לבטוח או לא לבטוח
”אל נא תבטח בעץ רקוב”, כתב המחזאי האנגלי ויליאם שייקספיר. ואכן לפני שתניח את כף רגלך על קורות סירה, כדאי לך לוודא שהעץ אינו רקוב.
דבריו של שייקספיר עולים בקנה אחד עם מילותיו של המלך החכם שלמה, שכתב לפני כ־000,3 שנה: ”פתי יאמין לכל דבר, וערום [פיקח] יבין לאשורו [שוקל את צעדיו]” (משלי י״ד:15). רק כסיל יקבל ללא עוררין כל דבר שהוא שומע ויבסס את החלטותיו ואת מעשיו על עצות ריקות מתוכן או על הדרכות משוללות כל יסוד. אדם השם את מבטחו בגורם הלא־נכון הוא כאדם הדורך על קורות עץ רקובות, דבר שעלול להסתיים באסון. אפשר שאתה תוהה, ’האם קיים איזשהו מקור הדרכה הראוי לאמוננו?’
מיליונים ברחבי העולם שמים את מלוא מבטחם בספר עתיק — המקרא — ומכוונים את צעדיהם על־פיו. הם מחליטים את החלטותיהם על־פי עצותיו ופועלים בהתאם להדרכותיו. האם הם דורכים כביכול על קורות עץ רקובות? התשובה לשאלה זו תלויה רבות בתשובה לשאלה אחרת והיא: היש סיבות טובות לבטוח במקרא? הוצאה מיוחדת זו של עורו! בוחנת את הראיות.
מטרת כתב העת שבידך אינה לכפות עליך אמונות או השקפות דתיות, אלא להציג בפניך ראיות מוצקות המשכנעות מיליונים שהמקרא אכן ראוי לאמון. לאחר שתקרא את המאמרים הבאים, תוכל להחליט בעצמך אם אכן ניתן לבטוח במקרא.
נושא זה ראוי ליותר מהתעניינות שטחית. אחרי הכול, אם המקרא הוא אכן מקור הדרכה אמין מאת בוראנו, תצמח לך וליקיריך תועלת רבה אם תביא בחשבון את מה שיש לו לומר.
אולם הרשה לנו קודם כול לציין מספר עובדות מרשימות בנוגע למקרא. לכל הפחות זהו בהחלט ספר מיוחד במינו.