המקרא מראה שאלוהים לא ברא את השטן.‏ תחת זאת,‏ הוא ברא את הישות שהפכה לשטן.‏ באשר לאלוהים אומר המקרא:‏ ”‏תמים [‏מושלם]‏ פועלו,‏ כי כל דרכיו משפט [‏צדק]‏.‏ אל אמונה ואין עוול;‏ צדיק וישר הוא”‏ (‏דברים ל״ב:‏3–5‏)‏.‏ מהצהרה זו נוכל להסיק שהשטן היה פעם מושלם וצדיק.‏ הוא היה אחד מבניו,‏ או מלאכיו,‏ של אלוהים.‏

 ביוחנן ח׳:‏44 אמר ישוע שהשטן ”‏בָאמת לא דבק”‏,‏ ובזאת רמז שהשטן היה פעם נאמן וללא חטא.‏

 אולם,‏ בדומה לשאר היצורים התבוניים שברא יהוה,‏ למלאך שהפך לשטן היה החופש לבחור בין טוב לרע.‏ בבוחרו לפעול נגד אלוהים ולהסית את אדם וחוה לחבור אליו,‏ הוא הפך עצמו לשטן,‏ כינוי שמשמעו ”‏מתנגד”‏ (‏בראשית ג׳:‏1–5;‏ ההתגלות י״ב:‏9‏)‏.‏