבִי הָיָה עַז.‏*  3  נִשְׂרַף* לִבִּי בְּקִרְבִּי.‏ בְּעוֹדִי הוֹגֶה,‏* הוֹסִיפָה הָאֵשׁ לִבְעֹר.‏ אָז דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי:‏  4  ‏”‏יְהֹוָה,‏ עֲזֹר לִי לָדַעַת מָה יִהְיֶה קִצִּי,‏וְאֶת מִדַּת יָמַי,‏+לְמַעַן אֵדַע עַד כַּמָּה קְצָרִים חַיַּי.‏*  5  הִנֵּה מְעַטִּים* עָשִׂיתָ אֶת יָמַי;‏+וְאֹרֶךְ חַיַּי הוּא כְּאַיִן לְפָנֶיךָ.‏+ אָכֵן כָּל אָדָם,‏ אַף כִּי נִרְאֶה בָּטוּחַ,‏ אֵינוֹ אֶלָּא הֶבֶל.‏*+ (‏סֶלָה)‏  6  אָכֵן כָּל אָדָם מִתְהַלֵּךְ כַּצֵּל.‏ מִתְרוֹצֵץ* לָרִיק.‏ צוֹבֵר עֹשֶׁר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ.‏+  7  לְמָה אוּכַל אֵפוֹא לְקַוּוֹת,‏ יְהֹוָה?‏ אַתָּה תִּקְוָתִי הַיְּחִידָה.‏  8  מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי.‏+ אַל תָּנִיחַ לָאֱוִיל לַעֲשׂוֹתֵנִי מֻשָּׂא לְלַעַג.‏  9  נֶאֱלַמְתִּי דֹּם;‏לֹא יָכֹלְתִּי לִפְתֹּחַ פִּי,‏+כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת.‏+ 10  הָסֵר מֵעָלַי אֶת נִגְעֲךָ.‏ נִשְׁחַקְתִּי* מִמַּכּוֹת יָדְךָ.‏ 11  אַתָּה מֵטִיל מוּסָר עַל אִישׁ בְּהַעֲנִישְׁךָ אוֹתוֹ עַל עֲווֹנוֹ;‏+אַתָּה מְכַלֶּה כְּעָשׁ אֶת דִּבְרֵי חֶמְדָּתוֹ.‏ אָכֵן כָּל אָדָם הוּא הֶבֶל.‏*+ (‏סֶלָה)‏ 12  שְׁמַע תְּפִלָּתִי,‏ יְהֹוָה,‏הַקְשֵׁב לְשַׁוְעָתִי.‏+ מִדִּמְעוֹתַי אַל תִּתְעַלֵּם.‏ כִּי תּוֹשָׁב זָר אָנוֹכִי לְךָ,‏+עוֹבֵר אֹרַח,‏* כְּכָל אֲבוֹתַי.‏+ 13  הַפְנֵה מִמֶּנִּי אֶת מַבָּטְךָ הַקָּשׁוּחַ לְמַעַן אֶתְעוֹדֵדבְּטֶרֶם אֶחְלֹף וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד”‏.‏

הערות שוליים

ראה מונחון‏.‏
או ”‏כאבי ניעור”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏חם”‏,‏ התחמם.‏
או ”‏נאנח”‏.‏
או ”‏עד כמה בן־חלוף אני”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏טפחות”‏,‏ מידות טפח.‏
או ”‏הבל פה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יֶהֱמָיוּן”‏,‏ מקים מהומה;‏ רעש.‏
נה״מ,‏ ”‏כליתי”‏.‏
או ”‏הבל פה”‏.‏
או ”‏מתיישב”‏.‏