עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

סיפור 41

נחש־הנחושת

נחש־הנחושת

האם הנחש שבתמונה, הכרוך סביב העמוד, נראה נחש אמיתי? לא, הוא איננו נחש אמיתי. הוא עשוי נחושת. יהוה ציווה על משה לשים אותו על העמוד כדי שבני־ישראל יסתכלו עליו ויחיו. אבל שאר הנחשים שאתה רואה על האדמה, הם נחשים אמיתיים. הם נשכו את בני־ישראל וגרמו להם לחלות. היודע אתה מדוע?‏

הדבר קרה מפני שבני־ישראל דיברו נגד יהוה ונגד משה. הם התלוננו: ’מדוע הוצאת אותנו ממצרים כדי למות במדבר הזה? אין פה מזון ואין פה מים. נמאס לנו להמשיך לאכול את המן הזה’.‏

אבל המן היה מזון טוב. יהוה נתן להם אותו בדרך־נס. הוא גם נתן להם מים בדרך־נס. אך, העם לא הכיר־תודה לאלוהים על שדאג להם. לכן, יהוה שלח את הנחשים הארסיים האלה כדי להעניש את עם ישראל. הנחשים נשכו אותם, ורבים מהם מתו.‏

לבסוף ניגש העם אל משה ואמר לו: ’חטאנו, מפני שדיברנו נגדך ונגד יהוה. התפלל נא ליהוה כדי שירחיק את הנחשים’.‏

משה התפלל בעד העם. בתשובה לכך, יהוה ציווה על משה לעשות את נחש־הנחושת. הוא אמר לו לשים אותו על מוט גבוה, וכל מי שנחש נשך אותו, צריך להסתכל עליו. משה עשה בדיוק מה שאמר לו אלוהים. והאנשים שנשך אותם נחש, הסתכלו על נחש־הנחושת והבריאו.‏

יש בזה לקח בשבילנו. כולנו נמצאים, מבחינה מסוימת, באותו מצב שבו היו בני־ישראל, שנחשים נשכו אותם. המוות מאיים על כולנו. הסתכל סביבך, ותראה שאנשים מזדקנים, נעשים חולים ומתים. הסיבה לכך היא שהאיש והאשה הראשונים, אדם וחוה, פנו עורף ליהוה, וכולנו הילדים שלהם. אבל יהוה פתח דרך כדי שנוכל לחיות לנצח.‏

יהוה שלח את המשיח אל הארץ. גם אותו תלו על עמוד־עץ, בגלל שאנשים רבים חשבו שהוא אדם רע. אם נאמין בו ונלך בדרכיו, יהיו לנו חיי־נצח. אבל על כך נלמד מאוחר יותר.‏