צעירים שואלים
האם הומוסקסואליות היא דבר פסול?
”כשהתבגרתי, אחד הדברים הקשים ביותר שאתם התמודדתי היה המשיכה לבני המין שלי. חשבתי שזה יעבור עם הזמן, אבל אני עדיין נלחם בתחושות האלה” (דיוויד, בן 23).
דיוויד הוא משיחי הרוצה לעשות את רצון אלוהים. האם הוא יכול לעשות כן אם הוא נמשך לבני מינו? מה באמת חושב אלוהים על הומוסקסואליות?
מה אומר המקרא?
הגישות בנוגע להומוסקסואליות משתנות מתרבות לתרבות ומתקופה לתקופה. אבל המשיחיים אינם מתאימים את חשיבתם לדעה הרווחת, והם אינם ”נידפים לכל עבר” בעקבות כל רעיון חדש (אפסים ד׳:14). הם מבססים את עמדתם לגבי מעשים הומוסקסואליים (ולמעשה כל צורות ההתנהגות השונות) על אמות המידה המצוינות במקרא.
אמות המידה של המקרא בנוגע למעשים הומוסקסואליים ברורות. דבר־אלוהים אומר:
”ואת זכר לא תשכב משכבי אישה” (ויקרא י״ח:22).
”אלוהים מסר אותם, על־פי תאוות לבם, ... לתשוקות מיניות בזויות: נשיהם החליפו יחסים טבעיים בבלתי טבעיים” (רומים א׳:24, 26).
”אל תטעו. לא זונים, לא עובדי אלילים, לא נואפים, לא גברים המוסרים את גופם ליחסים לא־טבעיים, לא גברים השוכבים עם גברים, לא גנבים, לא חמדנים, לא שתיינים, לא מגדפים ולא סחטנים יירשו את מלכות אלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:9, 10).
למעשה, אמות המידה של אלוהים חלות על כל האנשים, בין שהם נמשכים לבני מינם ובין שהם נמשכים לבני המין השני. בשורה התחתונה, על כל אחד לגלות שליטה עצמית בכל הנוגע לדחפים לבצע מעשים המכעיסים את אלוהים (קולוסים ג׳:5).
האם זה אומר ש...?
האם זה אומר שהמקרא מעודד שנאה כלפי הומואים ולסביות?
לא. למעשה, המקרא אינו מעודד שנאה כלפי אף אחד — הומוסקסואל או סטרייט. הוא אומר לנו ’לחתור לחיות בשלום עם כל אדם’ (עברים י״ב:14). לכן אין הצדקה להטרדות, פשעי שנאה והתעללות על רקע הומוסקסואליות.
האם זה אומר שמשיחיים צריכים להתנגד לחוקים המאפשרים נישואים חד־מיניים?
המקרא מראה שאלוהים קבע סטנדרט לנישואים — איחוד בין גבר אחד לאישה אחת (מתי י״ט:4–6). עם זאת, המחלוקת בנושא חקיקת חוקים העוסקים בנישואים חד־מיניים קשורה לסוגיה פוליטית, ולא מוסרית. המקרא מורה למשיחיים להישאר ניטרליים מבחינה פוליטית (יוחנן י״ח:36). לכן הם אינם בעד או נגד חוקים ממשלתיים העוסקים בנישואים חד־מיניים או מעשים הומוסקסואליים.
אבל מה אם...?
אבל מה אם אדם חי כיום חיים הומוסקסואליים? האם הוא יכול להשתנות?
כן, זה בדיוק מה שעשו כמה משיחיים במאה הראשונה! אחרי שהמקרא מציין שמי שמקיימים יחסי מין עם בני מינם לא יירשו את מלכות אלוהים, הוא מוסיף: ”וכאלה היו כמה מכם” (קורינתים א׳. ו׳:11).
האם זה אומר שמי שחדלו ממעשים הומוסקסואליים כבר לא הרגישו שום נטייה לחזור לדרך חייהם הקודמת? לא. המקרא אומר: ”לבשו את האישיות החדשה ההולכת ומתחדשת” (קולוסים ג׳:10). שינוי הוא תהליך מתמשך.
אבל מה אם אדם הרוצה לחיות לפי אמות המידה של אלוהים עדיין חש דחפים הומוסקסואליים?
בדומה לכל דחף אחר, הוא יכול לבחור שלא לעודד או לממש דחפים אלה. כיצד? המקרא אומר: ”המשיכו להתהלך על־פי הרוח וכך לא תשביעו כלל את תאוות הבשר” (גלטים ה׳:16).
שים לב שהפסוק אינו אומר שלא יהיו לאדם תאוות בשר. אבל בעזרת שגרה רוחנית טובה של תפילות ולימוד המקרא, יהיה לו הכוח להתנגד לתאוות אלה.
כך קרה לדיוויד, שהוזכר בתחילת המאמר — במיוחד אחרי שסיפר להוריו המשיחיים על המאבק המתחולל בו. ”הרגשתי הקלה עצומה”, הוא אומר ”ובטח הייתי נהנה מגיל ההתבגרות הרבה יותר אילו דיברתי אתם קודם לכן”.
בסופו של דבר, אנחנו מאושרים יותר כאשר אנו מתאימים את עצמנו לסטנדרטים של יהוה. אנו משוכנעים שהם ”ישרים, משמחי לב” וש”בשומרם עֵקב [גמול] רב” (תהלים י״ט:9, 12).